פורום בני עקיבא - כיפה - לקראת ל"ג בעומר

פורום בני עקיבא

לקראת ל"ג בעומר

מאת: שושי (_" ) מתאריך4/18/2010 10:18:00 AM

המתקרב ובא..
אני, לתומי, חשבתי שהוא כבר רחוק. אך מכיוון שכבר צצה שאלה בפורום, וכבר אין שום דבר עשוי עץ, שנותר שלם ברחוב, ומכיוון שאין לי מושג מתי פעם הבאה שאני אשב ליד המחשב בבית, שבו מרוכזים חומרי ההדרכה שלי-

בשם אותו חניך שנחת עליו גזע של עץ, בשם אותה חניכה שנכוותה קשות, בשם המדריכים שתמיד סנג´רתי ללוות אותם לחדר מיון, בשם המדריך ששתה קצת יותר מדי, בשם כל הנוכחים שהיו סביבו, ובעיקר בשם הנוכחות, בשם הנהג שכמעט דרס אותו, ובשם החבר שלקח אותו הביתה.בשם המדריך שלא קם לתפילת שחרית, בשם המדריך שלא קם כי לא הלך לישון, בשם המדריך שישן בתפילה. בשם החניך שנשאר בבית, בשם החניכים ששכחו מקיומו, בשם החניכים שלא שכחו מקיומו ובכל זאת לא הזמינו אותו, בשם החניכים שאמא אמרה להם לחזור הביתה בשעה 23:00, בשם החניכים שאמא לא אמרה להם חזור, ובשם האם...
ובשם כל אותם מדריכים מקסימים ומשקיענים שרוצים של"ג בעומר יראה טיפה, אפילו טיפה, פחות טראומטי ממה שהוא היה שנה שעברה,
אני גאה להציג בפניכם מספר רעיונות, שיכולים להוסיף לל"ג בעומר עוד פן נחמד.
ולתפארת סניפי בני עקיבא בישראל

מי שמפחיד אותו להסתכל על זה ככה, ורוצה לקבל את זה כקובץ וורד, או אם מישהו יודע אם אפשר לצרף קבצים של וורד להודעה-שיעדכן אותי.
אה, ויש כמה רעיונות לצ´ופרים בסוף.

מטרה : לעסוק בתכני ל"ג בעומר באמצעות פעילויות קבוצתיות מגוונות.
עזרים: עצים לשרפה
נפט
גפרורים
פנס חירום
ציוד לכיבוי אש
סיר
מכלים עם מים לשתיה
מצקת
קפה, סוכר
כוסות חד פעמיים
בצלים, תפו"א, מרשמלו, תירס
מלח
שירונים
כלי נגינה
נרות / פנסים

עזרים: עצים לשרפה
נפט
גפרורים
פנס חירום
ציוד לכיבוי אש
סיר
מכלים עם מים לשתיה
מצקת
קפה, סוכר
כוסות חד פעמיים
בצלים, תפו"א, מרשמלו, תירס
מלח
שירונים
כלי נגינה
נרות / פנסים

מטרה : לעסוק בתכני ל"ג בעומר באמצעות פעילויות קבוצתיות מגוונות.

מהלך ההפעלה:
הכנות: רצוי לבצע חלוקת תפקידים מראש לגבי ציוד ומזון וכן לגבי תכנית הערב. יש לבחור מקום מתאים לקומזיץ ולאסוף עצים למדורה.

רעיונות לפעילות:
משחקי שירה:
*כל קבוצה בתורה מובילה את השירה.
*המנחה מכריז על אות והקבוצה תשיר שיר המתחיל
באות זו
*השיר הבא צריך להתחיל באות בה הסתיים השיר הקודם.
*המנחה יכריז על נושא (מדורה/ים/ילדות/אהבה/וכו´).
על הקבוצות לשיר שיר מתאים לנושא.
*שירי קנון (כגון: בים לבן קבוצת שחורים קוטפת), כאשר
כל קבוצה מנסה לגבור על השניה בקולה.

משחקי משכון:
לדוגמא: עוטפים סיר בנייר, על החלק הפתוח של הסיר (המכוסה בנייר), מניחים אבן, בעזרת קיסם לוחש, מנקב כל חניך בתורו חור בנייר, החניך שבתורו נופלת אבן זו לסיר, נותן משכון.
את המשכונים פודים ע"י משימות משעשעות שמבצעים המשתתפים כגון:
- סיפורים משעשעים
- בדיחות
- צ´יזבטים
- חוויות ממדורות קודמות ("פספוסים").
- ריקודים
- מערכונים
- וכו´

פעילויות נוספות:
- המשתתפים מתחלקים לזוגות וכל זוג בוחר שם של בע"ח מסוים. המנחה פותח בספור ומדי פעם הוא מזכיר שם של בעל-חיים. ברגע זה על הזוג שבחר בבעל-חיים זה להשמיע את הקול המיוחד לאותו בע"ח. כאשר מזכיר המנחה את המילים "תיבת נוח" פורצים כולם יחד בקריאותיהם.
- יש להכין כלי מלא בחול ונר לכל משתתף. כל אחד בתורו מספר ספור/חלום/אירוע הקשור לאש, בסיום הסיפור מדליק את נרו ונועץ
בחול.






נשלח: ה´ 05 03, 2007 3:24 pm כותרת הודעה: פעולות ללג בעומר ויום ירושלים.

________________________________________
בסד"ש ובהשתדלותנו

מקבץ רעיונות לפעולות והפעלות בנושא

ל"ג בעומר
ויום ירושלים


ל´´ג בעומר הרב אלישע אבינר

זכה ל"ג בעומר מה שלא זכו רבים ממועדי ישראל. הילדים מצפים לו בכליון עניים לבואו, וטרודים בהכנות קדחתניות לקראתו. כמעט שלושים יום לפני ה"חג" אוספים הילדים חומרי בעירה למדורת ל"ג בעומר. הם אינם בררניים ביחס לטיב ולסוג חומר הבעירה אלא מגלים גמישות רבה, הם מוכנים להסתפק בכל חומר דליק: קרשים, ענפים, רהיטים ישנים וכדו´. יש מהם שאהבתם לחג מעבירה אותם מדעתם ומשבשת את רגישותם לצומח בארץ ישראל, ובלהט שאינו ניתן לריסון שוברים ענפים מאילנות נוי ואפילו גודעים עצים שלמים ומשחיתים את עצי ארץ ישראל. בל תשחית!

וכל זה למה? כדי להדליק מדורה גדולה בליל ל"ג בעומר ולהעלות באש את כל מה שאספו במשך חודש ימים. החרוצים צולים תפוחי אדמה ובצלים על גבי הגחלים, ואף מנגנים ניגונים אחדים. עייפים ויגעים חוזרים הילדים ובני הנוער בשעות הקטנות של הלילה לביתם, בבגדים ספוגים בריח עשן ובסוליות מפויחות. עד כאן תיאור תמציתי של חגיגות סטנדרטיות של ליל "ל"ג בעומר".

ל"ג בעומר הוא יום שכולו "פנימיות". הוא איננו מוזכר במשנה, בגמרא ובמדרש. מסורת מאוחרת מתקופת הראשונים מציינת אותו כביום שבו מותם של תלמידי רבי עקיבא נפסקה, ועל כן נהגו שלא להתענות בו. המהרי"ל, מגדולי הפוסקים האשכנזים בסוף תקופת הראשונים, מביא ש"עושים שמחה ביום ל"ג בעומר" בגלל מותם של תלמידי רבי עקיבא שנמשך רק ל"ב ימים ו"עושים למחרתם שמחה לזכר".

מסורת מאוחרת יותר מבית מדרשו של האר"י הקדוש ותלמידו רבי חיים ויטאל, ציינה את ל"ג בעומר כתאריך פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, זוהי "היללוא של רשב"י". מסורת זו קשורה בקשר הדוק עם המסורת הקודמת: רשב"י היה מתלמידיו של רבי עקיבא! ראשיתם של מנהגי ההילולא היו בצפת ובירון, ומהן התפשטו ליתר ערי ארץ הקודש ולארצות הגולה. המנהג היה לקבוע לימוד בנסתר ובקבלה בלילה זה.

שורשי ל"ג בעומר הם בעולמות הפנימיים. אבל האש הפנימית פורצת החוצה ומאירה ומחממת גם את המציאות הממשית. ומכאן מנהגי המדורות של שמחה ואור. אבל אם חסר האור הפנימי, המדורה אינה אלא סתם שרפת קרשים.

במהלך הדורות, פקפקו רבים מגדולי ישראל בערכם של חלק ממנהגי ל"ג בעומר, אבל נמנעו מהטחת ביקורת קשה כיון ש"חושבים ההמון שמצוה הם עושים, שקשה לפרוש, וישראל קדושים ורוצים לזכות במצוה" (שו"ת "שואל ומשיב"). על כן, למרות שהמצב הנוכחי איננו משביע רצון, כל הרוצה לתקן, אסור לו לצאת במלחמת חורמה כנגד הנוהג הקיים אלא צריך לעדנו, לרסנו ולהוסיף לו מימד ערכי. א.לרסן, כיצד? אין לעודד את בני הנוער לבלות לילה שלם של בטלה סביב ערמת גחלים ומעט פיח ב.להוסיף מימד ערכי, כיצד? בכל מהסגרות החינוכיות, יש להרבות בלימוד של תכני היום- דמותם של רבי עקיבא ותלמידיו, מותם של כ"ד אלפי תלמידי רבי עקיבא בין פסח לעצרת, דמותו של רשב"י, מפגש ראשוני עם תורת הנסתר.

