המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
פלמינגו (חלק ב´) / נדודים בחול
בביכורים מאז כ"ו אדר ה´תשע"ב

 

אחרי ששתיתי אוקיינוס

נדמה היה לי שבלעתי דג.

והוא מפרכס בגרוני,

חלקלק ורטוב

ותקוע.


השְׁחֲרים מיהרו להצטבע,

לאן הם רצים בלי שאיש מבחין?

שוב פעם שבת מברכין.

מישהו צריך לרשום פטנט,

לקרוא לפוביה הזאת בשם,

ולתת גם מרשם,

כי שוב יש התקף.


מול עַרְבַּיִים סגולים ומקומטים

אני מקפלת תחתַי רגל אחת כדי להתחמם,

כמו פלמינגו.

ציפור בודדה מרחפת על שפת הַכֵּן.


ואף מילה על הירח.





© כל הזכויות ליצירה שמורות לנדודים בחול
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ד´ ניסן ה´תשע"ב  
השיר הזה הוא כמו שאלה שאפשר להבין בכמה דרכים. ואני מפענח אותו כבר כמה ימים ומוצא שאלות ושאלות, ואין לי תשובה (לפחות לא ברורה). זה טוב מאד בעיניי.
יש כמה מושגים שמוציאים את השיר למקום אחר, למשל שבת מברכין. ושפת הבית מרקחת באותו בית (פטנט, מרשם, התקף). יש עוד אי הבנות כמו- אם הדג חלקלק, איך הוא תקוע. אבל זה זניח, אני חושב. יש הרבה שורות שובות לב. כמו השחרים, או הערביים. ושפת הכן.
אני מוקסם מהתעתוע הזה, מת להבין אותו אבל רוצה שהוא יישאר.
ד´ ניסן ה´תשע"ב  
ואף מילה על הירח, שדרכו מצטבעים הזמנים, וחולפים...

ציפור בודדה, שפת הכן, אמן.

עֹז
ד´ ניסן ה´תשע"ב  
יפה מאוד, ומעורר מחשבות, אבל אני חייב להגיד שקראתי את השיר הזה שוב ושוב ולא הצלחתי להבין. ואז קראתי את התגובה של ילד והבנתי שאני לא חייב להבין...
בכל מקרה- אני משער שזה מכוון, אבל אולי כבל זאת תשימי תגית או 2?

נ.ב.
ואף מילה על הירח- השורה הזאת היא הגדולה מכולן! תודה
ד´ ניסן ה´תשע"ב  
השיר הזה יפיפה.
ד´ ניסן ה´תשע"ב  
לא צריך הגיון לב- השיר ברור גם באופן השכלי ביותר. הזדהיתי מאד, תודה

איציק.
ד´ ניסן ה´תשע"ב  
נראה כי השורה האחרונה, מכווצת בתוכה המון. הערביים הסגולים והמקומטים זה מתאים מקומטים בגלל שבבין הערביים עוד יום מתכווץ לאט

אהבתי, תודה, שיהיה בכיף עם ההמלצה.
ו´ ניסן ה´תשע"ב  
עלום ורחוק, ובה במידה יפיפה.

אהבתי את תחושת הזמן העובר במהירות, גם בימים וגם בשנים. כמו כשמריצים בסרט של נשיונאל ג'אוגרפיק, ורואים את השקיעות והזריחות מתחלפות במהירות.

פשוט נהדר. ועוד בלי שאמרתי מילה על הירח.

ו´ ניסן ה´תשע"ב  
בעצם, עדיף מראה מקום.
השיר הזה הוא קצת שיר המשך לשיר אחר שלי: ציפורים שקופות על הגג.
בעז"ה אני אכתוב פרק ב' או משהו כזה אחרי שזה ירד מהמומלצים.
ועוד משהו: ציפורי מים ישנות בעמידה, אבל עם רגל אחת מקופלת וצמודה לגוף כדי לחמם אותה.

חן חן על ההמלצה ותודה לכל היקרים שכאן:
ילד, עז, לב העולם, ריחוש, איציק, בן אבי, ואלגביש.
כיף להיכנס,
זה קצת כמו לבוא הביתה.
ו´ ניסן ה´תשע"ב  
הרבה זמן לא קראתי שירה, וזאת הייתה חזרה נפלאה.
כתבת בשפה מדהימה.
המון תודה
ה´ אייר ה´תשע"ב  
השיר באמת מרשים!
רק הערה לשונית קטנה: שוב פעם? אין חיה כזאת. שוב=עוד פעם. שוב פעם= עוד פעם פעם... כלומר, זו כפילות שאינה תקנית בעברית.
קטנוני, אולי, אבל חבל שזה יתקע שיר עם עושר לשוני כזה.
ה´ אייר ה´תשע"ב  
את מה שרציתי לומר.
אז רק כותבת שהייתי כאן וקראתי.
ה´ אייר ה´תשע"ב  
מה שנפלא בשיר הזה, זה שהוא כל כך מובן בלי להפסיק להיות יפה.

יש כאן תזזיתיות כזו, כמו מי שנותן לאסוציציות להוביל את השיר. אבל כאן זה קורה בלי לגרום נתק בין בשיר לקוראים.
ה´ אייר ה´תשע"ב