עבדות ביהדות

לשואל שלום רב.
ביהדות יש כמה סוגי עבדים: עבד עברי, עבד כנעני ואמה עבריה.
עבד עברי הוא בכלל לא מה שאנו מכירים מהספרים. זהו עבד שנמכר לזמן קצוב שבסופו הוא משוחרר ומקבל רכוש. האדון חייב בפרנסתו ובפרנסת משפחתו. עליו לשמור על כבודו ולא להטיל עליו מלאכות בזויות. ועוד דינים מעין אלו. כך שלמעשה יש לו זכויות רבות. (בלשונם של חז"ל – הקונה עבד קנה אדון לעצמו)
עבד כנעני מעמדו אחר לחלוטין. עבד זה דומה למושג המקובל שאנו מכירים של עבד. הוא עובר בירושה, אפשר למכור אותו, ילדיו גם הם עבדים וכו'. יחד עם זה אין הוא משולל אישיות וזכויות. כך למשל אם האדון מכה אותו ומפיל לו שן או אבר חשוב אחר, הוא יוצא מיד לחירות. ואם אדונו הורג אותו הוא נענש על כך.
עבד כזה התורה התירה. אנו מסתכלים כיום סביבנו ואיננו מבינים זאת. אך צריך לזכור שהעמים שישבו כאן היו רשעים נוראיים, עובדי ע"ז אכזריים שהקריבו את ילדיהם. אדם כזה שנמכר לעבד ליהודי הוא מחוייב מיד בחלק מהמצוות, כולל כמובן עזיבת ע"ז. האדון משגיח עליו ומשפיע עליו ודואג למצבו הרוחני כמו גם הגשמי ובעצם יש כאן שינוי רב במצבו. כמובן שאין זה הדבר האידיאלי. אך התורה התירה זאת בהתאם למציאות החיים.
באיגרותיו כותב הרב קוק שכאשר נתבונן על מצבם של כורי המכרות נבין זאת. הרי הכורים באנגליה היו לכאורה בני חורין. אך למעשה מצבם היה גרוע יותר מלהיות עבדים. הם היו נאלצים לשלוח את ילדיהם מגיל צעיר מאד למכרות כדי לעזור בפרנסת המשפחה, ובכך למעשה הנציחו את מעמדם ומעמד בניהם ככורים, כיון שלא יכלו ללמוד ולצאת מזה. יתירה מזא כיון שהיו שכירים ולא עבדים, בעלע המכרות היה אכפת להם מה מצבם וצרכיהם. מי שקשה לו שילך, דבר שהיה כמון בלתי אפשרי. ולכן התנאים במכרות היו נוראיים ואיומים, שכן מה איכפת לבעל המכרה אם הכורים יחלו. הכי הרב הם ימותו ויבואו אחרים. ומוסיף שם הרב שאם הם היו רכושו של בעל המכרה היה דואג להם יותר ולפחות כמו שהוא דואג לבהמותיו. ולכן הוא מסכם שאם הבעלים הוא אכן איש המעלה, אדם ירא שמים ישר והגון, אז כאשר יש לו עבדים והוא דואג להם בגשמיות וברוחניות זה טוב להם.
בברכה
אפי קיציס