מנהג איסור קטניות בפסח

קיץ טוב ושולום וברכה, שאלה יפה זו צצה ועולה בכל שנה ושנה אצל רבים. אצרף חלק ממאמרו של הרה"ג אליעזר מלמד שליט"א מתוך ספרו פנינ הלכה - על הלכות פסח.

[מנהג איסור קטניות]
חמץ שאסרה התורה הוא הנוצר מחמשת מיני דגן, שהם: חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון. אבל מינים אחרים, כאורז ודוחן, אף אם יתפחו, אין חימוצם שווה לחימוץ של חמשת מיני דגן, ומותר לאוכלם בפסח. ואמנם דעת אחד התנאים, רבי יוחנן בן נורי, שדין אורז כדין חמשת מיני דגן, ואף החימוץ שבו אסור מהתורה. אבל דעת שאר חכמי ישראל שאף אם יתפח, מותר לאוכלו בפסח. וכך נהגו כל גדולי התנאים והאמוראים. וכן מסופר על רבא, שהיה אוכל אורז בליל הסדר.

אולם בתקופת הראשונים (לפני כשבע מאות שנה) החלו באשכנז להחמיר שלא לאכול קטניות. בתחילה רק במקצת הקהילות נהגו איסור, ובמשך כמה דורות המנהג התפשט בכל קהילות אשכנז. שלושה טעמים עיקריים נתנו למנהג. [א)] הואיל ונוהגים לבשל קטניות כמיני דגן בקדרה, יש חשש שאם יבשלו אורז יטעו ויבשלו גם גריסים ושאר מיני דגן. [ב)] כיוון שגם ממיני קטניות רגילים לעשות קמח ויש חשש שמא עמי הארץ שיראו שמבשלים ואופים מאכלים מקמח של קטניות בלא שנזהרים מחימוץ, יבואו ויבשלו ויאפו קמח של מיני דגן ויחמיץ בידם. ואף שבתקופת התלמוד לא חששו לזה האמוראים, זהו מפני שהמסורת היתה ברורה ויציבה, אבל בעקבות הגלויות והטילטולים התגבר החשש שבין עמי הארץ יהיו יהודים שלא ידעו מה בדיוק אסור ומה מותר, ומתוך שיאכלו קטניות יטעו ויאכלו מיני דגן בלא זהירות מחימוץ.

[הטעם השלישי:] מפני הדמיון שבין מיני דגן וקטניות שהם גרגירים שנאספים ונשמרים באותם המחסנים לתקופות ארוכות יחסית, יש חשש שמא יתערבו במיני הקטניות גרגירים של חיטים ושעורים, וכשיבשלו את הקטניות יחמיצו החיטים המעורבים בהם. ואף היום חשש זה קיים, ובפועל כשבודקים מיני קטניות מוצאים בתוכם מיני דגן, ועירוב זה נובע גם מפני שבאותם השדות רגילים לגדל מספר שנים מיני דגן, ואח"כ כדי שלא לפגוע בשדות מגדלים בהם מיני קטניות. שאם יגדלו באותו השדה שנים רבות מין גידול אחד, השדה הולך ומאבד את כוחו, ואילו בהחלפת הגידולים השדה מבריא ומתחדש. אלא שתמיד נשארים עדיין בשדות מיני זרעים מהגידול הקודם, ולכן אם גידלו בתחילה חיטים ואח"כ כוסברא או חילבה, בין הכוסברא והחילבה יצמחו גם חיטים, וכך בין גרגירי הקטניות מעורבים גרגירי חיטים ושעורים. ופעמים שאין בגרגירי הקטניות פי שישים יותר מגרגירי הדגן, כפי שנבדק והוכח. בעייה זו קיימת כמובן באותם המינים הדומים בגודלם למיני דגן.

להרחבה כדאי לעיין במאמרו המלא של הרב, בקישור הבא: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=243

קיץ טוב,
שלמה,
shlomo@makshivim.org.il