וְהַפֶּצַע בְּלִבִּי
מִתְפָּרֵץ,
מְבַעֲבֵּעַ.
זֶהוּ דָם לִבִּי
הַרֹחֵשׁ שָׁם עַל הָאֵשׁ.
אֵלוּ הֵם חַיַּי
הַמִתְנָדְּפִים בִּמְהִירוּת;
חִיּוּכַי,
שֶׁכְּאֵב אָבְדָּנָם,
רִיחוּקָם,
שֶׁכְּאֵב גַעֲגוּעַי לְקַלוּתָּם
חֹרֵת בִּי כִּתּוּבִים
שֶׁל דֶמַע.
שִׁירַת חַיַּי שׁוֹתֶּקֶת
מִתְכָּוֶצֶת, פְּגוּעָה,
רוֹעֶדֶת תָּחַת יָד מוּנֶפֶת
כְּלָשׁוֹן מְהִירָה
לִמְצֹא חַרָכִּים בְּשִׁרְיוֹן
שֶׁלֹא רָצִיתִי לִלְבֹּשׁ
שֶׁאֶשְׂמָח לְאַבֵּד
וְלֹא לִמְצֹא עוֹד.
לְאַבֵּד.
לֵאבֹד.
לָמָה לֹא?
זֶה יִהיֶה יוֹתֵר קַל.
אוּלַי אֲפִילוּ פָּשׁוּט.