לרבים מתלמידנו אין כל מושג מהי תורת הנסתר, הם אינם יודעים להבחין בין תורת הסוד, על תכניה ועקרונותיה, לבין ברכות, קמיעות ותרופות פלא. הכל מעורבב- קבלה, מאגיה ופראפסיכולוגיה. בני הנוער אינם מכירים את מנחי יסודותיה של תורת הנסתר ואת ספריה המרכזיים. זהוי הזדמנות נאותה להסביר לחניכנו שתורת הסוד היא חכמה, שיטה עיונית להבנת המציאות הרוחנית והגשמית, להכרת דרכי ה´ בעולם ולהידבק בהם. היא אבן אחת בהיכל התורה, לצד ההלכה והלמדנות, המדרש והפילוסופיה היהודית (רס"ג רמב"ם וכדו´). היא חלק משמעותי של תורת ה´.


ל´´ג בעומר הרב דוד סתיו

"לא קשה להבין מדוע ´מצית´ את דמיונם של ילדינו העיסוק באש. כל הורה מכיר זאת מביתו, ילדים אוהבים לשחק "באש" תרתי משמע… הגפרור כמו כל דבר שיוצר אפקט של חידוש עם קצת הרפתקה מפתה את הילד לרצות ולחוות את חוויית ההדלקה שלו שוב ושוב..."

איסוף הקרשים כבר בעיצומו זה כמה שבועות, ובעצם מאז ששרפנו את החמץ ילדינו עוסקים בתכנון השריפה הגדולה, שתסמל יותר מכל את אירועי ל"ג בעומר.
לא קשה להבין מדוע ´מצית´ את דמיונם של ילדינו העיסוק באש. כל הורה מכיר זאת מביתו, ילדים אוהבים לשחק "באש" תרתי משמע… הגפרור כמו כל דבר שיוצר אפקט של חידוש עם קצת הרפתקה מפתה את הילד לרצות ולחוות את חוויית ההדלקה שלו שוב ושוב.
מכאן, שאירוע ההדלקה של מאות הקרשים שנאספו בעמל רב לקראת הלילה הגדול הוא רק פיתוח של חוויית הגפרור. לכן לא מפליא לראות באיזו שקיקה מחכים הילדים ומצפים לל"ג בעומר ומדוע מתלווה לצפייה זו התרגשות כל-כך גדולה.
הרבה פחות מובן, מה לזה ולתורת ישראל, כיצד הגיעה ההדלקה הסימפטית הזו לתוך המסורת היהודית, שבדרך כלל מבקשת לברוח מאש כמו מאש.
מסתבר, שמעבר לנפלאות הקסם בה קורצת האש לילדינו, יש בה משהו שמדבר אלינו המבוגרים. יש בלהבת האש משהו שמבטא חלק הרצונות שלנו. האש מפיצה אור וחום והלהבה עולה כלפי מעלה.
לאדם, האש היא דרך להתמודד עם החושך והעלטה המקיפים אותו. דרכה הוא יכול להרגיש שאינו בודד, אתה הוא יכול לחוש כי יש גם אור סביבו למרות החושך שנדמה כאילו הוא מקיף את הכל. אבל לא רק הארה חסרה לו בעולם חשוך, כי אם תחושה של חום שתשחרר אותו מעולם קר ומנוכר.
מי כמונו החיים בעולם המשדר זרות וריחוק, יודעים להעדיף את הישיבה ליד האח המחמם, לא רק את האוויר, אלא גם את הלב, ומעניק לנו תחושה של שייכות וחיבור.
אבל האדם אינו רק יצור ששוכן בעולם חשוך וקר, אלא פנומן שקיימים בו גם כוחות רוחניים וערכיים, ועל כן הוא שואף להתרומם ולהתקדם. הרבה פעמים הוא שקוע בים של מעשים קטנים, המסיחים את דעתו מן העיקר ומביאים אותו לעסוק בטפל, אבל בתוך תוכו הוא יודע שרצונו לפרוץ קדימה, למעלה, ממש כמו האש.
זה לא מקרי שהרגש הספונטני של המוני בני אדם הוא להדליק נרות כשקורה אירוע קשה. אם ליד מקום הירצחם של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל או במקומות דומים, מכיון שתחושת האדם מזדהה עם הפסוק "נר ה´ נשמת אדם". הנשמה היא כמו נר, היא נוגעת ולא נוגעת ותמיד רוצה לעלות למעלה.
להיות חוגג את ל"ג בעומר עם מדורת אש, זה מעין טקס הדלקת משואות ביום העצמאות – הדלקת האש מבטאת את האמונה שלנו בתקומה, בעתיד, בערכים ובאידיאלים של מדינת ישראל.
זו חוכמה קטנה להדליק אש ביום העצמאות, זו עוצמה הרבה יותר גדולה להדליק אותה בתקופת גלות וחושך, כאשר נראה שאין לאש סיכוי להתרומם.
ובעצם, זה לא נכון, כשנמצאים בחשכה אולי אין ברירה וחייבים לנסות ולהדליק אש. החוכמה היא להדליק את האש היום דווקא, כשנמצאים במדינה שלכאורה כבר לא זקוקה לאש, גם אז צריך להמשיך ולהדליק את המשואה.
ליל ל"ג בעומר הוא גם הזדמנות לעשייה חינוכית חשובה, בעיקר בתחום השמירה על כללי המוסר הבסיסיים, החל מהקפדה שלא להשתמש בקרשים של קבלנים, וכלה בהזמנות כל בני / בנות החבורה למדורות השונות, לבל ירגיש מי מהחבורה שהוא אינו רצוי במעגל.



רבי שמעון בר יוחאי והמערה מדרשת עפרה
לקראת לג בעומר , דרך המדרש על רבי שמעון בר יוחאי (מסכת שבת) מביא המאמר כמה נקודות על דרכי תיקון
ישבו רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון, וישב יהודה בן גרים לידם. פתח רבי יהודה ואמר : כמה נאים מעשיהן של אומה זו : תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. רבי יוסי שתק. נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר : כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן. תקנו שווקין להושיב בהן שונות, מרחצאות לעדן בהם עצמן, גשרים ליטול מהן מכס. הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם, ונשמעו למלכות. אמרו : יהודה שעילה יתעלה, יוסי ששתק יגלה לציפורי, שמעון שגינה יהרג.
הלך הוא ובנו נחבאו בבית מדרש. כל יום היתה מביאה להם אישתו לחם וכד של מים וכרכו (=ואכלו). כשתגברה הגזרה, אמר לו לבנו : נשים דעתן קלה עליהן, שמא יענו אותה ותגלה אותנו, הלכו ונחבאו במערה. התרחש נס,ונברא להם חרוב ומעין מים, והיו פושטים בגדיהם, ויושבים עד צוארם בחול. כל היום למדו, בזמן התפילה לבשו, התכסו והתפללו, וחזרו ופשטו בגדיהם שלא יבלו.
ישבו תריסר שנים במערה. בא אליהו ועמד על פתח המערה. אמר : מי יודיעו לבר יוחאי שמת קיסר ובטלה גזרתו ? יצאו. ראו אנשים שחורשים וזורעים. אמר : מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה ? כל מקום שנותנין עניהן מיד נשרף. יצתה בת קול ואמרה להם : להחריב עולמי יצאתם ? חזרו למערתכם !
חזרו והלכו וישבו תריסר ירחי שנה. אמרו : משפט רשעים בגהנם שנים עשר חודש. יצתה בת קול ואמרה : צאו ממערתכם ! יצאו. כל מקום שהיה מכה רבי אלעזר היה מרפא רבי שפמעון. אמר לו : בני, די לעולם אני ואתה. כשפנה היום לערב שבת, ראו זקן שהיה אוחז שני ענפי הדס ורץ בין השמשות. אמרו לו : אלה למה לך ? אמר להם : לכבוד שבת. - ויספיק לך אחד ? - אחד כנגד "זכור " ואחד כנגד "שמור". אמר לו לבנו : ראה כמה חביבין מצוות על ישראל. התיישבה דעתם.
שמע רבי פנחס בן יאיר חתנו ויצא לפניו. העלהו לבית המרחץ, היה מטפל בבשרו, ראה שהיו בו חתכים בגופו, היה בוכה ונשרו דמעות עיניו וצווח. אמר לו : אוי לי שראיתיך בכך ! אמר לו : אשריך שראיתיני בכך, שאילמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך…
אמר (ר´ שמעון) : הואיל והתרחש נס - אלך ואתקן דבר, שכתוב "ויבא יעקב שלם" (בראשית ל"ג, יח), אמר רב : שלם בגופוף, שלם בממונו, שלם בתורתו ; "ויחן את פני העיר" - אמר רב : מטבע תיקן להם, ורבי יוחנן אמר : מרחצאות תיקן להם.
אמר: יש דבר שצריך לתקנו ? אמרו לו : יש מקום שיש בו ספק טומאה, ויש לכהנים צער להקיפו. אמר: יש אדם שיודע שהוחזק המקום בטהרה ? אמר לו אותו זקן : כאן קיצץ בן זכאי תורמסי תרומה. עשה הוא גם כן כך…
אמר אותו זקן : טיהר בן יוחי בית הקברות. אמר לו : אילמלי לא היית עמנו ואפילו היית עמנו ולא נמנית עמנו - יפה אתה אומר. עכשיו שהיית עמנו ונמנית עמנו - יאמרו זונות מפרכסות זו את זו ותלמידי חכמים לא כל שכן ? נתן בו עיניו ומת. יצא לשוק, ראה את יהודה בן גרים. אמר : עדין יש לזה בעולם ? נתן בו עיניו ועשהו גל של עצמות. (מתוך מסכת שבת דף לג - לד. בתרגום חופשי ובדילוגים).

