פורום לא כלה דרכנו

לרגל העשור - ע"ע אהבה: מילון הפורום הבלתי שלם -מהדורה מחודשת

מאת: נימפה טופפת מתאריך7/4/2012 1:38:00 PM

נימפה הפקות לקטינים ולפעורים גאה להציג:

מילון הפורום הבלתי שלם 2012 - כל מה שרציתם לדעת על הפורום ולא העזתם לשאול, או שהעזתם לשאול ולא היה מי שיענה כי שאלו את זה פה כבר 4,586 פעמים לפניכם (ע"ע "טווח גילאים") ונמאס לנו לענות (ע"ע "זקני הפורום").
ובכן יקיריי, נקצר בהקדמות וניגש ישר לעניינים:

> אהבה- מה שכולם מקווים, בסתר ליבם, למצוא מתישהו איפשהו. אולי אפילו כאן, מי יודע (ע"ע אלוקים). בקרוב אצל כולם!

> אהבת חינם- אף פעם עוד לא הזיקה לאף אחד.

> אייקונים/אמוטיקונים- משמשים להבעת רגשות כשכלו כל המילין, או להדגשה ונוי . ישנם אייקונים מטופשים להחריד, כגון לוקק הגלידה הטייס במטוסו הקל, או הדייג - איש עוד לא הבין איך הם קשורים למשהו. ישנם אייקונים חשובים יותר () ופחות (רולים????), וישנם אייקונים שאי אפשר בלעדיהם: הלב, החיבוק, השכוייח. ריבוי אייקונים בהודעה אחת עשוי להצביע על ילדותיות-מה, ויהיה נסלח עד גיל 18, או בהצגת אישור רפואי.

>אלוקים – שם את כולנו פה ביחד. נסתרות דרכי הא-ל, ושלוחים רבים לו למקום, ואין ייאוש בעולם כלל, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה, אחכה לו לחתן ואעשה השתדלויות, למשל: אכתוב בפורום הזה ואולי ממנו תבוא הישועה – כהרף עין!

>אתרי הכרויות- הפורום *אינו* אתר הכרויות! כך לפחות זועקות מנהלותיו לאורך השנים. אז נכון, במהלך השנים השתכללו פה עניינים והיום אפשר לשים תמונה של עצמך בכרטיס האישי, אבל מעטים בוחרים לעשות זאת. עדיין לגיטימי כאן לא לכתוב בכרטיס שומדבר. אבל אין זה סוד שכדאי ורצוי לנצל את הכר הפורה הזה ליותר מסתם קשקשת ברשת (וע"ע גם "מפגש/טיול/שבת פורום") ולרשום כמה פרטים אישיים על עצמך כגון גיל ואם אתה נשוי אז גם סטטוס משפחתי, בבחינת "לפני קשישה עיוורת לא תתן" וגו´. אין דבר יותר מבאס מלהידלק על סגנון כתיבה של מישהו ואז לגלות שהוא בן 21, המנוול.

> בנים בלבד/בנות בלבד- לא משנה עד כמה יפציר פותח השרשור שהוא מבקש תגובות מבני מין אחד בלבד, תמיד הוא יקבל תגובות משני המינים גם יחד, בליווי הבהרה קלה בנוסח "אני לא בן, אבל..." (אבל אם הייתי אחד- לא שאי פעם היו לי שאיפות לזה, כן? הכל מבחינה היפותטית, כמובן. וזה לא שיש לי שאיפות טרנסג´נדריות, אבל אם! הייתי גבר, בבחינת IF, כן? אז הייתי חושבת ש....)

> גרושים- יש להם פורום משלהם, "הזדמנות שניה" קוראים לו. שלא יתערבבו לנו, הר"טים (רווקים-טהורים), בפורום. גם לצאת או לא לצאת עם ילדים להורים גרושים זו עילה לדיון מפרך בפני עצמו, ונחלקו גדולי הפוסקים אם טוב בית חרב ושלווה בו מבית שלם מלא זבחי ריב, עד שיצתה בת קול ואמרה "חלאס, מיצינו" ונעלה השרשור (ע"ע "נעילה").

> גֵרים- תמיד חלמתֳ על שוודית? תמיד רצית הולנדי כדי שתוכלי לשמור רק שעה בין הסטייק למילקי? תודה לא-ל על הגֵרים! מה היינו עושים בלעדיהם?! ומצד שני.... משפחה בחו"ל, ועוד של גויים. איך יעשו בייביסיטר לילדים...? ולאן נלך בשבתות ובחגים?! ג´יזס, לא קל להיות יהודי דתי. לא קל.

> דבר תורה- כל שבת, חג ומועד, יפים לדבר תורה שבסוף יתקשר, איכשהו, קלושות, לנושא הזוגיות. ד"ת איכותי יזכה כמובן בנעץ (ע"ע), עד צאת השבת/חג/מועד. שכוייח!

> דיכאון - מצב נפשי אשר תחילתו בכתיבת הודעה שתפתח שרשור-דיכאון וסופו באשפוז בכפיה למניעת התאבדות (אזהרה: משרד הבריאות קובע כי ההתאבדות מזיקה לבריאות. משרד הדתות קובע שזה אסור מהתורה). אחת ממטרותיו הבלתי מוצהרות של הפורום הוא לשמש עיר מקלט לשבורי לב. המאוכזבים ימצאו בפורום כר לא אכזב של חיבוקים (ע"ע), תמיכה, עצות ועידודים. הרגע נזרקת? ביטלת אירוסין? הגעת לגיל 24 ורבע ואתה עדיין לבד? אל דאגה. איך אומר השיר, מיליוני אנשים לבד, ואם כבר לבד, אז שיהיה בתנועה. שנתחמם, שלא נקפא, שלא נשתגע. אז רגע לפני האשפוז בגהה – קבל צרור חיבוקים (ע"ע) צהובים ושלל מילות עידוד על גבי הפורום ובמסרו"שים. ובסוף כולם מתחתנים, אתם תראו! איזה טוב ה´.


> דתומטר- כלי למדידת הרמה הדתית. משמש להגדרת מיהו חפיפניק, מיהו דוס, מיהו דוס עם ראש פתוח, מיהי דוסית עם שאר רוח, מיהו דוס-לייט, מי דתיה עם 0% שומן, מיהו דתל"ש ומיהו דתלשל"ש ומיהו סתם דתי (אם בכלל עוד קיים דבר כזה היום). מי שימציא אותו, יהיה מיליונר, באחריות.

> דתל"שים – סוגה דתית, מסתבר, על אף שאלו האחרונים עושים הכל כדי להתחמק מעולם הדת. ראשי תיבות של "דתיים לשעבר". בעבר היה נהוג לקרוא להם "יוצאים בשאלה" ולהוקיעם מעדת הדתיים הסטרייטים (סטרייטים = מן השורה) ובטח לא לרצות להתחתן בהם, אבל התופעה הזו – ממש כמו הרווקות המאוחרת (ע"ע) – התעצמה במהלך השנים האחרונות, כך שלא ניתן עוד להתעלם ממנה. לאחרונה אפילו זכו הדתל"שים לפורום משלהם באתר "כיפה".

> הוספת קישור (לינק)- נקראת גם לינקוק, כשהפועל הוא ללנקק. פעולה שדרי פורום חדשים לרוב מתקשים בה, ורבים המפשלים. בסה"כ מבקשים בבוקסה הנקראת *כתובות אינטרנט נלוות* להדביק את הכתובת שגזרתם בעמל רב מאיזשהו אתר (שורת "כתובת"), ולתת הסבר קצרצר שעליו יקליקו כשירצו להיכנס לשם (שורת "תאור"). סה טו.

> הורים – תתפלאו עד כמה הורים מעורבים בענייני הפורום. ברבות השנים נדהמתי לראות את מיטב ההורים של חבריי מקשקשים בידענות על אודות ניקים ועל עלילות ילדיהם בפורום משל היו קוראים סמויים בעצמם. מאימהות ששואלות "איך היה במפגש" ועד "נראה לי שגם הבן של הפרידמנים כותב שם אצלכם, אבל לא היה נעים לי לשאול את אמא שלו, אולי היא לא אמא מגניבה ומעודכנת כמוני".

> הפורום החברתי - ע"ע פורום לא כלה חברתי

> הקפצה- כשאתה רואה ששרשור שלך/שרשור שחשוב לך הולך ומדרדר ונדחק לעמודים לא רלוונטיים- ניתן "להקפיץ" את השרשור, יענו: לגרום לו לחזור בחזרה לדף הראשון. זה קורה כשמוסיפים תגובה חדשה *בעלת תוכן*, ולא רק נושא, כיוון שתגובה ללא תוכן לא "מקפיצה" את השרשור אלא משאירה אותו במקומו (בעמוד 7000 נניח), בתוספת ההערה שלך. תגובות מקפיצות תהיינה בד"כ סתמיות ומטופשות (בנוסח: "הצפקה"), כיוון שלבעל ההודעה לא היה משהו באמת חשוב לכתוב, וכל רצונו היה שלא תשתכח מן הציבור שאלתו שטרם זכתה בעיניו למענים ראויים.

> ויזה זהב/פלטינה- ע"ע "כסף"

> זאט"נ – ראשי תיבות של "זו אכן טעות נפוצה". מושג שככל הנראה (או שזאט"נ...) נטבע על ידי אחת מאושיות הפורום המרתקות ביותר, הלא הוא התלת"ס- התלתל הסורר שכיכב בפורום שלושים פלוס (ע"ע), שכיום נשוי באושר פלוס.

