פורום שלושים פלוס

עלמוניתה אהובה

מאת: סוערה מתאריך11/2/2010 1:51:00 PM

בהקדמה לקובץ "ימים נוראים" כתב ש"י עגנון: "ודומה היה לי שהארץ שהלכתי עליה והרחובות שעברתי בהם וכל העולם כולו אינם אלא פרוזדור לבית זה".

הייתי בכיתה י"ב כשנחשפתי ליצירה העגנונית מרצוני החופשי. עמוס עוז (שבא מידי פעם לבקר אצלנו, את בטח זוכרת), הגביר בי את החשק להכיר קצת יותר טוב מ"סיפור פשוט" ו"תהילה" שהכריחו אותנו לקרוא.

זה אחד המשפטים המיוחסים לו וחקוקים בראשי. יש לו הרבה פראזות שראויות לצריבה בתודעה, אבל מכיוון שהתודעה שלי הייתה מוכוונת זוגיות ומשפחה מגיל 3, נתפסתי למשפט הזה ובכל פעם שחזרתי אליו הוא התעבה והותאם למציאויות השונות בהן הייתי.

*

כן.
הדרך הזו כוללת חוויות הזויות למכביר, דייטים שהדינאמיקה בהם מטורפת, דמעות רבות ומעברים חדים ממאניה לדפרסיה ומקופסת האגן דאז לתזונה על בסיס מלפפונים וגזר, כי מי יכול לאכול כשהוא מאוהב
אבני הדרך הזו כוללות, כך למדתי, בצד הקשיים גם הרבה טוב וחדווה ורעות אמיתית וקרבה גדולה לזולת אך גם לעצמך. מתגבש בנו משהו שיש לו משמעות אמיתית בכל הנוגע לבניית הבית שלנו, עם זה הבלעדי.
אני חושבת שמשהו בשרשור הזה מציג בזעיר אנפין את אבני הנגף שכוללת הדרך הזו, בצד אלה שמאפשרות לנו משענת למנוחה.

*

כמה פעמים כאן נאמר לי נוכח הודעות כאב כאלה או אחרות, שאם אני לא אחטיף סטירה לזה שיבוא, יהיה מי שיעשה כן מבין ידידי.אני לכשעצמי- לא אעשה כן (ואוי ואבוי למי שיעז! ), אבל יש משהו מרגש בנכונות של ידידי להציג מחוות של שמירה, אהבה ואכפתיות.

*
אני מאוד אוהבת אותך.

שלח מסר למחבר ההודעה הדפס הודעה שלח לחבר שמור