מטריה בשבת אסור- מדוע?

שלום לך תמר
לפי השאלה אני מבין שכבר עסקת בנושא, ואינני יודע מה בדיוק את יודעת, ואף אינני יודע בת כמה את ומה הרקע התורני שלך, ולכן קשה לי לדעת עד כמה לפרט את הנושא בתשובה שאכתוב, שכן תשובה לנערה בת 15 לבין בחורה בת 25 אמורה להיות שונה, וכאן שהנתונים חסרים לי קשה לי לכתוב באופן כללי, אך בכל זאת אנסה ואם הדברים לא יתאימו אשמח שתחזרי אלי לכתובת שלי ותבררי את הפרטים ואשמח להמשיך לעזור.
דין מטריה בשבת הוא נושא אשר האריכו בו הפוסקים, בעיקר הפוסקים לפני כמה דורות.
הדיון מתחיל בנושא של אוהל בשבת. בשו"ע ובעוד פוסקים מופיע שאסור לבנות אהל בשבת. בנית אוהל היא איסור מהתורה אלא שכמו כל האיסורים של התורה יש בו גם כן איסורים מדברי חכמים, שהם קשורים אל האיסור מהתורה, כפי שצוו חכמים "ושמרתם את משמרתי" שחכמים צריכים לעשות משמרת לתורה שלא יעברו על איסורי התורה.
לכן, אוהל קבוע הוא אסור בשבת מהתורה, ואילו אוהל עראי, שאיננו קבוע, אסור מדברי חכמים. דבר זה הוא דבר ברור בפוסקים.
מטריה היא ודאי לא אוהל קבוע, ולכן בודאי שמטריה איננה אסורה בשבת מהתורה אלא היא יכולה להיות אסורה מדברי חכמים. ובכך מתחיל הדיון.
בשו"ת נודע ביהודה פסק שמטריה היא אוהל מדברי חכמים ולכן אסור לפתוח אותה בשבת. שהיא מיועדת להגן מפני הגשם והיא ממש אוהל. אלא שכאשר המטריה פתוחה כבר מערב שבת, דן שם בתשובתו וכותב גם כן לאסור. אז האיסור קל יותר, אך גם כן אסור, וכאשר הגיעו המטריות אל האזור שלו, יצא "הנודע ביהודה" במלחמה חריפה נגד שימוש במטריה בשבת.
כנגד הפסק שלו יצאו כמה פסקים הנוטים להתיר, וביניהם פסקו של ה"חתם סופר", רבי משה סופר, שכתב על כך גם כן תשובה להתיר, בטענה שאין כאן אפילו דין של אוהל עראי. ומאז רבו הפוסקים שעסקו בכך, יש כאלו שכתבו להתיר כאשר המטריה פתוחה מערב שבת ויש שאסרו, יש שכתבו שיש בעיה של מראית עין, שיחשבו שפתח בשבת, ויש שאסור לגמרי.
למעשה בדור האחרון כל הפוסקים (לפי מה שידוע לי) פסקו לאסור ואיסור זה התקבל בכל המקומות.
כך נראה להלכה באופן הפשוט, וחשוב לדעת שיש כיום לא מעט דברים שבעבר היו בדיון ארוך בין הפוסקים וכיום נוהגים בהם איסור באופן הפשוט ביותר, ולכן אף אחד לא יעשה זאת שזה ידוע שאסור שכך התקבלה בסופו של דבר ההלכה.
כפי שכתבתי כך הם פני הדברים באופן פשוט, אם כי כידוע אפשר להאריך בכך עוד ועוד, ואין רצוני בכך, אלא ניסיתי לכתוב את הדברים באופן הפשוט ביותר, ואף להביא מעט מהדיון שהיה בנושא, ואם תרצי את יכולה למצוא עוד מקורות ואת הדיון במקורות בתשובה של הגר"ע יוסף שליט"א שפורסמה בספרו שו"ת יחוה דעת חלק ב´ סימן מג´. (כטבע הדברים הגר"ע יוסף שליט"א בדרך כלל מביא סקירה של אלו הפוסקים שעוסקים בכך, ולכן אינני רואה צורך להרחיב יותר בהבאת ספרים שדנו בכך)
בברכת הצלחה רבה
יצחק
Zahig2@shoresh.org.il