פורום מפתח הלב

תנועת "בני עקיבא"

מאת: הצבי ישראל מתאריך11/5/2007 4:03:00 PM

בני עקיבא היא תנועת נוער בינלאומית. בני עקיבא ישראל מהווה את תנועת הנוער המרכזית של הציבור הדתי לאומי בישראל. כיום, מזכ"ל התנועה הוא הרב בני נכטיילר.

שמה של התנועה נגזר משמו של רבי עקיבא, שמסמל הן את הגבורה היהודית והן את לימוד התורה. סמלה מבטא את האתוס המרכזי שלה, "תורה ועבודה": לוחות הברית ולצדם עלי זית וחיטה ומעליהם חרמש וקילשון, על הלוח הימני כתובה האות ת´ המסמלת את התורה ועל הלוח השמאלי כתובה האות ע´ המסמלת את העבודה. פתגם ברוח זו המהווה נר לרגלי התנועה הוא "קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה", שנטבע על ידי שלמה זלמן שרגאי. שמו של בטאונה הרשמי הוא "זרעים" (בעריכת שושי ביטון), המבטא מצד אחד קשר לתורה (סדר זרעים הוא הסדר הראשון בסדרי המשנה) ומצד שני קשר לעבודת החקלאות.

תוכן עניינים [הסתר]
1 היסטוריה
2 צורת פעילות
2.1 בני עקיבא ישראל
2.2 בני עקיבא העולמי
3 מחוזות וסניפים
4 תנועה מעורבת בדיעבד או לכתחילה
5 המנון התנועה
6 מבנה ושבטים
6.1 שבטים בשכבה הצעירה
6.2 שבטים בוגרים
7 צוות הווי
8 ראו גם
9 קישורים חיצוניים



[עריכה] היסטוריה
התנועה נוסדה בל"ג בעומר ה´תרפ"ט (28 במאי 1929), בירושלים על ידי יחיאל אליאש, באותה עת נער בן 21, וגורמים נוספים מהפועל המזרחי (כיום מפד"ל).

בשנת תרצ"ד שלח הראי"ה קוק מכתב ברכה לכינוס מדריכים ובו כתב: "יקירי לבבי חברי בני-עקיבא עז לכם ויפעת נשמה ממקור ישראל. חביבי ממעמקי הלב הנני שולח לכם את הבעת הוקרתי לכינוסכם היקר".

סמוך להקמתה הצטרף לתנועה הרב משה צבי נריה, שנחשב מאז לרב התנועה, בעידודו הנלהב של רבו, הראי"ה קוק, שרכש חיבה יתירה ועמוקה לתנועה (לקוטי הראי"ה עמ´ 466 - 467). התחברותו של הרב נריה לבני עקיבא משכה את התנועה לכיוון התורני של הרב קוק, והובילה, בהמשך, לייסוד ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה בשנת 1940. בעקבות ישיבה זו קמו "ישיבות בני עקיבא" נוספות. הרב נריה חיבר את המנון בני עקיבא ב-1932 (ראה להלן), ערך את בטאונה, "זרעים", במשך שנים רבות, וככלל, התווה את דרכה החינוכית-תורנית-אמונית.

בעבר היה לתנועה אופי חלוצי-התיישבותי, ומכאן הקשר שלה לקיבוץ הדתי. עם הזמן חל שינוי בתפיסת עולמה של התנועה, בייחוד לאחר מלחמת ששת הימים, ויעד ההגשמה הורחב למושבים שיתופיים ובמקביל לכך הודגש בתנועה ערך ההתיישבות בשטחים שנכבשו, ולתנועה היה חלק מרכזי בהקמת ההתנחלויות ביש"ע. השפעתם של ישיבת מרכז הרב ותנועת גוש אמונים על התנועה עלה מאוד, וכך גם הכיוון הפוליטי של התנועה שעבר בצורה גורפת ימינה.

במקביל גם גדל הדגש בתנועה על לימוד תורה, חינוך ויעדים לאומיים כלליים. בהתאם למגמות אלו עבר הדגש משירות בנח"ל לישיבות הסדר או לשירות צבאי מלא (לבנים) ושירות לאומי (לבנות). כמו כן, בשנות ה-90 חלה עלייה בנטייה ללימודים במדרשות גבוהות לבנות ובמכינות הקדם צבאיות. לישיבות בני עקיבא, לאולפנות, לישיבות ההסדר ולישיבות הגבוהות השפעה רבה על התנועה ועל צביונה.

תחום ההגשמה בתנועה, מתמקד בשנים האחרונות בשני תחומים מרכזיים: א.במסגרת "תוכנית דרור" הקרויה ע"ש אל"מ דרור ויינברג, אשר עוסקת בלימוד ובירור פנימי של סוגיות ציבוריות בחיי המדינה מנקודת מבט רוחנית, ופועלת בעשייה קבועה במסגרת "גרעיני דרור" בהקמת מועדניות, פעילות בבתי ספר,וסיוע בשכונות מצוקה. ב.בעשייה למען החברה, בשאיפה "לתקן עולם במלכות שד-י". העשייה באה לידי ביטוי באמצעות סניפי עולים, שבטי ´יובל´, של"פ (שמיניסטים לעיירות פיתוח) ופרויקטים שונים ("השחר", "יחדיו", "גרעיני נחשון" ועוד).

כיום מזכ"ל התנועה הוא הרב בני נכטיילר, שלפני מינויו זה היה ראש ישיבת בני עקיבא ברעננה, סמזכ"ל התנועה כיום הוא רני רוזנהיים, וראש מחלקת ההדרכה הינו יגאל קליין.


[עריכה] צורת פעילות

[עריכה] בני עקיבא ישראל
לבני עקיבא ישראל מתקבלים החל מכיתה ד´, ולכל שכבת גיל מכיתה ד´ עד כיתה ח´ ישנו שם שבט, המשותף לכל החניכים בארץ ובעולם בני אותה שכבה. החניכים בגילאים אלו מכונים חבריא א´. במעבר לכיתה ט´, עוברים החניכים למה שמכונה חבריא ב´, כשאז ניתן לשכבת הגיל שלהם בכל הארץ שם קבוע, המלווה את הבוגרים לכל חייהם. ישנם בוגרים הממשיכים בפעילות בתנועה בכל מיני צורות גם לאחר סיום בית הספר התיכון, לדוגמה, בפעילות הדרכה או פעילות התנדבותית, ואלו מכונים חבריא ג´.

המעבר לשבט גבוה יותר מתבצע לאחר מערך פעולות הנקרא "חודש ארגון", המתקיים בכל הארץ במשך חודש חשון, ובמהלכו עושים החניכים ימים כלילות בניקוי, צביעה וקישוט הסניף, סביב נושא שנקבע על ידי ההנהלה הארצית. כמו כן הפעילות הדידקטית באותו החודש סובבת סביב אותו נושא. בסיום "חודש הארגון" מתקיימת "שבת ארגון" חגיגית (בדרך כלל בפרשת תולדות), בה החניכים מציגים את הפעילות שהתבצעה במהלך החודש. במוצאי אותה שבת מתקיים טקס ארוך ומושקע בו מתבצע הלכה למעשה המעבר לשבט הגבוה. שיאו של טקס זה הוא מתן שם השבט הקבוע לחניכים העולים ל"חבריא ב´". שם השבט החדש נקבע בידי המליאה של בני עקיבא, המתכנסת כשבוע קודם לכן.

הפעילות הרוטינית בבני עקיבא נערכת במהלך השנה באמצע השבוע ובעיקר בשבתות. במהלך השבוע נערכת פעולה או שתיים בשעות אחר הצהריים. בשבת נערכת פעולה קבועה בערב שבת לחבריא ב´, ובשבת אחרי הצהריים גם לחבריא א´. בתחילת הפעילות בשבת מתבצע "מפקד", שבו מונים את מספר החניכים, ושרים את המנון התנועה.

כל סניף מנוהל בידי קומונר ולעתים אף שניים (בסניפים גדולים), אלו מתפקדים למעשה כמנהלי הפעילות בסניף ובידם הסמכות בכל האמור לעניינים פנים סניפיים. מעליהם מצויה הנהלה מחוזית ומעליה ההנהלה הארצית ובראשה המזכ"ל. החלטות חשובות לגבי דרכה ועמדותיה של התנועה, מתקבלות על ידי המליאה, המורכבת מפעילים בתנועה לצד רבנים ומזכ"לים לשעבר, וכן על ידי הוועידה הארצית המתכנסת אחת לכארבע שנים. הקומונריות שכיחות הרבה יותר מאשר קומונרים והן עושות את תפקידן כחלק מן השירות הלאומי. הקומונר מתחלף על פי רוב כל שנה ולעתים כל שנתיים. בסניפים מסוימים מצוי גם רב סניפי.


[עריכה] בני עקיבא העולמי
מטרות בני עקיבא העולמי שונות ממטרות בני עקיבא ישראל, ולכן, בהתאמה, גם צורת הפעילות בסניפים. לבני עקיבא העולמי יש כ-150 סניפים, הפרושים בכל העולם. לסניפים מגיעים יהודים מכל גווני העולם היהודי, דתיים וחילוניים כאחד. הפעילות מתבצעת תוך מתן דגש על הזהות היהודית של החניכים, כדי למנוע את התבוללותם. עוד פועלת בני עקיבא כדי לקדם את העלייה לארץ ישראל ממניעים ציוניים. המדריכים, הקומונר ושאר אנשי הצוות הם בדרך כלל שליחים מארץ ישראל, הטסים לחו"ל לכמה שנים לשם מטרה זו. מזכ"ל בני עקיבא העולמית כיום הוא זאב שוורץ שהחליף בשנת 2006 את גאל גרינולד.


[עריכה] מחוזות וסניפים
בתנועה קיימים 7 מחוזות אשר כל מחוז בפני עצמו אחראי לתפקוד הסניפים שבשליטתו, להלן רשימת המחוזות ומספר הסניפים אשר בשליטתם:

מחוז צפון - מונה כ- 45 סניפים
מחוז חיפה - מונה כ- 42 סניפים
מחוז שרון-שומרון - מונה כ- 53 סניפים
מחוז דן - מונה כ- 35 סניפים
מחוז ירושלים - מונה כ- 65 סניפים
מחוז יהודה - מונה כ- 36 סניפים
מחוז דרום - מונה כ- 40 סניפים

[עריכה] תנועה מעורבת בדיעבד או לכתחילה
שאלת הפעילות המעורבת של בנים ובנות גם יחד עלתה מאז הקמתה. ויכוחים רבים ונוקבים התנהלו בין רבנים ומנהיגים בציונות הדתית לגבי פעילות זו.

המתנגדים הגדולים לפעילות מעורבת היו הרבנים שלמה אבינר וזלמן מלמד. מצד שני אנשי הקיבוץ הדתי ורבנים נוספים כמו הרב אליקים אלינסון והרב צפניה דרורי רבה של קריית שמונה, צידדו בפעילות מעורבת. באותה עת ד"ר אמנון שפירא שהיה מזכ"ל התנועה הוציא חוברת ובה קיבץ דעות הלכתיות להתיר פעילות מעורבת. בהסכמתו לספר "קדושים תהיו" של הרב שמואל כץ כתב הרב משה צבי נריה, אחד ממקימי התנועה, שהתנועה קמה מעורבת אך פניה מועדות להפרדה שתבוא כאשר הרמה הרוחנית תאפשר זאת.

הסנונית הראשונה להפרדת הפעילות היה סניף הרובע היהודי בירושלים שבין מקימיו היה הרב אליעזר מלמד בנו של הרב זלמן מלמד (בסביבות 1980), שנחשבה ל"עוף המוזר" של התנועה. אי קבלתה של התנועה את סניף הרובע, ואי הסכמתה לקיום סניפים נפרדים, הביא לידי כך שהתפצלה ממנה תנועת אריאל, הקרובה לחוגי ישיבת מרכז הרב ודוגלת בהפרדה מלאה בין המינים.

בסניפים נוספים של בני עקיבא (בעיקר בהתנחלויות ולאחרונה גם באזורים עירוניים) הופרדה הפעילות בין בנים לבנות אם כי לא לכדי סניפים נפרדים כדוגמת אריאל. בזמנו של מוטי יוגב, כמזכ"ל, התעצמה הלגיטימציה שניתנה לפעילות נפרדת. לעומת גישה זו, נשמעו קולות, כגון קולו של הרב יובל שרלו שטוענים שאין לראות בשילוב בין המינים פשרה אלא אידאל.


[עריכה] המנון התנועה
מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: יד אחים
יד אחים / המנון בני-עקיבא
מילים: הרב משה צבי נריה * לחן: מ.פרלמן

תג עם סמל התנועהיד אחים לכם שלוחה, הנוער החביב

על דגלנו כולכם, חנו מסביב

יזהיר לכם כוכב תורה

דרככם סוגה בעבודה

בלב אמיץ ובעזרת ה´, עלה נעלה!

קדימה בני-עקיבא, הידד במעלה!
מולדת זו, ארץ אבות, ארצנו הקדושה

מידי אביר-יעקב לנו מורשה

ראשינו בעמקי תורתה

כפינו ברגבי אדמתה

בלב אמיץ ובעזרת ה´, עלה נעלה!

קדימה בני-עקיבא, הידד במעלה!


[עריכה] מבנה ושבטים

[עריכה] שבטים בשכבה הצעירה
שמות השבטים בשכבה הצעירה (החל מכיתה ד´ ועד כיתה ח´), הינם שמות קבועים הניתנים לכל שכבת גיל ברמה הארצית. לדוגמה: שבט נבטים כולל את כל החניכים בארץ בשכבת הגיל של כיתה ד´. במעבר לכיתה ה´ הם עוברים, שוב ברמה הארצית, לשבט ניצנים, וכך הלאה עד כיתה ח´.

נבטים - חניכים בני כיתה ד´
ניצנים - חניכים בני כיתה ה´
מעלות - חניכים בני כיתה ו´
מעפילים - חניכים בני כיתה ז´
הרא"ה - חניכים בני כיתה ח´ (על שם מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק)
יובל-שבט לילדים עם מוגבלויות (קיים בחלק מהסניפים)
לא בכל הסניפים קיים שבט זרעים (המכונה לעתים גם הכנה). בחלק מהסניפים חניכי זרעים כבר בחודש הארגון בו הם נמצאים בכיתה ג´, בחלקם הם נכנסים חודשים ספורים לאחר חודש הארגון באותה שנה ובחלק מהסניפים הם נכנסים רק כחודש לפני תחילת חודש הארגון כשהם בכיתה ד´ כך שבסניפים הללו הם נמצאים בשבט זרעים חודשים בלבד עד שבתום חודש הארגון הם עולים לנבטים. כמו כן, בסניפים רבים קיים גם שבט יובל, שאליו משתייכים ילדים בעלי מוגבלויות. השבט התחיל בסניף רעננה מרכז. בנוסף ישנם שבטים בשם אחידן שבטים של עולים חדשים מאתיופיה (שעדיין נמצאים במרכזי קליטה ועוד לא יודעים לדבר עברית וכדומה). "אחי"- היהודים באתיופיה הם בעצם האחים של כולנו, "דן"- שם השבט מ-12 השבטים שעל פי המסורת ממנו יצאו יהודי אתיופיה.


[עריכה] שבטים בוגרים
במעבר מכיתה ח´ לכיתה ט´, בסוף "שבת הארגון", מקבלים החניכים שם קבוע המלווה אותם מאותו יום והלאה לכל חייהם. כל שם המופיע להלן מציין למעשה את שנת הצטרפותו של החניך לחבריא ב´, וממילא את המחזור בו סיים ולמעשה את גילו.
בשיח המקובל בין בוגרי בני עקיבא, מקובל לשאול לשם השבט בו בגרו בני שיחם, במקום, לדוגמה, לשאול לגילם.

רשימת השבטים הבוגרים (בסוגריים - שנת הלידה של חניכי מחזור הבוגרים):

גרעין א (1926 תרפ"ו), גרעין ב (1927 תרפ"ז), גרעין ג (1928 תרפ"ח), גרעין ד (1929 תרפ"ט), גרעין ה (1930 תר"צ), גרעין ו (1931 תרצ"א), גרעין ז (1932 תרצ"ב), נתיבות (1933 תרצ"ג), עציון (1934 תרצ"ד), גאולים (1935 תרצ"ה), איתנים (1936 תרצ"ו), מתנחלים (1937 תרצ"ז), הטירה (1938 תרצ"ח), אמונים (1939 תרצ"ט), יבנה (1940 ת"ש), נחלים (1941 תש"א), מרחבים (1942 תש"ב), חלוצים (1943 תש"ג), נטעים (1944 תש"ד), עלומים (1945 תש"ה), אורים (1946 תש"ו), שח"ל (1947 תש"ז), מגשימים (1948 תש"ח), גלבוע (1949 תש"ט), נחשון (1950 תש"י), להגשמה (1951 תשי"א), יחדיו (1952 תשי"ב), מוריה (1953 תשי"ג), הראל (1954 תשי"ד), צורים (1955 תשט"ו), שח"ם (1956 תשט"ז), שובה (1957 תשי"ז), ישורון (1958 תשי"ח), כיסופים (1959 תשי"ט), גולן (1960 תש"כ), רעות (1961 תשכ"א), עמיחי (1962 תשכ"ב), אריאל (1963 תשכ"ג), היובל (1964 תשכ"ד), התחיה (1965 תשכ"ה), צוריאל (1966 תשכ"ו), עמיעד (1967 תשכ"ז), אלישיב (1968 תשכ"ח), אחוה (1969 תשכ"ט), ידידיה (1970 תש"ל), החלוץ (1971 תשל"א), דרור (1972 תשל"ב), עצמאות (1973 תשל"ג), הצבי (1974 תשל"ד), המבשר (1975 תשל"ה), עמישב (1976 תשל"ו), נחלה (1977 תשל"ז), ברמה (1978 תשל"ח), אחדות (1979 תשל"ט), אמונה (1980 תש"ם), שלם (1981 תשמ"א), נריה (1982 תשמ"ב), התקומה (1983 תשמ"ג), יחיעם (1984 תשמ"ד), עוז (תשמ"ה 1985), קוממיות (1986 תשמ"ו), עמיצור (1987 תשמ"ז), אלעד (1988 תשמ"ח), לביא (1989 תשמ"ט), אחיה (1990 תש"ן), נצח (1991 תשנ"א), שבות (1992 תשנ"ב).


[עריכה] צוות הווי
צוות הווי בני עקיבא היא הלהקה הייצוגית של התנועה. הלהקה מייצגת את התנועה בטקסים ובאירועים רשמיים, ומופיעה באירועים שונים של התנועה כגון מחנות קיץ ומסעות.

הלהקה נוסדה בשנת 1984 על ידי המוזיקאי בוגר התנועה גלעד לרר. חברי הלהקה - תלמידי תיכון, ישיבות ואולפנות - חניכים ומדריכים בתנועת בני עקיבא, ברובם מסניפי ירושלים. הלהקה נקראת בפי חברי התנועה "צוות הווי". מטרתה לשרת את התנועה באירועיה הפנימיים, ולייצגה באירועים בעלי משמעות ערכית וחינוכית בפני הקהל הרחב.

הלהקה הפכה במרוצת השנים מודל לחיקוי על ידי להקות ומקהלות נוער דתיות ברחבי הארץ, והיוותה השראה ל"מהפכה האומנותית הגדולה" של הציונות הדתית - מגמות האמנות בתיכון, מסגרות אקדמאיות, גל אומנים חדשים וקבוצות יוצרות.

במהלך שנות קיומה, הופיעה הלהקה במאות הופעות ברחבי הארץ בפני אוכלוסיות שונות במגוון רחב של אירועים ומגזרים - חברתיים וממלכתיים. על דגלה היא חרתה: "תרבות המערב – אפשר גם אחרת!", תוך קריאה לתרבות ציונית-דתית-שורשית במיטבה, ועם זאת, מסר של אחדות, גשר וסובלנות.

הלהקה חברה במקהלת תנועות הנוער המקובצת.

בשנים האחרונות עם תהליך ההתחזקות הדתית בתנועה, ישנם קולות הדוגלים בסגירת צוות ההווי מטעמי צניעות שנפרצים בצוות הווי.

הלהקה מופיעה בפני אוכלוסיות שונות - מבוגרים, נוער וילדים, במגוון רחב של אירועים: כינוסים, טקסי זיכרון ממלכתיים ואחרים, חנוכות בית ויובלות למוסדות וערים, חידונים, אירועי נוער, עצרות הזדהות והופעות צדקה במרכזי קליטה, בתי אבות בתי חולים וכדומה. כמו כן, מופיעה הלהקה בפני קבוצות וארגונים מחו"ל בשיתוף הסוכנות היהודית, משרד התיירות והבונדס.

רפרטואר השירים כולל שירי ארץ ישראל, שירים ישראלים חדישים, שירים מן המקורות, שירי תנועה ושירים מקוריים פרי עטם של חברי הצוות.

הלהקה הוציאה חמישה אלבומים: מעט מן האור, קשת בענן, סגנון לאומי ואישי, ארץ אהבה ושלום, תמיד בתנועה.

בשנים האחרונות הלהקה כבר אינה מתפקדת בפועל, זאת עקב המחלוקת שבפעילות של להקת זמר מעורבת בתנועה הדתית.

שלח מסר למחבר ההודעה הדפס הודעה שלח לחבר שמור