> זוג פורום - שני אנשים (אחד מכל מין, כן?) ששפר עליהם מזלם הוירטואלי והכירו באתרא הדין, בין אם בשבת/טיול/מפגש פורום (ע"ע), בין אם בצ´ט (ע"ע) או במסר"שים (נו, הבנתם כבר). אומרים שנכון לעכשיו יש כאן בערך 100 כאלו (שזה בממוצע זוג לחודש שזה מדהים, מדהים, מדאים!). ואני אומרת: יש מאתיים לפחות! אבל לא כולם מודים בזה. כמו שלא כולם מודים לשדכן כדי להימנע מלשלם דמי שדכנות, ככה לא כולם מודים שהפורום שידך אותם כדי להימנע מדמי פדחנות. מה לעשות, יש עדיין אנשים שרואים בהיכרות דרך האינטרנט ביזיון, או סתם נמנעים מלשתף אחרים בשמחתם (אבל בצערם, אוהו! שהם ידעו לשתף. וע"ע דיכאון). ונבלה גדולה עושים המתכחשים להיותם זוג פורום בישראל, ומי יתן ולחתונתם במקום צ´קים יקבלו סרוויסים בשלל צבעי הנעמן-פורצלן. אמן!

> זוגות בהתהוות- מושג שטבע אמירי (ואם מישהו אחר טבע אותו, אז שיתבע את אמירי), אשר בעצם מסכם אם מפגש כלשהו היה מוצלח (כלומר: נצפו בו זוגות בהתהוות) אם לאו. זוגות אלו הופכים, אם ה´ רוצה כמובן, ל"זוגות בהתעבות" (וזאת כאשר היחסים מתעבים והולכים) ולבסוף אף ל"זוגות בהתעברות" (וכן, יש כבר כמה וכמה צאצאי פורום שמסתובבים חופשיים ברחובות).

> זקני הפורום- אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי (ונולדתי כאן ב-2006). זקני הפורום עוד זוכרים איך הוא היה פעם מדור ב"מקור ראשון", ואיך בהתחלה זו היתה קהילה קטנה ומגובשת ואיכותית. הם כבר ראו הכל וענו על הכל, כולל השאלה המאתגרת תמידית: הייתם יוצאים עם חילוני? (ע"ע "חילונים"). היום, כך הם טוענים, ידו הארוכה של הנוער העילג הרסה בפורום כל חלקה טובה והפכה אותו להמוני ונמוך. הנוער כמובן חולק על כך ומגיב ב"פחחחח" מבטל על ההשמצות הפרועות נגדו.

> חוזרים בתשובה – מצד אחד, הם דתיים היום. מצד שני, העבר החילוני הפרוץ (תיאורטית) שלהם מקשה על תושבי הפורום התמימים. מצד שלישי, הם בדרך כלל במגמות התחזקות, באורות גבוהים, שלב שתושבי הפורום בדרך כלל מיצו כבר בגיל 16. מצד רביעי, במקום שבעלי תשובה עומדים וגו´. אז לצאת איתם? לא לצאת? ואולי בכלל עדיף איזה דתל"ש מפוכח? ואיך זה שלא נשאר אף דתי נורמלי אחד לרפואה?! התתי מגזרים האלו עוד יחסלו את כולנו.

> חדשים - שרשורי "אני חדש/ה, קבלוני באשישות ברכוני בתפוחים", נפתחים בלוכלה כמו חתונות אחרי ל"ג בעומר ואחרי ט´ באב. גיל הרווקים והרווקות החוששים להשתייך לתופעת ה"רווקות המאוחרת" (ע"ע) הולך ומתנמך והם כעת חודרים לפורום עוד בהיותם שביעיסטים מוכי בגרויות. אז ברוכים הבאים ועוד יותר ברוכים ההולכים, לקראת חתונה כמובן (להרחבה בנושא ע"ע "שתעוף פה מהר").

> חיבוק (וגם: תמיכה) - סמל להשתתפות בצער, עידוד, הבעת הזדהות ותנחומים. צורתו סמיילי צהבהב הפורש את כפותיו העצומות מצידי ראשו. לחיבוק יש פרצוף שוחק בעוד לתמיכה יש מינוס בתור פה . נדרש בעיקר בשרשורי דיכאון (ע"ע).

> חילונים - אי אפשר איתם, ואי אפשר בלעדיהם. מצד אחד- מדובר בתינוקות יפים שנשבו, משוחררים מחשבתית, בעלי ביטחון עצמי בהתנהלותם עם בני המין השני ומודעות אסתטית גבוהה לאין שיעור מכל מגזרנו גם יחד. ומצד שני- אין ערכים, אין אלוהים, בועלי שפנים ואוכלי נידות. ככה לא בונים בית נאמן בישראל. כמו בנושא שמירת הנגיעה (ע"ע) , גם כאן כל התגובות יהיו בנוסח "אני מבינה לליבך"+ רציונל מדוע זה לא ילך + העצמת היתרונות בבנזוג שומר תו"מ + דרכים להתחזקות ולחזרה לחיקם החמים של בני המגזר. שובי לביתך, נערה פתיה! ויפה שעה זמנית אחת קודם.

> חתונה- סוג של מטרת-על של הפורום, הדבר שבנות הכי לחוצות עליו, ובנים הכי מתים מפחד ממנו.

> טווח גילאים- אין דייר חדש בפורום שלא שאל את השאלה הזו, שהיא מסוג השאלות ששואלים אותך באתרי הכרויות (ע"ע) בחיפוש המהיר. אז מה *באמת* טווח הגילאים פה? 17-37. בדוק. כמובן שכמו בכל התפלגות נורמלית, הרוב יושבים במקום טוב באמצע, ומעטים נמצאים בקצוות ("פעמון גאוס"). מי שהטווח רחב לו מדי, מוזמן לעשות דיאטה באתרים אחרים.

> טיול פורום – אם יש משהו שאוהבים לעשות במגזר זה לטייל, ולמה יפסח מנהג ישראל זה על אתרנו הקט? אז יאללה, באים עם סנדלים ממש מכוערים (שורש, צ´אקו – רמת כיעור זהה. אני אישית באה עם קרוקס. מכוערים) ומכנסיים ממש מתרחבים, ממלאים בקבוק ריק של מים בטעמים במים בטעם כלור מעודן והיידה, הולכים אל הנודע!

> טלפון – לכאורה רק כלי. אביזר. אמצעי תקשורת. בפועל, הרבה הרבה הרבה יותר מזה: מדובר בנושא משלהב וטעון רגשית. לא עובר יום בפורום בלי סוגיה טלפונית כלשהי: מי מתקשר ראשון? מי מתקשר אחרי הדייט הראשון? ומתי? כמה שיחות מותר לבצע בין השיחה הראשונה לדייט הראשון? וכמה מסרונים מותר לשלוח בימי בין המיצרים הללו? האם וואטסאפ נחשב מסרון, או שיחה? מה הדין של הודעה שנולדה בערב שבת בין השמשות והגיעה ליעדה רק במוצ"ש? לזרוק בסמס, ייהרג ובל יעבור או מותר בדיעבד? ואני אומרת: הבה נחזור לקוטג´ים עם חוט, לפני שהקרינה הזו אותנו.

> טרול- פרסונה נון-גרטה, יצור שכל מטרתו לחבל בהתנהלותו התקינה של הפורום ובשלוותם של דייריו. הטרול מציף, מחציף, מעיק ולא מצחיק. בד"כ יביע דעות כוללניות וקיצוניות במיוחד ("כל המרוקאים בבונים עצבנים") על מנת להוציא מילדי הפורום התמימים זעקות חמס ופרצופונים ירוקים. הדרך הכי טובה להתמודד עם התופעה היא: *לא להגיב לטרולים!*.

> יופי- אומרים שהוא בעיני המתבונן, אבל אם את ג´ינג´ית לוהבת, 50% מהבנים בפורום כבר בכיס הקטן שלך. השאר יסתפקו בבלונדיניות אמיתיות ובטלי שרון, ששברה את ליבם עת התדל"שה לה ב"סרוגים" (ע"ע).

> כיפה – האתר המארח את פורום לוכלה ואת פורומי הלויין שלו מזה עשור. ווי לאב יו כיפה! אבל רק סרוגה, כן? קטיפה שחורה, עור, נחמן – נא לא להפריע.

> כסף- אם הוא לא שילם בדייט הראשון, אזי הוא קמצן או תפרן-מת ובכלליות פסול חיתון. אם שילם חצי- אזי הוא פמיניסט רדיקלי ולוחם חירות וחופש, ובטח אין לו זמן לחתונה עכשיו. אם שילם קומפלט- אזי הוא לארג´ וכל מילי דמיטב, ושריר ובריר שהוא מוכן לחתונה, ויספק לך את שארך כסותך ועונתך (ולא רק בסוף עונה, כמנהג הקמצנים).

> לא קלה היא, לא קלה- שנאמר: "כקריעת ים סוף" וגו´. משפט שכוחו יפה לכל שרשור שנפתח אי פעם בפורום הזה (תנסו, זה עובד!).

> מסר"(ו)ש- ראשי תיבות של מסר אישי. ואין הפורום כולו מתקיים אלא כדי שיתמסר"שו בניו ובנותיו. ויודע כל זוג פורום (ע"ע) שאלמלא המסרים הענוגים שהחליפו ביניהם עוד טרם שזפה עינם זו בזה, לא היה בניינם נבנה. תיבת המסרים האישיים היא עולם קסום משל עצמו, שכל תושב פורום פעיל מייחל לזה שתתמלא עד אפס מקום – הוכחה לרמת פופולריות כמובן. מאידך, את היגון והצער העוטפים כל תושב פורום בעת שנאלץ הוא לקצץ בהודעותיו עקב הגיע התיבה לאפס מקום – לא אוכל לתאר במילים. אולי רק בסמיילי עצוב

> מפגשי פורום - המקום שבו הכל קורה. שם הופך וירטואלי לריאליטי. שם ניקים מתחברים לפרצופים והופכים לבני אדם. שם נצפים "זוגות בהתהוות" (ע"ע). מפגש הפורום הראשון שהשתתפת בו תמיד ייחרת בזיכרונך, ומובטח כי גם לנכדיך (המשתתפים כמובן בפורום "לוכלה- הדור השלישי") תספר עליו כעל חוויה מכוננת בחייך.
מפגשי הפורום עשויים להיות רבי משתתפים או מועטי משתתפים, מה שכן- הם תמיד יגררו בעקבותיהם "סיכומפגש" (ע"ע).
תופעה מעניינת: יש דמויות שיופיעו לכל מפגש פורום, אך מעולם לא כתבו ולוּ אות אחת בפורום עצמו, בבחינת "הדיבורים בפורום לא מעניינים אותי, אני במקסימום קורא סמוי (ע"ע) פה, אבל בוא נבדוק את הסחורה בשטח, אולי נצליח לצוד איזו גי´נג´ית" (עיין גם בערך "יופי").

> ניק- כינוי בעברית, או עולם ומלואו בשפה המקוונת. להלן עשרת הדיברות של עולם הניקים:

*הניק הוא אתה- ואתה הוא הניק.
*לא יהיה לך ניק אחר- ניקים בדויים הם BIG NO-NO, למעט בשעת הדחק, כשאתה ממש חייב להתייעץ בפורום על כתם הלידה המוזר שיש לך, ולא בא לך שידבוק בך כתם בשארית ימיך בפורום.
*לא תישא את הניק לשווא- אם את לא יפה וכבר לא בת 22, אל תקראי לעצמך "יפה 22"!
*זכור את הניק- והכי חשוב, זכור את הסיסמה שלך!
*כבד את הניק- הניק מייצג אותך. בחר אותו בקפידה, שיתאים לאופייך ולאופי המקום. אל תשכח: זהו פורום דתי (מי אמר נימפומנית מתופפת?)
*לא תרצח- לא תתעלל עד מוות בניק שלך. לא תבזה אותו בכתיבת דברי הבלים, ובכתיבה לא איכותית (שגיאות כתיב, קללות, נאצות, וכדו´).
*לא תנאף - לא תשתמש בניק של בן/בת הזוג שלך (תופעה רווחת בקרב זוגות פורום, שנכנסים זה בניקו של זה).
*לא תגנוב- גניבת ניק ושיבושו הינה פעילות אסורה בתכלית, שרק טרול (ע"ע) מסוגל לה.
*לא תענה בניקך דברי שקר- תהיה עקבי. אם בשרשור אחד כתבת שאתה מובטל כי אתה קובע עיתים (ע"ע), ובשרשור אחר הצהרת שאתה עשיר מקצירת חיטים- הרי שנמצאת מבצע מעשה נבלה בניקך.
*לא תחמוד ניק רעך- אם ניסית וראית שמיכל תפוס, וגם מיכל1, ומיכל12, ומיכל123, וגם michal, אז למה את חייבת להתעקש?! תמצאי משהו מקורי! ולא, ~מיכל~ זה לאאאאאאאאאא מקורי!

> מנעלות- כיוון שלנשות ההנהלה יש גם את כוח הנעילה (ע"ע), הומצא עבורן ההלחם "מנעלות". זהו אינו כינוי גנאי, אלא להפך: הוא נועד להביע הכרה בכוחן של המנהלות העושות את עבודתן נאמנה, ובהתנדבות. זהו ביטוי של יראת כבוד, יותר מהכל. כך תזהה את המנהלת: הניק שלה מופיע בסגול-בולד.

> נזם- תכשיט קטן לאף היוצר דילמה גדולה אצל צדיקות הפורום שרוצות להיות מאגניבות אך מפחדות שצדיקי הפורום יראו בנזם סמל לקילקולן. את התגובות המתקבלות בשרשורי הנזם אפשר למצוא, אחת לאחת, בכל שרשור "מכנסיים" המכבד את עצמו.

> נעילה- כאשר שרשור נפתח והוא אינו הולם (מפאת תכניו או צורת ההתבטאות שבו) או שמיצה את עצמו (ע"ע שרשורפלצת)- יכולה מנהלת לנעול אותו, או לפחות חלק מהתגובות שבו. כאשר תגובה נעולה יש לידה X במקום העיגול הרגיל. לא ניתן להגיב לתגובה/שרשור נעול. אם זה היה תלוי בי, 75% מהשרשורים בפורום היו ננעלים בעודם באיבם בעקבות רפטטיביות מעיקה ו/או שגיאות כתיב נוראיות. יש לכם מזל שהמנהלות פה רחומות וחנונות.

> נעץ- כשההנהלה רוצה שמשהו לא ידרדר לתהום הנשיה של עמוד 268 תוך שעתיים (כפי שקורה לעיתים בלוכלה עקב ריבוי השרשורים), היא נועצת אותו כך שזה יהיה השרשור הראשון שתיתקלו בו כשתיכנסו. סימנו של שרשור נעוץ: ^ .
נועד בעיקר לציון ד"ת, אירועים ושמחות, עד שיפוג תוקפם, וכדי שלא להעמיס על השורצה (ע"ע).

> נצלו"ש- ראשי תיבות של ניצול-שרשור, או ניצלתי-ושרשרתי. כיוון שרבים בימינו הכותבים ורבות ההודעות, אנשים בעלי מצפון מוסרי גבוה ודאגה לאיכות הסביבה המקוונת, דואגים למנוע זוהמה ע"י חיסכון בשרשורי סרק וניצול שרשורים קיימים בהם כבר מדברים על הנושא, או על נושא קרוב, לזה שהם תכננו לכתוב עליו. ויפים העושים כן, והקב"ה ישלם שכרם וכמו שחסכו מאיתנו עוד הודעה מיותרת והשתלבו יפה בתנועה הקיימת כן יזכו לחסוך לדירה ולהשתלב בתנועת בעלי הבתים אמן כן יהיה רצון.

> סיכומפגש - שרשור שנפתח בתום מפגש פורום (ע"ע), שם יביעו המשתתפים בו את רשמיהם ממנו ואת תודתם למארגנים. השרשור לנצח יכלול איזה קיטור או שניים ואיזו הצעת ייעול, וכמובן לפחות 3 תגובות טיפשיות של אנשים שלא היו בו כלל (אבל הרגישו צורך להידחף לשרשור בכל מקרה), ואת הטרול התורן שינבח שאין לנו חיים ולכן אנחנו פה ונפגשים עם עצמנו. ככל שהשרשור ארוך יותר, יעיד הדבר על מס´ משתתפים רב יותר שנכחו בו.

> סקר- כל אחד רוצה להיות זמר, להיות זמר, להיות זמר. אם לא זמר אז שחקן, אם לא שחקן אז בדרן, אם לא בדרן אז סוקר. וכל אחד חושב שאם יערוך סקר, ויחשב חישובים סטטיסטיים בתומו, תהיה לו הארה, התגלות אלוקית, או לפחות יוכל להכריע האם כדאי או לא כדאי להתחיל עם הדתל"שית (ע"ע) מהמשרד. אז מלבד העובדה שאנשים שמעיקים על סביבתם בסקר (ולא משלמים לנו כדי לענות עליו) הם, ובכן, אנשים מעיקים - תנו לי להאיר לכם לפחות דבר אחד: סקרים זה כל כך, אבל כל כך! מינה צמח. ומינה צמח? זה כל כך, אבל כל כך! לא מדליק.

> סרוגים- תסתכלו עליהם ותראו אותנו. סידרת טלויזיה אשר שודרה בלווין (YES) במשך שלוש עונות, וזכתה לפופולריות עצומה ואפילו לפורום משלה באתר כיפה (ע"ע) כשהיתה באויר. הסידרה עסקה בחבורת רווקים ורווקות המשתייכים לביצה הירושלמית, היא ביצת קטמון, וחשפה לעולם את הרווקיאדה הבוגרת של המגזר (מי אמר כביסה מלוכלכת בחוץ ולא קיבל). אין אחד שלא זיהה את עצמו (או את חבריו) באחת מן הדמויות, ולא הזדהה לפחות עם חלק מהסיטואציות הנזכרות בה. הורים (ע"ע) רבים נדהמו לראות שם לראשונה אילו תלאות, השפלות, וכאבי לב עוברים על ילדיהם המוצלחים. הסידרה גם יצרה הרתעה חזקה בקרב צעירי המגזר והם עושים כיום הכל כדי לא להגיע למצבם של נתי, רעות, יפעת הודיה והשאר - ובהכל אני גם מתכוונת להצפה חסרת המעצורים על פורומנו הקט של נערות מחוצ´קנות ונערים שזה לא מכבר למדו לתפעל מקלדת.

> עדות- עוד נושא שנטחן עד דק בפורום, מכל כיוון ומוצא אפשרי. תימנים שלא אוהבים תימניות, אתיופים שלא שותים חלב ורוסים שלא בוחלים באכילת השחורים במשחק דמקה - הכל כבר שמענו, ראינו, מיצינו. ואף על פי כן, חזקה על נושא זה שיתפיח כל שרשור למימדי שרשורפלצת גזעני מלא שנאת חינם. איך ייבנה הבית השלישי, תגידו לי אתם, עם כל הדעות הקדומות האלו...? לאלוקים, לא חשוב מאיזו עדה, הפתרונים.

פורום לא כלה- רשמית, קבוצת דיון מקוונת עבור אוכלוסיית הפו"פ של המגזר הדתי-לאומי הממוקמת באתר "כיפה". בפועל- התופעה המקוונת הזו חרגה מזמן מגבולות המרשתת (אינטרנט בלע"ז) והפכה למציאות תוססת. הציניקנים שבינינו כבר מזמן החליטו שמכאן לא תבוא הישועה אבל יש כאן אחלה חבר´ה, ולכן הם נשארים.

> פורום לא כלה חברתי - כשכל מה שמעניין אותך זה לדבר עם החברים שלך מעל גבי הפורום, ולא על דייטים- סימן שאתה בשל לעבור לחברתי. שם אפשר לדבר על הכל, לשאול הכל, לבכות בקול רם, לערוך סקרים אויליים, להריץ דאחקות פרטיות מתמשכות- כל עוד זה לא קשור לזוגיות באופן חד חד משמעי. הנזיפה "לחברתי" הנשמעת מדי פעם בלוכלה (ומלווה בד"כ בנעילה- ע"ע) נועדה לשמור על ההפרדה הזו, ולמנוע מלוכלה להפוך לפח אשפה אחד גדול של נושאים. תחזקנה ידי המנהלות!

> פורום שלושים פלוס- מקום מפלטם של בוגרי "לוכלה", לאו דווקא בוגרים בגיל כי אם כל אדם ששבע משרשורי שמירת נגיעה ונזמים (ע"ע), ומעוניין במגוון דעות מנומקות מאנשים שכבר חוו דבר או שניים בחייהם לדילמותיו.

> פייסבוק – אבי אבות הטומאה והגורם מספר 1 לזה שרבים נטשו את הפורום. מיטב בנינו ובנותינו עברו לתקשר עם חבריהם, אותם הכירו בלוכלה, ברשת החברתית הביזיונית והמעתיקנית הזו (תכלת, הא צוקרברג? חכה חכה, התביעה בדרך!)

> צ´אט/צ´ט – בנו הזריז ומהיר התגובה של הפורום קשישא. היא מקשקשת בכללי, אתה עונה, עוברים לחדר פרטי, ומכאן הכניסה למבוגרים מלבד. אמנם, תור הזהב של הצ´טים היה אי שם בשלהי הניינטיז, אבל למה להיטפל לקטנות: איחור של עשור-עשוריים בכל מה שקשור באימוץ רפורמות חברתיות ותרבות צריכה תמיד היה מאבני הדרך של המגזר. תל אביב של האייטיז? הכי גב"ש של שנות האלפיים.

> קביעת עיתים- סוגיה שבנות אוהבות להתקיל בה בנים. זכר יקר, אנא הקף בעיגול את התשובה הנכונה. האם אתה:
א. קובע עיתים 3 פעמים ביום/ ב. קובע כל יום/ ג. קובע בשני, חמישי ושבת/ ד. קובע אחת לשבוע/ ה. קובע פעם בחודש/ ו. איני קובע עיתים.
(התשובות עבור הבנות בהתאמה: א. מחמיר- מתי הוא יעזור לך עם הילדים? / ב. דוס- ככה אנחנו אוהבות אתכם! / ג. ממוצע- עלול לפשל בשולחן השבת / ד. בעל אוריינטציה דתית קלושה/ ה. בחזקת דתל"ש/ ו. כופר!)

> רווקוּת מאוחרת - הפחד של כל קטיני הפורום, והמציאות של כל מי שעבר את גיל 25 ונותר בלתי נשוי בעליל, ובעל כורחו הפך לחלק מ"תופעה", בעייתית משהו, אליבא דרבני המגזר ואליבא דאימא שלהם (של הרווקים, לא של הרבנים).

> קורא סמוי – אדם אשר קורא בפורום בשקיקה ובתדירות גבוהה, מכיר את כל הניקים ומסוגל לזהות את סגנון הכתיבה של כל אחד מהם רק על פי חוש המישוש, אך נמנע בעצמו מהשתתפות פעילה בפורום, מטעמי ביישנות בעיקר. חלק מן הקוראים הסמויים כן יפציעו במפגשי פורום ויודו באשמה, חלקם יתגברו על הביישנות ברבות הימים ויהפכו בסופו של יום למשתתפים מן המניין. אפשר בהחלט לומר שעל כל כותב פעיל בפורום יש לפחות ארבעה קוראים סמויים, שלא לדבר על מעריצים בסתר, שלא לדבר על אנשים שהפוסטר שלי תלוי להם מעל המיטה כבר שנים (אוהבת את כולכם באהבת חינם!).

> שבת פורום- מפגש פורום (ע"ע) שנמשך בסביבות 24 שעות, ונועד להעמקת הקשר בין חברי הפורום לבין עצמם. מתקיים כל מס´ חודשים במגוון מקומות בארץ, כולל מקומות שלא היית מגיע אליהם לעולם אלמלא היתה שם שבת הפורום (מי אמר ירוחם...?). חוויה שלא כדאי להחמיץ!

> שורצה- יש להגות: shuratza- השורה הרצה. נקראת גם טאגליין בלע"ז, ומכאן גם הפועל לטאגלן (יענו: לשים את השרשור בשורצה). מטרתה: לקחת שרשורים טובים ולאפשר גם למי שלא נכח בזמן אמת, כשהשרשור עוד בעט בעמודים הראשונים, לקרוא אותו. מי שזכה בברכת ההנהלה ושרשורו רץ בשורצה, אשריו ומה טוב חלקו בפורום הזה ובפורום הבא (-עלינו לטובה, לקראת חתונה). שורצה מרובת אייטמים עלולה להפוך לנחשושה (מהמילה נחש. נו טוב, אין מילה כזו. אבל גם לי מותר להמציא לפעמים!). כדי להימנע מכך, קיימת גם אופציית הנעץ (ע"ע).