שאלות - מדוע שיבח ה´ יהודה את רומי ? האם לא צדק ר´ שמעון בדבריו ?
- מדוע נקרא יהודה בן גרים בשם זה ?
- שמו המלא של ר´ יהודה הוא ר´ יהודה בן עילאי, ושמו של ר´ שמעון הוא ר"ש בר יוחאי. נסה למצוא בשמות אלה רמז על מה שארע לכל אחד מהם.
- עין בספר דברים פרק י"ז פסוקים טז-יז האם לדעתך יש הקבלה בין שלושת הדברים עליהם נסבה שיחתם של החכמים ביחס לרומי ? מהי הקבלה זו ? (כיצד בא לידי ביטוי המספר שלוש באגדה זו ?)
- האם יש משמעות לשלושת מקומות המחבוא של ר´ יהודה ור´ אלעזר ? (בית המדרש ופעמים במערה). מהי משמעות זו ?
- מהו היחס בין המדרש על יעקב אבינו, לבין טענתו של ר"ש כנגד רומי בתחילת האגדה ?
- כיצד לדעתך תיקן ר"ש - לקראת סוף האגדה - את דבריו כלפי רומי כפי שהובאו בתחילת האגדה ?
- מדוע השתמש ר´ שמעון בדימוי של זונות מפרכסות זו את זו כדי לבקר את התנהגותו של הזקן ?

לעיונם של דברים
בשלוש נקודות דנו שלושת החכמים, בשיחתם ביקורתם כלפי מלכות רומי : מרחצאות, שווקים וגשרים. ולא בכדי.
שכן שלושת הדברים הללו, מקבילים המה לשלושת צווים שנצטווה מלך ישראל שלא להרבות בהם : סוסים, נשים וכסף וזהב. מטרתו של צווי זה מפורשת היא בתורה : "לבלתי רום ללבו מאחיו" (דברים י"ז, כ). משמע, יש בדברים אלה משום תרומה משמעותית ביותר להגבהת ליבו של אדם, קל וחומר של מלכות. וכך- סוסים במשמעותו הרחבה פירושו כח צבאי וכח פיזי, ומקביל הוא ממילא למרחצאות שנבנו ע"פ בן יוחאי "לעדן בהם עצמם" (או גופם) ; נשים מקבילות לשווקים שנבנו כדי "להושיב בהם זונות" ; וכסף וזהב מקבילים לגשרים שהוקמו כדי "ליטול מהן מכס".
וראו שלושת החכמים את "גדולתה" זו של רומי מנקודות מבט שונות. ר´ יהודה - הביט מן הצד החיובי, שלמרות שהסכים עם ר´ שמעון - שעשו הכל לצורך עצמן, מכל מקום מבחינתנו אנו, הועילו השווקים, הגשרים והמרחצאות. בענין זה התעלה ר´ יהודה בן עלאי. ר´ שמעון לעומתו, סירב בתוקף לראות את החיוב, כשיטתו כי "הטוב שבעכו"ם - בשעת מלחמה הרוג" (כמובא במסכת סופרים ט"ו), וכיוון שכך עמדו חייו של בן יוחאי בסכנה - עקב הלשנתו של בן הגרים (גר = שבא לגור מארץ אחרת ואינו ממש בן המקום). תפישת עולם זו של ר´ שמעון, טעונה היתה תיקון, וזה בא ע"י מחבואם בשלושת המקומות :
בבית המדרש הייתה האישה הדומיננטית. היא זו שספקה את אוכלם, והיא זו שבעטיה עזבו מקום זה של מחבוא - "דלמא מצערי לה ומגליא לן" (=אולי יענו אותה ותגלה אותנו). וכך נענשו בעניין הנשים.
במערה - הורידו בגדיהם "הוו יתבי עד צוארייהו בחלא" (=היו יושבים עד צווארם בחול), ובזה תיקנו את דיבתם על נושא בתי המרחץ.
משיצאו מן המערה ופגשו באדם החורש וזורע לפרנסתו, וטענו כלפיו "עוזבים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה" - גילו דעתם שעדיין לא תקנו את הפן השלישי בתפישתם : הכסף והזהב. ומשפטם היה נחרץ "חיזרו למערתכם !" וכך תוקן גם חלק זה ע"י שנים עשר חודש במערה כמשפט הרשעים בגיהינום.
וכך מובא כאן תיקונו של יעקב אבינו בשכם. שהרי יעקב מגיע לשכם אחרי מאבקו עם עשו. ועשו הוא אדום - שהיא כידוע ע"פ חז"ל מלכות רומי. ואם לאחר מאבק זה, יצא יעקב שלם בגופו, בממונו ובתורתו, יצא גם רשב"י מחוזק משלושת הנקודות שביקר בהן את רומי.
גם את מחלוקת האמוראים ביחס לתיקון שתיקן יעקב בשכם, האם תיקן מטבע, שווקים או מרחצאות, ניתן לראות כמקבילה לענייננו.
ר´ שמעון, בצאתו שלם כיעקב מן המאבק עם רומי אדום, אינו מסתפק בכך אלא שואף גם הוא לתקן - כיעקב.
וכך רואה הוא את הזקן עם שני ההדסים - ומתקן את עניין הפרנסה, רוחץ עם ר´ פנחס בן יאיר בבית המרחץ ומתקן את ענין המרחצאות או הגוף, ומתקן דרך לכוהנים - וע"י כך מתקן את ענין השווקים. (ומרמז על כך באומרו על הזקן "זונות מפרכסות זו את זו").
ומה יותר פשוט, בימים אלה שאנו עומדים לפני יומא דהילולא של שר בית הזוהר, לראות את תיקונו של רבי שמעון בר יוחאי, כתיקון לדורות, שאנו חורשים וזורעים, מתקנים שווקים או רוחצים במרחצאות ?

מתוך "מדרשה" - בטאון המדרשה ליהדות - עפרה ניסן תשנ"ג



פעולות: ל´´ג בעומר- מהות
למה בכלל חוגגים את ל"ג בעומר ? מה מסתתר מאחורי המדורה ? - מערך פעילות לכיתות ה´-ו´
קהל היעד: גילאים 10-12
אורך הפעילות: 45 דקות
מטרה: שהחניכים יבינו למה חוגגים בל´ג בעומר
[ בכדי למשוך תשומת לב- אפשר להכנס עם 2-3 קרשים ביד ]

מהלך הפעילות:1. פונים אל הילדים בשאלה- מי התחיל לאסוף קרשים למדורה? האם משהו יודע למה חוגגים בכלל?
2. המדריך ישאל שאלות על ל´ג בעומר, בכל פעם יקריא שלוש תשובות, (בכל תשובה ילבש כובע אחר וינסה לשכנע כי זו התשובה), החניכים יצטרכו להחליט איזו תשובה נכונה-
א. ע"י הרמת כרטיס, כל אחד, שבצדו האחד כתוב "נכון" ובצדו השני "לא נכון".
ב. חלוקת החניכים לשתי קבוצות- תחרותיות.
דוגמא לשאלה:
מה הסיבה ששמחים בל´ג בעומר?
א. ביום זה פסקו תלמידי ר´ עקיבא למות במגיפה.
ב. תשובה א´ נכונה אבל ישנה עוד סיבה- ביום זה ר´ שמעון בר יוחאי נפטר והתגלו לו סודות רבים והוא הפיץ את אור התורה.
ג. בספר הזוהר שכתב ר´ שמעון בר יוחאי כתוב שיום זה יום סגולה ולאותיות ל´ג בעומר יש משמעות גדולה ביהדות.
3. תולים לכל אחד על הגב דף חלק עם שמו, מסתובבים בחדר, על כל חניך לכתוב על הדפים של כל האחרים תכונות טובות שהוא מוצא בהם. והמסקנה- אם נסתכל על הדברים החיוביים בחברינו, כך תהיה יותר אהבת חינם ולא שנאה שגרמה למותם של 24,000 תלמידי ר´ עקיבא.
4. המדריך יקריא את הקטע "איך לשנוא אנשים".

=============
שם המשחק: לשנוא אנשים
עידו הסביר לי את עקרונות המשחק: "אפשר לשחק אותו בכל מקום ציבורי – בבית קפה, בתחנת רכבת, או בנמל תעופה בשעת ההמתנה למטוס. בוחרים אחד מהקהל, מישהו שלא מכירים, ומתחילים לשנוא אותו. "לא הבנתי", אמרתי.
"בסדר, אז נשחק את המשחק עכשיו: אתה רואה את ההוא שם? בוא נשנא אותו". עידו הצביע לעבר צעיר שישב במרחק שולחנות אחדים מאתנו וקרא עיתון. "תראו אותו", אמר עידו, "האידיוט הזה. הוא קורא רק את עמודי הספורט". "אבל הוא נראה לי תמים למדי", השבתי.
"אהה", אמר עידו. "הוא סתם קלוץ אומלל. הוא מנסה להסב את תשומת ליבו של המלצר. תראה, הוא מנפנף. מי הוא חושב שהוא? יש אנשים שמחכים שהוא ישרת אותם. הוא הולך להזמין כוס קפה ולשבת שם כל היום. הקמצנות של אנשים כאלה משגעת אותי".
"עכשיו תראה איך הוא נועץ עיניים בבחורות. אני משוכנע שהמשטרה הייתה שמחה לשים עליו יד. עכשיו הוא שם את העיתון שלו על כסא אחר. אנשים מסוגו מלכלכים את העיר הנקייה שלנו. לא אכפת לו מאף אחד, רק מעצמו. אוף, כמה שאני שונא טיפוסים כאלה!"
"הוא באמת נראה טיפוס מלוכלך", הערתי.
"מלוכלך?" קרא עידו בזעם. "הוא ממש מזוהם! הוא לא התרחץ כבר שבועות". בעוד אני בוחן אותו בקפדנות, הגיעה אישה זקנה והצטרפה לאיש. הוא נשק לשתי לחייה.
"הנה" קפץ עידו. "זה המשחק שלו"
"לא", אמרתי. "לי דווקא נראה שזו אמו".
"אולי" אמר עידו, אבל זה טיפוסי. הוא מכריח את אמו לפגוש אותו פה במקום שהוא יבוא אליה. הוא מרגיש חשוב מידי מכדי לבקר אותה; היא צריכה לבוא אליו. וכשאני חושב על מה שעבר על האישה הזאת עד שגידלה אותו, ואיזה קורבנות הקריבה למענו, בא לי להקיא".
גם אני התרגזתי. "צריך להיות לבן אדם כבוד לאימא שלו", הסכמתי.
"שמת לב?", שאל עידו. "הוא אפילו לא שאל אותה מה היא רוצה לשתות. אתה חושב שאכפת לו? הוא מפונק לגמרי".
"הוא גרוע ביותר", אמרתי.
עידו אמר: "עכשיו הוא צוחק, איזה בן אדם צוחק עם אימא שלו?"
"או עליה?" נידבתי רעיון.
"המלצר מביא לה משקה. זה נראה כמו וויסקי", ציין עידו. "הוא עוד יהפוך אותה לאלכוהוליסטית".
"אתה מאמין שהוא ישלם בשביל זה?" שאלתי.
"לא אם זה תלוי בו", השיב עידו. "הוא כנראה יחשוב על תירוץ כלשהו כדי להלביש את החשבון על האימא שלו. אחרי הכל הוא עושה זאת כל חייו".
איש אחד נעצר ליד השולחן לומר שלום. עידו התרתח. "הוא אפילו לא טורח לעשות הכרה בניהם. הוא מתבייש באמו"
"מתאים לו",
אמרתי, והטחתי את כוסי בשולחן.
"הוא מזמין את הברנש לשבת אתם. איזה טיפוס מציג את אימו לטיפוס כזה?", אמרתי, "אני הולך להכניס לו בוקס באף!"
לפתע נרגע עידו, ונראה כי הוא מאבד עניים בכל הסצינה. הוא אמר לי בלחש: "ועכשיו מה בדבר הגברת ההיא עם הכלב?"
===========

5. סיכום- המדריך יסכם בכמה מילים למה אנחנו חוגגים בל´ג בעומר, וידגיש את החשיבות להוסיף אהבה- לשחק באיך לאהוב אנשים ולא להיפך.

"לא תשנא את אחיך בלבבך..ואהבת לרעך כמוך "
(ויקרא, קדושים



´האמת יוצאת מהמערה´!על פנימיות, חיצוניות, ומאבקו של רשב"י ברומאים – מערך פעילות לקראת ל"ג בעומר
אמצעי עזר:
כרטיסי דמויות
דפים עם אגדת רשב"י (מחולק לשני חלקים) - מובא בסוף המערך


מהלך היחידה:שלב א´: ´מבחן הכוונה או מבחן התוצאה´?
נחלק 3 כרטיסי דמויות לתלמידים, ונבקש מכל אחד להכין את סיפורו לקראת עמידה למשפט.

דמות א´: מנהל אתר בניה בשרון. הוא מואשם בסיכון חיים ברשלנות. בעת בניית הפיגומים, העדיף לחסוך בברזלים, ובנה פיגום משכבת ברזל אחת במקום שתיים. כאשר מנהל העבודה העיר לו על כך ועל הסיכון שיש בעניין, ענה לו מנהל אתר הבנייה: ´מה אכפת לך, סך הכל כמה תאילנדים...´.
ואכן לפני שבועיים, באמצע יום העבודה נפלו הפיגומים כאשר שלושה פועלים עסקו בהתקנת החלונות, ולמזלם אף אחד לא נהרג, אלא אחד הפועלים נפצע פצעים בינוניים.
החליטו בינכם איזה עונש תקבעו למנהל אתר הבניה.
דמות ב´: מנהל מעון לילדים ממשפחות הרוסות. גם הוא מואשם בפציעת אדם ברשלנות.
כתב האישום מפרט שביום רביעי לפני שבועיים, הגיע עם מכוניתו למועדון הילדים, ולפני שהחנה את המכונית הבחין בילד שבורח מתוך המבנה בבכי הסטרי. המנהל שחשש שמשהו חמור אירע, קפץ מתוך מכוניתו ורדף אחרי הילד. לאחר שתפס את הילד והרגיעו, בא לשוב למכונית, ולפתע הבחין שהרכב מדרדר בגלל ששכח להרים את בלם היד. המנהל רץ לעבר הרכב כדי להתריע את הילדים הרבים ששחקו סביבו, אולם לא הספיק, והרכב פגע באחד הילדים ופצע אותו פצעים בינוניים.
החליטו בינכם איזה עונש תקבעו למנהל המעון לילדים.
בשלב זה נעצור.
כמובן שהעונש למנהל אתר הבניה יהייה חמור יותר מהעונש למנהל המעון. מדוע? הרי בשני המקרים התוצאה זהה!
נערוך דיון קצר בנושא, והמסקנה המתבקשת תהייה שאנו בוחנים דברים לא רק לפי התוצאה, אלא בעיקר לפי הכוונה והנסיבות.
כעת נציג את דמות ג´:
דמות זו אינה אלא אותו מנהל מעון ילדים, אולם הוא מספר כעת את סיפורו המלא. קודם לכן, שיקר בפרט מסויים חשוב מאד. למעשה, כשראה את הרכב מדרדר, ניסה לרוץ ולהזהיר את הילדים המשחקים בקרבת הרכב, אולם לא היה לו סיכוי. הרכב פגע ישירות בילדה קטנה ששיחקה בכדור, והרגה אותה על המקום
האם תשנו את עונשו? והרי לפי ´מבחן הכוונה´ מדובר באותם תנאים!
לאחר שנשמע את תגובות התלמידים נוכל לסכם:
כאשר אנו בוחנים דברים בעולם, אנו יכולים להסתכל משתי זויות שונות: ´מבחן הכוונה´ או ´מבחן התוצאה´.
פעמים רבות, אנו מתמקדים במבחן הכוונה ומתעלמים מהתכלס´. האם אתם יכולים לתת דוגמאות?
(דוגמאות: אי שפיות רגעית, ילד שפשע בלא דעת וכן הלאה).לעיתים, המבחן יהייה דווקא מבחן התוצאה.
(דוגמאות: בבחירות לכנסת נצביע לפי התכל´ס ולא לפי הכוונה, הורה שהיכה את בנו וחבל בו ´והתכוון סך הכל לחנך אותו´...)
אולם ישנם מצבים רבים, בהם קשה לדעת לפי איזה מבט עלינו להסתכל. וזהו סיפורו של רשבי.
שלב ב´: ´מחלוקת החכמים´
נחלק את חציה הראשון של האגדה (מובא בסוף המערך), ונבקש מאחד התלמידים שיקריא לכיתה בקול.
מהו הויכוח בין חכמים ביחס לשלטון הרומאי?
נסביר: לדעת כל החכמים השלטון הרומאי הוא שלטון מושחת. עם עובדות אי אפשר להתווכח.
אלא שהויכוח נמצא במישור אחר לגמרי - האם ניתן לשתף פעולה עם מעשי השלטון למרות כוונותיהם הרעות? האם ניתן להפריד בין מעשים לכוונות?
רבי יהודה מאמין שניתן לעשות הפרדה. אפשר לשתף פעולה עם אדם אפילו כשכוונותיו רעים.
(ניתן להביא דוגמה של אדם שרוצה לפתוח תנועה למאבק בתאונות דרכים, ומשתף פעולה עם אדם אחר שמספק לו כסף אולם כל מטרתו היא אינטרסים בלבד)
רבי יוסי שותק. נסביר ששתיקה זו איננה חוסר החלטיות, אלא החלטה של אי התערבות, ויש הבדל. פתק לבן איננו שווה לחוסר הצבעה. בפתק לבן אני מכריע שאי אפשר להכריע. רבי יוסי חושב שאסור לשתף פעולה עם השלטון, אלא צריך לשבת בשקט ולצפות מהצד איך הדברים מתפתחים. במידה והכיוון יהייה חיובי - נצטרף. אם לא - נתנגד.
רבי שמעון מתנגד. לא קיימת בכולם הפרדה בין פנים לחוץ. שלטון מושחת - מעשיו מושחתים גם כן. לא רק שלא ניתן לשתף פעולה איתו, אלא שיש צורך להלחם בו.
נדגיש: כאשר אנו קוראים את גישותיהם של חכמים, אין זה גישה אישית בלבד. תתארו לעצמכם חכם בסדר גודל של רבי שמעון עומד ודורש בפני בית מדרש מלא קהל על הריקבון של מעשי הרומאים - ואפילו תחת מעשיהם הטובים.
השלטון הרומי איננו יכול להשאר אדיש.
הוא שולח להעניש את החכמים, וכל עונש מותאים לדרכו של אותו חכם:
רבי יהודה - יתעלה: כלומר את רבי יהודה ניתן למנות לתפקיד שמסייע לשלטון, שהרי אפילו אם הוא לא היה רוצה אותנו כאן - בכל זאת ניתן לשתף איתו פעולה, שהרי הוא רואה את המעשים החיצוניים והשלטוניים שלנו כמעשים חיוביים.
רבי יוסי - יגלה: הוא רוצה לעמוד בצד ולהשקיף? בבקשה! אולם שיעשה זאת מרחוק, כדי לא להחליש את מי שרוצה לסייע לנו.
רשבי - יהרג: גישתו היא סכנה לשלטון, ואין לנו מה להעזר באנשים כמוהו.
שלב ג´: ´המערה´
מדוע בורח רשבי למערה?
ניתן להסביר בצורה פשוטה שרשבי ברח. אבל ניתן להסביר בצורה שונה.
יש הבדל בין ´נסיגה´ לבין ´הערכות מחדש´.
(בצה"ל למשל, המושג ´נסיגה´ לא קיים בלקסיקון).
נסיגה הכוונה להרמת ידיים. כניעה. כאשר האדם מכיר שהוא כשל, ואין לו סיכוי, הוא מפסיק לנסות.
לעומת זאת ´הערכות מחדש´ זהו מצב שונה לגמרי: כאשר האדם מבין שבמצב הנוכחי אין לו אפשרות לממש את רצונו, הוא עורך ´נסיגה טקטית´ לשם ארגון הכוחות, התחמשות, חשיבה מחודשת, והכל למטרה אחת: כאשר הקרקע תוכשר להסתערות נוספת - הם יהיו מוכנים.
נמחיש את הדבר באמצעות מתודה:
נספר לתלמידים שהם מנהיגים של קבוצת מיעוט במדינה פאשיסטית. בבחירות האחרונות הם הפסידו למפלגת השלטון הלא-דמוקרטית, שהשתלטה על כל המוסדות במדינה, הוציאה אתכם אל מחוץ לחוק, והחלה להקים משטר דיכוי אכזרי.
לפני ההנהגה שלכם עומדות שלוש אפשרויות:
לצאת למאבק נגד השלטון, כאשר אתם ללא כסף וארגון, ורוב הציבור נגדכם.
לפרק את התנועה ולהצרף למפלגת השלטון.
3. לרדת למחתרת, ולהתחיל באגירת כוחות וכסף, לבנות מחלקת ידיעות, מחלקת גיוס אנשים וכו´.
אלו הברירות שעמדו לפני רשב"י. ורשבי בוחר באפשרות השלישית, אולם בהבדל אחד גדול.
רשבי לא מקים ארגון מחתרתי. רשבי מגייס כוחות, אך לא כוחות חיצוניים. הוא מבין שלתיקון העולם יש צורך בכוחות אדירים ואינסופיים, אשר אותם ניתן לקלוט רק מבפנים. מתוך הנשמה ומתוך התורה.
דוגמה נוספת:
אנו מכירים דבר זה גם בחיים. האם ניתן לקרוא לשינה ´בריחה מהמציאות´?
אמנם במצבים חולניים ישנם אנשים שישנים כדי לברוח, אבל אצל אדם נורמלי השינה היא חלק מהחיים, והיא זו שנותנת לאדם כח להמשך הפעילות. השינה היא פסק זמן של התכנסות, אשר בה אוגר האדם כוחות להמשך ההתמודדות ברגע ההתעוררות.
רשבי מתבודד במערה, גם כדי להתחבא מהרומאים, אולם גם כדי שה´רעשים´ של העולם לא יפריעו לו להצטייד בעוד ועוד כוחות פנימיים. הוא מבין שלתיקון העולם הוא לא זקוק לכסף. הוא זקוק לנשמה גדולה, ולשם כך עליו לעזוב את כל מסגרות הכסף, המשפחה, החברה... ואפילו הבגדים. כל דבר חיצוני מפריע לכוחות הפנימיים לצאת החוצה.
רשבי הולך באופן הקיצוני ביותר - חורבן הגוף - כדי להשיג את כח הנשמה.
והרי זהו בדיוק מאבקו של רשבי. מבחינת הגוף - השלטון הרומאי בסדר גמור: יש גשרים, כבישים, שווקים. אלא הקלקול קיים בנשמה, בפנימיות, בכוונת הדברים. וכדי לתקן אותם יש צורך בחורבן הגוף בכדי להצליח להאזין לצלילי הנשמה.
בתקופה הזאת מחבר רשבי את הזוהר, היינו את תורת הנסתר היהודית, שעוסקת בדיוק בצד זה של הפנימיות והנשמה.
נקרא את המשך הסיפור עד סופו.
כך מסתגר רשבי עד אשר שומע שהקיסר מת, כלומר ישנה הזדמנות נוספת לתיקון המצב.
רשבי יוצא, ופוגש עולם בו כולם מתעסקים בענייני הגוף, כלומר החומר - זורעים וחורשים.
האש הפנימית אותה קלט במערה לא מסוגלת לסבול שטחיות כזו - ושורפת כל מה שרואה.
השריפה מבטאת הפיכה של דבר חומרי לדבר רוחני (פירוק הדבר ליסודות וכו´).
ובעקבות גערתו של הקב"ה חוזרים למערה, לצורך תקופה נוספת של איזון בה לומדים איך להוריד את אותם אידאלים ועוצמות פנימיות - לתוך מסגרות קטנות של יום יום, חרישה, זריעה, וחיי המעשה הקטנים.
והאגדה מסתיימת בפגישה עם הזקן. הזקן נמצא במרוצה, שכן כל השבוע אנו רצים אחרי החיים החומריים. יום אחד בשבוע אנו נכנסים למערה, ל´שינת חורף´ כדי לאגור כוחות רוחניים ולהפגש עם הנשמה - וזהו יום השבת. ומתוך יום זה אנו סופגים את האש שמחממת ולא שורפת, לכל שאר ימות השבוע.
כאן ניתן להמשיך ולהסביר לפי רמת הקבוצה. גם שמיטה וגם יובל הם ´מערות´ בהם האדם, האומה והקרקע עוצרים במרוצתם ומחפשים את כוחם במקור הפנימי, מהיצירה, כלומר מהקב"ה. כל אדם חייב לשוב מדי פעם למקור ולפנימיותו, ולקבל משם את כוחותיו להמשך הפעילות. תפילה, שבת וכו´ - הם כולם עצירות לשם קבלת אור מהקב"ה להמשך חיינו.
נספח: ה´אגדתא´ על רשב"י
תלמוד בבלי, דף ל"ג, עמוד ב´
"...ישבו רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון, וישב אתם יהודה בן גרים.
פתח ר´ יהודה ואמר: ´כמה נאים מעשיהן של אומה זו: תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות!´
ר´ יוסי שתק
נענה רשב"י ואמר: ´כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן! תקנו שווקין להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמן, גשרים ליטול מהן מכס´!
הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם, ונשמעו למלכות. אמרו" ´יהודה שעילה - יתעלה. יוסי ששתק - יגלה לציפורי. שמעון שגינה - יהרג!
הלך הוא ובנו, ישבו בבית המדרש כל היום, והיתה אישתו מביאה להם לחם. כאשר החמירה הגזירה, אמר לבנו: ´נשים דעתן קלה, שמא יענו אותה ותגלה לרומאים על מיקומינו.
הלכו וישבו במערה. התרחש נס, נברא להם חרון ומעיין, והיו יושבים מכוסים בחול עד הצוואר. כל היום למדו, ובזמן התפילה התלבשו והתפללו, ולאחר מכן היו מורידים בגדיהם כדי שלא יתבלו. ישבו שנים-עשר שנים במערה. בא אליהו ועמד בפתח המערה. אמר: ´מי יודיע לבן יוחאי שמת הקיסר ובטלה הגזירה?´.
יצאו מהמערה, וראו אנשים זורעים וקוצרים. אמר: ´מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה?´ וכל מקום שנתנו עיניהן - מיד נשרף.
יצתה בת קול ואמרה להם: ´להחריב עולמי יצאתם? חיזרו למערתכם!´.
חזרו וישבו במערה שנים עשר חודש, כפי שאומרים ´משפט רשעים בגיהנם י"ב חדש´.
יצתה בת קול ואמרה: ´צאו ממערתכם´. יצאו. וכל מקום שהיה רבי אלעזר מזיק - היה מתקן רבי שמעון. אמר לו: ´בני, די לעולם אני ואתה´.
כשהגיע בין השמשות של ערב שבת, ראו אותו זקן רץ עם שני הדסים בידיו.
אמרו לו: ´אלה למה לך?´
אמר להם: ´לכבוד שבת´.
אמרו לו: ´מספיק לך אחד!´.
אמר להם: ´אחד כנגד זכור, ואחד כנגד שמור´.
אמר רשב"י לבנו: ´ראה כמה חביבין מצות על ישראל´, והתיישבה דעתו.



מסביב למדורה מדרשת מעלה
כמו בכל שנה אחרי פסח כולם מתחילים לאסוף קרשים, הוויכוחים לגבי מה אוכלים פיצה,על האש או תפו"א ומרשמלו גם מגיעים באיזשהו שלב ורק "התוכנית האומנותית" של הערב נשארת בודדה ,ובכן על מנת שהשנה כשנגיע לערב המיוחל עם כל הקרשים והמרשמלו וכל השאר תהיה לנו גם פעולה בכיס אספנו בשבילכם כמה הצעות מה כבר אפשר לעשות מסביב למדורה...
1. אז כמובן שהמצרך הבסיסי הוא גיטרה (אנחנו משקיעים...) תמיד באיזשהו שלב במהלך הערב מגיע זמן השירים ,אז כדי שיהיה קצת יותר נחמד כדאי שתהייה גיטרה בהישג יד ומישהו שיודע לנגן...
2.משחקי חברה:
פנטומימה= מכינים רשימת מושגים ומחלקים את החניכים לשתי קבוצות כל קבוצה בתורה שולחת נציג שעליו להציג את המושג שקיבל בפנטומימה ,הקבוצה שמגלה הרבה יותר מושגים היא המנצחת...
כושר= בגלל שרוב הערב יעבור הישיבה (ואנחנו לא רוצים שרירים תפוסים) כדאי להזיז קצת את החניכים,תחרות ריצה מסביב למדורה...
מי שאוכל מהר אוכל יותר= תחלרות אכילת תפו"א
ציזבטים= באיזשהו שלב מאוחר יותר בערב תמיד נחמד לאסוף את כל החניכים מסביב למדורה ולספר איזה סיפור מפחיד (וסתם יהיה הרבה יותר נחמד אם אחד החניכים יעלם פתאום באמצע/שהמדריך יקפוץ מאמצע שום מקום...)
לא נפסיק לשיר=נסו לזהות את השיר ,המדריך אומר מילה משיר והחניכים צריכים לזהות את השיר
אם יש גיטרה אפשר גם להתחיל שיר מסוים והחניכים צריכים לזהות את המשכו

3. רגע לפני שמתחילים בכל הערב הזה כדאי לרענן את הזיכרון ולהזכיר לכולנו למה בדיוק אנו יושבים היום מסביב למדורה . לכן המדריכים המוכשרים שלנו יכינו הצגה עם תחפושות (אנחנו משקיעים...) ויציגו את סיפור ר´ עקיבא ומרד בר כוכבא -שווה...
4. צופר- לוקחים דפים קטנים שורפים אותם מסביב ,מצירים בנאדם מחזיק גפרור(מדביקים לו גפרור אמיתי) ולרשום שרופים עליכם...
או שלוקחים קופסאות גפרורים בתוך הקופסה מכניסים גפרור אחד,עוטפים את הקופסה בניר וכותבים עליו לשעת חירום.
5.. רגע לפני שהלילה נגמר וכולנו עוזבים עיפים ומוטשים עוצרים ובודקים היטב. אין גחלים דלוקות וכו´.... המקום שהינו בו נשאר נקי בלי שאריות אוכל או זבל וכו´.
חג שמח!





כיצד בונים מדורה וכללי זהירות:כללי בטיחות במדורה:
א.מדורה נערכת במקום בטוח ומוגן מפני התלקחות ופריצת שריפה.
ב.היא מוקמת תוך שימוש נכון בחומר הבעירה וחיסכון בו.

החומרים הדרושים:
א.חומר הנשרף בקלות: שביבים, זרדים, עלים יבשים, נסורת, קש, נייר וכדומה.ב.חומר עבה, הנשרף באיטיות-אך מפיק חום רב ואור גדול: ענפים, קרשים, בולי-עץ.
בונים פירמידה קטנה מחומר הבעירה הנוח: זרדים, מקלות קטנים וכדומה.משעינים עליהם ענפים עבים יותר בהיקף של פרסה כמעט סגורה, שפתחה פונה לכיוון הרוח, ואת חומר הבעירה הכבד: בולי-עץ וענפים עבים.
הוראות ביטחון:
א.אסור להדליק אש בלא לנקות תחילה את השטח המיועד לה בקוטר 4-5 מטרים.יש להתרחק מכל דבר העלול להידלק: גזע-עץ, ערימת זבל, רקבובית ועלים יבשים, מבני עץ, קש ושדה תבואה וכיוצא בזה.
ב.יש לבדוק את כיוון הרוח, ולהשגיח שלא יימצא מעל המדורה חומר, שהאש עלולה לאחוז בואו להורסו.
ג.מותר להשתמש בנפט בלבד, וגם זה רק על-ידי מבוגרים, תוך הרחקת ילדים.אסור להשתמש בבנזין או בדלקים ובחומרים מתלקחים אחרים.
אמצעי כיבוי
בקרבת המדורה הדולקת יש להכין כמות גדולה של חול, מים, שמיכות ומטפי כיבוי.עם סיום הפעילות יש לכבות את המדורה בכל האמצעים ולבדוק היטב שלא נשארו גצים בוערים, העלולים ללבות את האש מחדש.
עזרה ראשונה
יש לאתר את המקום הקרוב ביותר, היכול להגיש עזרה ראשונה, וכיצד אפשר להוביל לשם פצוע.(חס וחלילה לא עלינו..)
חשוב ביותר->יש לספור היטב כמה משתתפים יצאו, ולהודיע לחניכים שאסור להם להתפזר-אלא לחזור יחד.רצוי למנות אדם אחד בלבד, שיהיה אחראי על הטיפול במדורה.
לפני ובזמן המדורה יש לבדוק כי הקרשים שאספנו הם ללא מסמרים, ואם הם עם מסמרים לשים אותם בצד עד לשימוש ולהודיע לחניכים שיזהרו.אין לבוא עם סנדלים למדורה!!!

משחקים מסביב למדורה*מה היי´תי זורק למדורה?
יושבים סביב למדורה.כל אחד בתורו משלים את המשפט: "אילו היי´תי יכול-היי´תי זורק עכשיו לאש את..."(כגון: הילד הרע שבתוכי; מי שמרגיז אותי; כל המלחמות והצרות שבעולם; הדבורים, היתושים והקוצים שעוקצים; המחלות והכאבים; את כל ספרי הלימוד!!).
הערה חשובה->יש למנוע הערות גזעניות ופגיעות אישיות.
יוסי המטיי´ל
יושבים במעגל, ואחד פותח "יוסי המטיי´ל יצא למחנה ולקח איתו..." (חפץ מסוים, כגון: ילקוט, ספר).היושב לידו חוזר על המשפט הזה ומוסיף עוד חפץ, למשל: "יוסי המטיי´ל יצא למחנה ולקח איתו מוט ומימיי´ה".השלישי והבאים אחריו חוזרים על דברי קודמי´הם ומוסיפים חפץ משלהם.אם אחד המשתתפים נכשל בפירוט הרשימה לפי הסדר – הוא יוצא מהמשחק.האחרון הנותר במעגל – זוכה.
הצעה אחרת: הנכשל נותן פיקדון, ולאחר מכן פודים את כל הפקדונות תוך ביצוע משימות היתוליות: בעל פיקדון זה ישיר סולו; אחר יספר סיפור או בדיחה; שלישי – חידה.בצורה זו ניתנת למשתתפים רבים ההזדמנות לקחת חלק פעיל במשחק.
תיבת נח
המשתתפים יושבים במעגל ומתחלקים לזוגות.כל זוג בוחר בשם של בעל – חיים מסויי´ם: אריה, עז, חמור, תרנגול, וכדומה.המנחה פותח בסיפור, ומדי פעם מזכיר שמות של עופות או חיות.כשהוא מזכיר שם של בעל – חיי´ם המתאים לאחד הזוגות, על בני הזוג להשמיע את הקול המיוחד לו: קרקור, נהמה, נערה וכדומה.כשמזכיר המדריך "תיבת נח", פורצים כולם כאחד בקריאותי´הם השונות.גם כאן אפשר לדרוש פקדונות, אם שוכח זוג להגיב ברגע הנכון.
* שלוק
כידוע חשוב לשתות גם בלילה ובמיוחד מסביב למדורה, שלא שמים לב עד כמה היא מיי´בשת.ולכן המשחק הזה גם יעיל וגם מהנה.המשחק הולך כמו שבע בום.יושבים במעגל מסביב למדורה ומתחילים לספור כל אחד בתורו, אך במקום להגיד בום בכפולות של שבע ובמספרים ששבע מופיע בהם שותים שלוק.





ציז´בטים מסביב למדורה:
(רצוי לעשות ממש באמצע הלילה לספר לאט ובשקט עד כמה שאפשר..לתת יד לחניכים פחדנים ולשבת ליד החניך שלא מפסיק להגיד שהוא בכלל לא מפחד(כן,בטח!)ולהרגיש אותו רועד כל הסיפור וקופץ בסוף..=])
באחד הימים הוזמנתי לביקור בבית חולים סגור לחולי – רוח אי שם. כשהגעתי למקום, המתנתי בחוץ מול שער חשמלי ענק. חומת מגן בגובה 6 מטר הקיפה את המוסד, מעלי´ה גדר תיל סבוכה, ומעל לגדר התיל – גדר חשמלית. לאחר המתנה ארוכה למדי נפתחו לפתע דלתות המוסד, שאכלס מקרים קשים ביותר, שאפילו בבית הסוהר לא הי´ה מקום בשבילם. בכל תא שעברנו קיבלתי הסבר מקיף על המקרים. חלקם היו כבולים בשרשרות ברזל בידי´הם וברגלי´הם.
בתא האחרון נתקלנו בדמות מיוחדת: גובהה כ – 2.5 מטר, כתפיים מוצקות, גוף שרירי, פנים מפלצתיות, שיניי´ם גדולות וזקן עבות.
חולה זה הי´ה כבול בשרשרות ברזל ענקיות, ותאו מלא בכמויות גדולות של פחם. הוא עסקכל הזמן בהסקת התנור שהי´ה בחדר. הוסבר לי, שזו הרך היחידה להרגיעו: העסקתו בעבודה מאומצת 24 שעות ביממה.
לאחר סיום הסיור, שנמשך עד שעות אחר – הצהריי´ם המאוחרות, נפרדתי ממנהל המוסד. כשכולי מבולבל והמום ממראה עיניי´ מיהרתי אל שער הברזל החשמלי, מאחר שנאמר לי שדלתות אלה עומדות להינעל תוך מספר דקות. תוך כדי הליכתי המהירה לשער, כששבילי המוסד שוממים מאדם, שמעתי לפתע קול צעדים מאחוריי´. הסתובבתי – ונכנסתי להלם, ולבי החל לדפוק בחוזקה: במרחק 15 מטר מאחוריי´ אני רואה את אותה דמות מפלצתית מהתא האחרון מתקרבת אליי´ בריצה. כל עוד נשמתי בי התחלתי לרוץ בטירוף לשער, כשהדמות המפלצתית הולכת ומתקרבת אליי´. השערים החשמליי´ם החלו להיסגר. אני מגיע לשער – אבל איחרתי והשער נסגר. אני מרים את ראשי – ורואה את הדמות המפלצתית מתקרבת אליי´ ומתכוננת לזנק לעברי עם כל גופה העצום, תוך פתיחת פה והשמעת זעקה אדירה. מה שנשאר לי לעשות זה להתפלל לקב"ה ולבקש שאולי יתרחש פלא, שיצילני ממוות בטוח זה. באותו רגע נוגעת הדמות המפלצתית בכתפי, מסתובבת לאחור, ומשמיעה לעברי קול: "תפסתי אותך... ועכשיו תורך לתפוס אותי..."




שאלות ותשובות על ימי ספירת העומר
שאלות:
א.מה זה עומר?
ב.מה הסיבה לספירת העומר?
ג.מתי סופרים את העומר?
ד.כיצד סופרים את ימי העומר?
ה.מדוע נוהגים מקצת מנהגי אבלות בזמן הספירה?
ו.מהם מנהגי האבלות שנוהגים בימי ספירת העומר?
ז.מדוע הפכו את ל"ג בעומר ליום שמחה?
ח.מדוע נקרא ל"ג בעומר על שם ספירת העומר – ולא מתיי´חס לתאריכו?
ט.באיזה תאריך חל ל"ג בעומר?
י.מה מקור המנהג של הדלקת מדורות?
יא.מדוע יורים בל"ג בעומר בחץ וקשת?
יב.מדוע נהוג לאכול בל"ג בעומר ביצים צבועות?
יג.במה קשור בר – כוכבא לל"ג בעומר?
יד.באיזו עיר נערך הקרב האחרון של בר – כוכבא נגד הרומאים?
טו.מהו שמו האמיתי של בר – כוכבא: בר - כוזיבא? בר - כוסבא? או בר - כוכבא?
טז.מה הקשר של רבי עקיבא לל"ג בעומר?
יז.רבי עקיבא עשה לרחל אשתו תכשיט, הנקרא "ירושלים של זהב". בשל מה עשה לה תכשיט זה?
יח.מה הי´ה סופו של רבי עקיבא?
יט.במה קשור רבי שמעון בר – יוחאי לל"ג בעומר?
כ.היכן קבור רשב"י? במה מפורסם קבר זה?
כא.13 שנה התחבא רשב"י במערה עם בנו אלעזר. מפני מה התחבא? מדוע?

תשובות:א.עומר הוא ערימת שיבולים שנקצרו.
ב.הספירה מתקיי´מת מפסח ועד לשבועות. היא נועדה להזכיר לאנשים, העוסקים במלאכת הקציר, את חג השבועות, שבו עולים לרגל לירושלים; וכן להדגיש את הציפיי´ה ליום מתן תורה.
ג.יש לספור את העומר בכל ערב. מי ששכח - יספור בבוקר שלמחרת.
ד.הספירה נעשית כך: היום יום אחד לעומר...היום שלושה ושלושים יום, שהם ארבעה שבועות וחמישה ימים לעומר...(יש גרסה האומרת: יום אחד בעומר).

ה.כמה טעמים לכך, וביני´הם "שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לרבי עקיבא, וכולם מתו בין פסח לעצרת".
ו.נוהגים שלא להתחתן, לא להסתפר ולהתקלח, ולהימנע משמיעת מוזיקה.
ז.ביום זה לא מתו תלמידי רבי עקיבא.
ח.יי´תכן כי ביום זה אירע ניצחון על האויבים, אך מטעמי זהירות לא כתבו על כך בגלוי, אלא בצורה נסתרת – ל"ג בעומר.
ט.ל"ג בעומר חל בי"ח באיי´ר.
י.תלמידי רבי עקיבא מתו כי לא נהגו כבוד זה בזה, האש הדולקת היא סמל המאחד והמלכד. בנוסף, לרבי שמעון בר – יוחאי מיוחס ספר הזוהר, המפיץ אור רב על התורה, ולכן מדליקים אש.
יא.יי´תכן שזו מסורת הקרבות שבוצעו בעבר. בגולה הי´ה הרבי נוהג לצאת עם תלמידיו ליערות, כשהם מצוידים בחץ וקשת, על – מנת" לערוך קרבות. כן קיי´מת מסורת, כי בימי רשב"י היתה אמונה כה חזקה, שלא הופיעה קשת בשמים להזכיר את הברית.וכשמת – חזרה הקשת, וקשת היי´ריה מסמלת אותה.
יב.בימי אבלות נוהגים לאכול ביצים, וכך גם אפוא בימי העומר, שהם ימי אבל. בל"ג בעומר, שהוא יום שמחה, רצו להבדיל בין אכילת הביצים לאות אבל – לבין אכילתן ביום זה, ולכן צבעו אותן.
יג.בין השנים 135-132 לספירה מרדו הי´הודים, ובראשם בר – כוכבא, ברומאים ששלטו אז בארץ ישראל. לאחר תקופת תבוסה וכישלון בימים שבין פסח לשבועות, הצליחו הי´הודים בי"ח באיי´ר להדוף לזמן – מה את צבאות האויב.
יד.הקרב האחרון אירע בביתר. העיר נלכדה על ידי הרומאים, ובר – כוכבא נהרג בקרב.
טו.השם הנו בר – כוכבא, ולכך כמה טעמים: היותו מעיר בשם בר – כוכבא; או מלשון "דרך כוכב מיעקב" (במדבר כ"ז 17). נקרא גם בר – כוזיבא, מפני שבסופו של דבר הכזיב את העם. כן ידועים כינויי´ם נוספים שלו, כמו בן – כוסבא.
טז.רוב תלמידיו של רבי עקיבא מתו ממגפה בתקופה שבין פסח לשבועות. לפי האגדה, הם מתו משום שלא קיי´מו את מצוות רבם: "ואהבת לרעך כמוך". רק ביום אחד – בל"ג בעומר – פסקו מלמות.
יז.רבי עקיבא הי´ה רועה צאן, שלא ידע קרוא וכתוב. בהשפעת רחל אשתו הלך ולמד והפך לגדול בתורה. בעוניו אמר לה, כי לו הי´ה בידו – הי´ה נותן לה ירושלים של זהב. כשחזר אלי´ה, העניק לה את התכשיט על הקרבתה למענו.
יח.רבי עקיבא הי´ה מ"עשרת הרוגי מלכות" – עשרה שלמדו ולימדו תורה למרות שרומא אסרה על כך ב"גזירות השמד".הם נתפסו והומתו במיתות קשות ואכזריות.
יט.רשב"י, מתלמידיו המצטיי´נים של רבי עקיבא, נפטר בל"ג בעומר.
כ.רשב"י קבור במערה במירון. מקום זה מפורסם בהילולות, הנערכות בו בל"ג בעומר, ועיקרן הדלקת מדורה גדולה.
כא.רשב"י דיבר בגנות הרומאים ששלטו בארץ, והם רצו לתופסו ולהורגו.לכן התחבא במערה עם בנו אלעזר. הם ניזונו ממי מעיי´ן ומעץ חרובים 13 שנה, עד שבוטלה הגזירה.






צרור רעיונות לפעילות סביב מדורה
מטרה : לעסוק בתכני ל"ג בעומר באמצעות פעילויות קבוצתיות מגוונות

עזרים: עצים לשרפה, נפט, גפרורים, פנס חירום, ציוד לכיבוי אש, סיר, מכלים עם מים לשתיה, מצקת, קפה, סוכר, כוסות חד פעמיים,בצלים, תפו"א, מרשמלו, תירס, מלח, שירונים, כלי נגינה, נרות / פנסים

מהלך ההפעלה:הכנות: רצוי לבצע חלוקת תפקידים מראש לגבי ציוד ומזון וכן לגבי תכנית הערב. יש לבחור מקום מתאים לקומזיץ ולאסוף עצים למדורה.
רעיונות לפעילות:
משחקי שירה:
*כל קבוצה בתורה מובילה את השירה.
*המנחה מכריז על אות והקבוצה תשיר שיר המתחיל באות זו
*השיר הבא צריך להתחיל באות בה הסתיים השיר הקודם.
*המנחה יכריז על נושא (מדורה/ים/ילדות/אהבה/וכו´).
על הקבוצות לשיר שיר מתאים לנושא.
*שירי קנון (כגון: בים לבן קבוצת שחורים קוטפת), כאשר
כל קבוצה מנסה לגבור על השניה בקולה.
משחקי משכון:
לדוגמא: עוטפים סיר בנייר, על החלק הפתוח של הסיר (המכוסה בנייר), מניחים אבן, בעזרת קיסם לוחש, מנקב כל חניך בתורו חור בנייר, החניך שבתורו נופלת אבן זו לסיר, נותן משכון.
את המשכונים פודים ע"י משימות משעשעות שמבצעים המשתתפים כגון:
- סיפורים משעשעים
- בדיחות
- צ´יזבטים
- חוויות ממדורות קודמות ("פספוסים").
- ריקודים
- מערכונים
- וכו´

פעילויות נוספות:- המשתתפים מתחלקים לזוגות וכל זוג בוחר שם של בע"ח מסוים. המנחה פותח בספור ומדי פעם הוא מזכיר שם של בעל-חיים. ברגע זה על הזוג שבחר בבעל-חיים זה להשמיע את הקול המיוחד לאותו בע"ח. כאשר מזכיר המנחה את המילים "תיבת נוח" פורצים כולם יחד בקריאותיהם.
- יש להכין כלי מלא בחול ונר לכל משתתף. כל אחד בתורו מספר ספור/חלום/אירוע הקשור לאש, בסיום הסיפור מדליק את נרו ונועץ בחול.

דוגמאות לצ´יזבאטים:

(רצוי להימנע מסיפור צ´יזבאט ארוך מדי ומחיבור צ´יזבאט תוך כדי מהלך הסיפור)

1. בהיותי בבריגדה. באחד מתורנויות השמירה הליליות שלי אותם "ביליתי" בפירמידות במצרים, שמעתי קול רחש מכיוון אחת הפירמידות. לאחר האזנה ממושכת לרחש התחלתי לחפור בעזרת חברי מתחת לפירמידה. ככל שחפרנו הלך הרחש והתחזק. תוך כדי החפירה ירדנו לבור עמוק בסיוע חבלים פנס וכיוצא בזה... תוך התקרבות אל מקור הרחש עברנו מסדרונות אפלים שקורי עכביש חוסמים אותם. ככל שהעמקנו לרדת הרחש נעשה ברור יותר ויותר עד שהתקרבנו אל דלת ברזל ענקית. פתחנו את הדלת במאמץ רב, כשאל פתיחת הדלת מתלוות חריקות חזקות שהגבירו את פחדינו. לעינינו נתגלה אולם ענק שבמרכזו ארון מתים ומתוכו בוקע הקול:
"הפוך אותי". התקרבתי לארון המתים ופתחתי אותו. בתוכו שכבה מומיה (חנוט מצרי) ומתוך פיה הפעור נשמע הקול "הפוך אותי". תוך פחד עצום ועל סף איבוד חושים הפכתי את הגופה ופתאום שמעתי בלחש קול מתוך המומיה: ועכשיו תעוף לי מהעיניים!
(*חשוב לספר את הקטע המתחיל ב"הפוך אותי" בצעקה ואת המשפט האחרון בקול שקט יותר).


2. באחד הימים הוזמנתי לביקור בבית-חולים סגור לחולי רוח אי-שם. כשהגעתי למקום המתנתי בחוץ מול שער חשמלי ענק שחומת מגן בגובה 6 מ´ מקיפה את המוסד ומעל חומה זו גדר תיל סבוכה. מעל לגדר התיל היתה גדר חשמלית. לאחר המתנה ארוכה למדי. נפתחו לפתע דלתות המוסד ואת פני קיבל מנהל המוסד שהחל לסייר איתי. עברנו בין תאי המוסד שאכלס מקרים קשים ביותר. בכל תא שעברנו, קבלתי הסבר מקיף על המקרים שחלקם היו כבולים בשרשראות ברזל בידיהם וברגליהם. בתא האחרון נתקלנו בדמות שגבהה כ2- וחצי מ´. כתפיים מוצקות, גוף שרירי, פנים מפלצתיות עם שיניים גדולות ובולטות וזקן עבות מכסה את פניו. חולה זה היה כבול בשרשראות ברזל ענקיות כשתאו מלא בכמויות גדולות של פחם. הוא עסק כל הזמן בהסקת התנור שהיה בחדר. הוסבר לי שזו הדרך היחידה להרגיעו ע"י העסקתו בעבודה מאומצת 24 שעות ביממה.
לאחר סיום הסיור שנמשך עד שעות אחר הצהרים המאוחרות נפרדתי ממנהל המוסד. בעוד כולי מבולבל והמום ממראה עיני, מיהרתי אל שער הברזל החשמלי מאחר ונאמר שדלתות אלה עומדות להינעל תוך מספר דקות. תוך כדי הליכתי המהירה לשער, כששבילי המוסד שוממים מאדם, שמעתי לפתע קול צעדים מאחורי. הסתובבתי לאחור, ונכנסתי להלם, לבי החל לדפוק בחוזקה. במרחק 15 מטר מאחורי אני רואה את אותה דמות מפלצתית מהתא האחרון, מתקרבת אלי בריצה, כל עוד נשמתי בי התחלתי לרוץ בטרוף לשער כשהדמות המפלצתית הולכת ומתקרבת אלי. השערים החשמליים החלו להסגר, באותו רגע הדמות המפלצתית נוגעת בכתפי מסתובבת לאחור ומשמיעה לעברי קול: "תפסתי אותך... ועכשיו תורך לתפוס אותי..."



מתכון גורמה במיוחד לל"ג בעומר -חביתה אינדינית!

מצרכים:
1.תפוח אדמה.
2.ביצה.
3.ניי´ר כסף.
הוראות הכנה:
1.חותכים את תפוח האדמה לשניי´ם.
2.מוציאים קצת מהתפוח אדמה ושופכים פנימה את הביצה.
בעהי"ט(מ)לה"ו
3.סוגרים את תפוח האדמה ועוטפים בניי´ר כסף.
4.זורקים למדורה כדי שיתבשל.
5.כל שנשאר הוא לחכות, להוציא מהאש ולאכול...
בתיאבון!!!!!!

מאגר צופרים

את תפוח-האדמה שצלינו
במדורת ל"ג בעומר
אף-אחד לא אכל-
כי הפך לגחל.
יהודה אטלס
שנזכה לחגוג ל"ג בעומר עם משמעות אמיתית.



סימנים לל"ג בעומר:
קדש-"ברוך אתה ה´...שקידשנו מכל הסניפים ורוממתנו מכל השבטים.ברוך אתה ה´ משמח ל"ג בעומר עם המדורות.."
ורחץ-רוחצים את העצים בנפט ומדליקים את המדורה
כרפס- טובלים את התפו"א והבצלים באש.
יחץ-חוצים את השבט לשנים ויאללה לחידון.
מגיד- הנה זה מגיע לא לפחד יותר מדי..... הצ´יזבט!!!
רחצה- נוטלים ידים ומברכים
מוציא- "ברוך אתה ה´ אלוקינו מלך העולם המוציא לחם מן הארץ"
מצה- כל אחת לוקחת ביס מהפיתה שלה. בתאבון!!
מרור-במקום מרור-סוכריה כדי שיהיה לכן מתוק ולא מר.
כורך- כרכו את חברתכן כמה שיותר מהר בטישו בלי שיקרע.
שלחן עורך- ועכשיו לאוכל-בתאבון...
צפון-הפתעה....
ברך- אכלנו ושבענו ,האוכל היה טעים, עכשיו נברך כולנו ,נודה לאלוקים..
הלל- שרים את השירים מהשירון.
נרצה-חסל סדר ל"ג בעומר כהלכתו.....
שיהיה לכולנו ל"ג בעומר מלאורות!!

1. שירון עם מלא שירים (זה מזה כיף)
2. הוראות הכנה למרשמלו צלוי וטעים:
הערה- נא לעקוב אחר ההוראות בדייקנות לקבלת התוצאות הרצויות.
- את המרשמלו החזיקי ביד ימין, ואת השיפוד ביד שמאל.
- קרבי בזהירות את השיפוד לכיוון המרשמלו במהירות שאינה גבוהה מ 20 קמ"ש. ובהפתעה תקעי את המרשמלו בשיפוד או את השיפוד במרשמלו.
* במקרה והשיפוד נתקע באצבע יש לפנות לקבלת טיפול רפואי.
- תקעי את השיפוד באש והחזיקי עם האצבעות, אם תריחי משו שרוף הזזי במהירות את השרוול מהאש.
- כשהשיפוד שחור לגמרי הוציאי מהאש.
ולסיום- גרדי את מה שנשאר מהמרשמלו לתוך הפה.
3. חיברנו להם פתק קטן לקיסם וכתבנו: "תודו- איך הייתם מדליקים תמדורה בלי זה??"


כל מדריכה מצויה וטובה
יודעת שצ´ופרים זו עבודה חשובה
צריך לצייר, לקשט, להדביק
כדי שהצ´ופר יצא ממש מדליק.
אבל הכי הכי שווים
זה הצ´ופרים ששורפים בצדדים.
ומכיוון שאותנו זה ממש מעייף
החלטנו שאותכם כדאי לשתף.
את הצ´ופר הזה אפשר לשרוף
גם בצדדים ואפילו עד הסוף.
אז יאללה, תתחילו בעבודה
כי זה צ´ופר של "עשה זאת בעצמך"!

ל"ג בעומר מדליק! (ופה ליד מדביקים גפרור...)



הגפרור אומר לקיסם: "בוא נשחק דמקה, אבל רק לי יש אכילות אחורה." הקיסם מסכים, אבל אחרי כמה דקות משחק הוא מתעצבן ומפסיק. "די, אני לא יכול ככה, בוא נשחק משהו אחר". "טוב", מסכים הגפרור, "בוא נשחק סטנגה, ולי מותר לגעת בכדור כמה פעמים שאני רוצה". "סבבה", מסכים הקיסם, והם משחקים עד שהקיסם מתייאש ומבקש להחליף משחק. "אין בעיה", אומר הגפרור, "בוא נשחק פוקר, ולי מותר לראות מה הקלפים שלך". כספו של הקיסם אוזל במהירות, כמובן, והוא נשבר, קם והולך.

מוסר השכל: אל תשחקו עם גפרורים!
ל"ג שמח!!




ל"ג בעומר. קרשים, אש, מנגל, מרשמלו ותפוחי אדמה. האם פעם עצרנו לחשוב מה אנחנו חוגגים, בעצם?
ל"ג בעומר הוא היום שבו נעצרה המגפה שבה מתו 24,000 תלמידי רבי עקיבא, שהיו כולם צדיקים ויראי שמיים, ומתו רק משום שלא נהגו כבוד זה בזה.
בין בצל לקבב, חשוב שנזכור את השמחה על עצירת המגפה, ונדע ללמוד ממנה את החשיבות של "לנהוג כבוד זה בזה" ושל אהבת חינם.


רציתי להכין לכם צ´ופר

לל"ג בעומר, אבל ידעתי שבמילא

תשרפו אותו.

ולצייר ברקע מדורה או להדביק גפרור



צופר על הכנת מרשמלו

10 שיטות לאכילת מרשמלו:
1.להכניס למקל ולאכול
2.לקחת מהשקית ולבלוס
3.ללכת למדורה ולשרוף את החלק העליון
4.לשרוף הכל כולל המקל ולקבל כוויה
5.לשים על האש ולהיזהר שלא לשרוף את זה
6.להכניס למקל ולהביא למישהו שיעשה את העבודה השחורה..
7.
8.
9.
10.
ולבסוף כל אחד והמרשמלו שלו ...

(תמציאו רעינות לאחרונים כי פשוט לא היה לי..)


חג מדליק!

שלח מסר למחבר ההודעה הדפס הודעה שלח לחבר שמור