שאלה
שלום לכבוד הרב.
ארוסי ואני בני עדות המזרח, מתחתנים בעוד כחודש וחצי. לי היה ברור כי חדר ייחוד הינו חלק אינטגרלי מהחתונה,לדעתי חדר הייחוד מסדר את "מבנה" החתונה מאפשר איזשוהי מנוחה לאורחים לאכול מנה ראשונה ולהתמקם וגם מאפשר לזוג להרגע קצת מההתרגשות העצומה שלאחר החופה וקצת זמן "לבד" לאחר שלא התראו שבוע.
לטענת ארוסי, הרבנים הספרדים פסקו כי אין ללכת לחדר ייחוד לאחר החופה.
א. מה הרציונאל העומד מאחורי האיסור הנ"ל אם אכן הדבר אסור.
ב. האם יש רבנים ספרדים המתירים ללכת לחדר ייחוד לאחר החופה, ואם כן אודה באם תפנה אותי למקור המדוייק.
תודה רבה על העזרה.
תשובה
ראשית, אקדמך בברכת מזל טוב ויהי רצון שתזכו לבנות בית נאמן בישראל המיוסד על אדני התורה.
משאלתך נראה שההלכה ועקרונותיה הינם יסוד מוסד במהלך אורח חייך, ובפרט לאור העובדה שבחברה שלנו ושל רבים אחרים הנוהג והרגילות היא שהחתן והכלה נכנסים ל'חדר יחוד' לאחר ברכות הנישואין, ניכר כי רצונך לקיים את ההלכה לאמיתתה ולא להתחבא מאחורי נורמות מקובלות. יישר כוח.
ולענייננו, ידוע שישנן אי אלו מחלוקות בין מנהגי ספרד למנהגי אשכנז.
לאחר הקידושין (ברכת האירוסין ונתינת הטבעת) הכלה אסורה על כל העולם מדאורייתא, ומדרבנן גם על החתן, עד לאחר ה'נישואין'. עפ"י ההלכה הנישואין חלים ע"י 'כניסה לחופה'. רבותינו הראשונים נחלקו בדבר השאלה מהי 'חופה'. יש שטענו שהחופה היא היריעה הפרוסה ע"ג כלונסאות שתחתיה עומדים החתן והכלה לעומת זאת רבים מקדמונינו כתבו ש'כניסה לחופה' היא שהחתן מביאהּ לביתו ומתייחד עימה שם (או ב'חדר יחוד' השכור בעבורו).
מנהג האשכנזים לראות ביריעה הפרוסה כחופה ומנהגם ללכת מיד ל'חדר יחוד' לחוש לדעות שסוברות שזוהי ה'כניסה לחופה'
ואולם הספרדים לא נהגו כן. לדעת רבים מפוסקי זמננו הכניסה לחופה היא ההתייחדות בביתם הפרטי לאחר החתונה, ועד אז אינם 'נשואין'. לגבי שאלתך לטעם הדבר, בפיסקי הג"ר מרדכי אליהו המובאים בספר קיצור שולחן ערוך גנצפריד בעמ' 494 וכן בילקוט יוסף (שובע שמחות ח"א) כתבו שנמנעו מלהיכנס לחדר יחוד בפני כל האורחים מטעמי צניעות, וכך כתב גם בספר ערוך השולחן, ובפרט שיש נוהגים להישאר "לבד" בחדר היחוד כחצי שעה ושעה, מסיבה זו או אחרת, וד"ל.
אך הרב מרדכי אליהו שליט"א הוסיף שמכל מקום, הרוצה להיכנס 'לחדר יחוד' משום לחצים מצד המשפחה או משום 'שלום בית' יכול לעשות כן (בפרט שכך דעת השו"ע לכתחילה).
מעבר לכך יש לציין שלדעת רוב הפוסקים לאחר היציאה מחדר היחוד על הכלה לכסות את ראשה.
לעניין השאלה האם דלת פתוחה או שיש נכנסים ויוצאים בחדר מועיל לעניין זה שלא תצטרך הכלה לכסות את ראשה (כיון שאינם נחשבים שנתייחדו לצורך גמר הנישואין): לדעת רוב הפוסקים אינו מועיל כיון שדי ב"מקום צנוע שאין שם רבים", ואפילו אם הדלת פתוחה, כדי שיחשב הדבר שכנסהּ לחופה.
הסיבה לכך היא, שכל הצורך ב'כניסה לחופה', לשיטה זו, הוא שלאחר ברכות אירוסין והנישואין החתן והכלה יִמַצְאו יחדיו, כמנהג בעל ואשתו, ודי בכך. על כן נראה שהכלה צריכה לצאת כשראשה מכוסה. [ואמנם יש מרבותינו הראשונים שסברו שכל שהדלת פתוחה אינו 'יחוד' (בלשון ההלכה 'יחוד הראוי לביאה') ואינם נחשבים עדיין כנשואים.]
אולם, לא אכחד ששמעתי לא פעם שהרב אברהם שפירא שליט"א מתיר לצאת מחדר יחוד ללא כיסוי ראש. אך מאחר וכמדומה שטעמו הוא משום שכך היה מנהג בני אשכנז, מסופקני אם ספרדי יכול לסמוך על הוראה זו. לעת עתה אין לאל ידי לברר דעתו, ועמך הסליחה.
חזקו ואמצו,
צוות המשיבים, ישיבת קרני שומרון.
נשמח לתגובה: karnei_shomron@intermail.co.il
מקורות: הרמ"א באבן העזר סימן נה, ערוך השולחן אבן העזר סימן נה אות טו.