> שירונט- http://www.shiron.net/- משם בד"כ גונבים את ציטוטי השירים. ציטוטי שירים בפורום הינם דבר מקובל, בעיקר בשעת מצוקה ואובדן. רע לך? עצוב לך? עומד לך על קצה המקלדת שרשור דיכאון (ע"ע)? "אם זו אהבה, אז למה היא לא טובה". פתח את שירונט, העתק-הדבק, והופ! אהוד מנור אומר בדיוק את שעל ליבך. לאט אבל בטוח יתווספו אליו גם נעמי שמר, רחל, לאה גולדברג, קצת מאיר אריאל. הצדיקים יוסיפו איזה שיר חסידי, ושומעי הלועזית ישימו משהו באנגלית. המתוחכמים ישימו שיר של להקה שאיש מלבדם לא מכיר. אם השיר שלכם מופיע כקליפ ביוטיוב-http://www.youtube.com/- יהיה אפשר גם לשמוע וגם לראות אותו, במידה ותוסיפו קישור (ע"ע) בהודעה שלכם.

> שמירת נגיעה- אין אפוטרופוס לעריות, ומסתבר שגם אין אפוטרופוס לכמה אפשר לחרוש על נושאים בפורום. אחד הנושאים שלנצח יגרמו לשרשורפלצת להתפתח. לעולם ייראה שרשור-שמירת-נגיעה כך: ראשית, הבעת תנחומים והשתתפות בצער על הנפילה, ואז מספר דברי חיזוק ועידוד והמלצות ל-"כך תתחזקי בשמירה" . מעולם, אגב, לא נצפה אדם שהודה בפה מלא, שחור על גבי תכלת, שהוא לא שומר נגיעה, ומעולם לא ניתנו המלצות לגיוון הנגיעה (כגון "נשיקה פורטוגזית כבר ניסיתם?").

> שרשור- פתאום קם אדם בבוקר וכותב הודעה ומתחיל ללכת. בזמן שהוא הולך, ההודעה מתחילה לגרור אחריה תגובה אחר תגובה, ממש שרשרת (!) של תגובות! וכך נולד שרשור. שרשור תמים ותכול עלול להפוך לענק הירוק, כלומר: לשרשורפלצת (ע"ע), אם מספר התגובות שבו רב עד מאוד. וכן ע"ע תת-שרשור.

> שרשורלילה- חיות הלילה כידוע תמיד משחרות לטרף. חיות הלילה של הפורום החברתי משחרות לטקסטים. מדובר בשרשורים שרוח הזייתית משהו שורה עליהם, וכל מיני אנשים עם נדודי שינה קבועים מזינים אותם. ואני אומרת: אנשים, זו לא בושה להגיד: אני זקוק לטיפול. קבלו חיבוק/תמיכה (ע"ע).

> שרשורפלצת- כשאחד הנושאים בוער בלב האומה (ע"ע גם "שמירת נגיעה"), שומדבר לא יעצור את כל אחד ואחת מדרי הפורום מלהביע את דעתו, גם אם דעתו היא הדעה ה-748 בשרשור. עד שלא תבוא המנעלת (ע"ע) ותבצע נעילה (ע"ע), אזי אין לדבר סוף, והשרשור עשוי להגיע מקצה העולם ועד סופו, או לפחות לתפוס את כל העמוד הראשון, דבר המצריך גלילה מאסיבית כדי לגלות שיש עוד כמה אישיוז בעולם.

> שתעוף/י מפה מהר - זו לא קללה. זו ברכה שבה דרי הפורום הקיימים מבקשים לאחל לאחיהם או אחותם החדשים מעבר מהיר לפורומים של העולם הבא (הבא אחרי הרווקות, כן?) כגון לקראת חתונה, נשואים פלוס, הורים לפעוטות, מצחצחי פמוטות...

> תת-שרשור – הוא בפירוש סטיה. סטיה מן השרשור העיקרי והתחלת דיון צדדי בתוך שרשור עיקרי היא חוצפה שלא תיאמן וסטיה מדרך הישר. המנהלות נוטות לעצור תופעות מגונות כאלו וכך ראוי לעשות!

> תם וממש, אבל ממש לא נשלם- בטח שכחתי לפחות תרי"ג ערכים בדרך. אתם מוזמנים להוסיף משלכם, עד שנקים את הפורומפדיה המושלמת.

> תודה- לפורום הזה, שהצמיח לי הרבה חברים וחברות והרפתקאות. לכל מי שפועל פה למען הכלל מאהבת ישראל טהורה, בלי לקבל מעטפות מרשרשות מאף אחד. חבר´ה, עשור של הצלחות לא הולך ברגל! רק בשבת וגם זה כי אין ברירה. שהקב"ה יזכה כל אחד ואחת מדרי אתרא הדין בזיווג הגון ובהרבה שמחת חיים.

שלח מסר למחבר ההודעה הדפס הודעה שלח לחבר שמור
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד