שאל את הרב

שבעת המינים ומהותם

חדשות כיפה חברים מקשיבים 19/10/05 23:09 טז בתשרי התשסו

שאלה

למה דווקא חיטה שעורה גפן תאנה רימון זית ותמר נבחרו להיות 7 המינים...?

ולמה בכלל המושג "7 המינים" כזה חשוב?

חירות..

ייישר כוח חיזקו ואימצו!!!!!!!!!!!!!!!!

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

חירות היקרה,
מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון,
מצורפים כמה קישורים וכמה קטעים. מקווה אני שזה יענה על שאלתך. הדברים יפים ומומלצים לקריאה.

חג שמח,
שלמה,
Shlomo@makshivim.org.il

[קטע א]
[הקדמה]
ארץ ישראל משובחת היא בכל: בבניה, באוירה, בפירותיה ובמימיה. במספר מקומות במקרא נקראת הארץ בשמות שונים המתארים את השפע החקלאי שלה : "ארץ זבת חלב ודבש", "ארץ דגן תירוש ויצהר", "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון, ארץ זית שמן ודבש". מה טיבם של שמות אלו? האם אלו שמות נרדפים למהות אחת או בחינות שונות של הארץ? מה ייחודם של מינים אלו?

[ארץ טובה ]
לפני כניסתו לארץ מתאר משה לעם ישראל את השפע שיזכו לו בבואם:
"כי ה´ א-להיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים, עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר. ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון, ארץ זית שמן ודבש. ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם, לא תחסר כל בה, ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת" (דברים ח, ח).
מה המיוחד בפירות אלו? הרי מצאנו פירות שונים שעליהם כתוב בפירוש שראויה הארץ להשתבח בהם: "קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולוט בטנים ושקדים" (בראשית מג יא) וברש"י (ד"ה מזמרת הארץ): "מתורגם: מדמשבח בארעא - שהכל מזמרים עליו כשהוא בא לעולם". א"כ אין אלו כל המינים המשובחים הנמצאים בארץ

[צורך גדול]
כתב הרמב"ן (דברים ח ח ד"ה אשר אבניה ברזל):
"כי במקום אשר תחשוב ששם אבנים תמצא ברזל, כי מעפרה יוקח. ובישרם כי בארץ ישראל מחצב נחשת וברזל, שהם צורך גדול ליושבי הארץ ולא תחסר כל בה. אבל מוצא הכסף והזהב איננו חסרון בארץ".

כלל גדול לימדנו הרמב"ן בשבחי הארץ. המעלה אינה במותרות ובשפע, אלא בהסתפקות במועט ובצורך הגדול. בארץ יש כל מה שצריך. לא פחות מדי ולא יותר מדי, וזו ברכה הראויה לאדם מישראל, החושש "פן אשבע וכחשתי ופן איורש וגנבתי" (משלי ל ט). ראוי לשבח את הארץ, לא רק על מה שיש בה, אלא, לא פחות מכך, על מה שאין בה. נחושת וברזל הם כלי העבודה וכלי הבישול, אך הכסף והזהב הם מותרות ולכן - מיותרים. הרמב"ן מדייק זאת מן הפסוק המדבר בלשון המעטה: "לא ת ח ס ר כל בה, לא ב מ ס כ נ ו ת תאכל בה לחם". הפסוק לא מתאר שפע, אלא יש בו ביטויים ששוללים מחסור וצמצום.

[ארץ שבעת המינים ]
את דברי הרמב"ן על המחצבים הנצרכים, אפשר להסביר גם על המינים הנצרכים לאדם כדי שיוכל לכלכלת ביתו במשך כל השנה, בחורף ובקיץ. הבעיה בעולם העתיק היתה לדאוג למזון גם בשעה שהוא כלה מן השדה ומן המטע. מינים אלו ניתן לאכלם בעודם טריים, אבל בעיקר אפשר לשמר אותם לימים קשים של מחסור: חטה ושעורה - הם הקמח ללחם* הגפן - ליין* התאנה - לדבלים* הרמון - לעסיס רמונים (שיר השירים ח ב)* הזית - לשמן והתמרים - לדבש. אלו הם יסודות המזון של האדם, וראוי שלא יחסרו מעל שולחנו לא בקיץ ולא בחורף. ישנם מינים נוספים בארץ שגם בהם היא ראויה להשתבח. אולם הם מותרות וראויים למנחת מלכים, ומהם לוקחים רק מעט: צרי ודבש, נכאת ולוט, בטנים ושקדים, וזאת רק בהזדמנויות מיוחדות. גם את הבטוי "ארץ זבת חלב ודבש" - נוכל להבין עכשיו כבטוי של צרכים* זבת חלב - מרוב שפע, אולם רק חלב ודבש - ולא מותרות. ואכן יש בארץ כל מה שצריך.
(מתוך המאמר ארץ שבעת המינים)

[קטע ב]
[מִצְוַת הֲבָאַת בִּכּוּרִים:]
לְהָבִיא בִּכּוּרִים לַמִּקְדָּשׁ, וְהוּא הַפְּרִי הָרִאשׁוֹן שֶׁמִּתְבַּשֵׁל בָּאִילָן שֶׁחַיָּבִין אָנוּ לַהֲבִיאוֹ שָׁם וְלִתְּנוֹ לַכֹּהֵן, וְלֹא כָל הָאִילָנוֹת בְּמִצְוָה זוֹ מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא שִׁבְעַת הַמִּינִים בִּלְבָד שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָהֶן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהֵם חִטָּה, וּשְׂעוֹרָה, גֶּפֶן, וְּתְאֵנָה, וְרִמּוֹן, זֵיתִים וּתְמָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג יט) רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא וְגוֹ´ וּבָא הַפֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶלָּא עַל שִׁבְעָה פֵּרוֹת אֵלּוּ. וּלְפִי הַדּוֹמֶה כִּי בְדֶרֶךְ זוֹ לָמְדוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לוֹמַר כֵּן, כִּי אַחַר שֶׁלֹּא הָזְכְּרוּ פֵּרוֹת אֲחֵרִים חוּץ מֵאֵלּוּ בַתּוֹרָה בְּשׁוּם מָקוֹם וְצִוָּנוּ בָרוּךְ הוּא לְהָבִיא מֵאַרְצֵנוּ בִּכּוּרֵי פֵּרוֹת סְתָם, בֶּאֱמֶת יֵשׁ לָדוּן כִּי עַל הַפֵּרוֹת שֶׁהוֹדִיעָנוּ בַתּוֹרָה, שֶׁהֵן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְשֶׁשִּׁבְחָהּ בָּהֶן, עַל אוֹתָם צִוָּנוּ. וְאֶפְשָׁר כִּי יֵשׁ לְרַבּוֹתֵינוּ עוֹד הֶכְרֵחַ הַכָּתוּב בָּעִנְיָן, אוֹ שֶׁמָּא דִבְרֵי קַבָּלָה הֵן. וְכֵן הָיָה דַּרְכָּם לְהָבִיא אוֹתָן (בכורים ג ג) הַסְּמוּכִין לִירוּשָׁלַיִם מְבִיאִין אוֹתָן רַכִּים, וְהָרְחוֹקִין מְיַבְּשִׁין אוֹתָן:


[קישורים נוספים:]
שבעת המינים: http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=858
אכילת שבעת המינים - הטמעת הטבע היהודי: http://pnimi.org.il/hodeshim/shvat/shivatHaminim.ASP
שבעת המינים והקשר בין עם ישראל לארץ ישראל: http://www.chabad.am/28/566.html
ארץ שבעת המינים: http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/emunat/06/00603.htm
מרכז למידה שבעת המינים: http://www.matar.ac.il/pirsumim/docs/7species.doc

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות