איך מחליטים?

שלום!
כמו שאת כותבת, ההתלבטויות הן חלק בלתי נפרד מן החיים...
והן בסופו של דבר יוצרות את היופי שבהן.
אני רוצה להעתיק לך מאמר שבדעתינו לפרסם בקרוב בנושא – איך מקבלים החלטה? במקביל, תמיד אפשר להתקשר לקו שלנו שפרטיו מצורפים למטה.
בהצלחה בכל
יעקב.

ראיתי אותו עצוב. יום, יומיים, שלושה ושום דבר לא זז. ניגשתי אליו ושאלתי אותו מה עובר עליו. הוא סיפר לי שכבר כמה זמן הוא נפגש עם מישהי. 'נפלא' אמרתי, 'מה הבעיה?'. הוא סיפר לי את הבעיה. הוא מאוד מסודר 'כפי שידוע לך' (אנחנו מכירים עוד מהתיכונית) והיא 'לא כל כך'. 'כמה לא כל כך?' שאלתי והוא ענה לי שהיא בעצם מאוד מאוד מאוד לא מסודרת. כששאלתי אותו למה הם לא נפרדים וזהו הוא ענה לי כך:
'תראה, אני מאוד מסודר וזה אפילו קצת קיצוני מדי אצלי. זה טוב שזו שאני אתחתן איתה תהיה פחות מסודרת כדי שהיא תיצור איזון בבית, שלא אלחיץ את הילדים יותר מדי עם הסדר שלי. אני לא אסתדר עם בלאגן של הילדים וסתם אגדל ילדים לחוצים, כך שזה ממש ממש טוב. הבעיה היא שאני לא יודע אם אצליח להסתדר איתה. . .'.
שאלתי אותו כמה זמן הוא כבר מסתובב עם השאלה הזו, התחושה הזו, והוא ענה לי 'שלושה ימים'. כששאלתי אותו אם משהו השתנה אצלו בשלושת הימים האחרונים, אם המחשבות שלו נתנו לו עוד חומר למחשבה, הוא ענה לי שלא.
אמרתי לו: 'אז תפסיק לחשוב על זה'.


זוהי דוגמא אחת מיני רבות. החיים מזמנים לנו החלטות בלי סוף, בין שאנחנו מודעים אליהן ובין שאנחנו עושים אותן אפילו בלי להתלבט, בלי לדעת שקיבלנו החלטה. הרצון להחליט בצורה נכונה וודאי קיים אצל כולם, אבל יש לנו בעיה גדולה ביישום הדברים. איך להחליט האם להיכנס להדרכה, האם לפרק את החברות, האם לעשות שירות לאומי, מדרשה, כמה למה ואיפה, האם להתחיל לצאת בכלל, האם לצאת איתו והאם להפסיק כי זה לא ממש הולך, האם לעשות דיאטה ואם כן מאיזה סוג, איזה תסרוקת לעשות. פשוט בלי סוף.

אנסה לתת כאן כמה טיפים להחלטה נכונה.

את המילים האלו אני מוסיף אחרי שכתבתי את המאמר כולו (חוץ מהפיסקה האחרונה, הסיכום) – מטבע הדברים זהו מאמר 'כבד' יותר. אני מצטער על כך, אבל מה נעשה, כשמדובר על דברים כבדי משקל וכלליים וכשרוצים להקיף את הנושא בצורה רצינית הדברים יוצאים כך. אולי היה כדאי לפצל את המאמר לכמה חלקים, שבכל חלק יותר דוגמאות וסיפורים, אבל אם מבקרי המאמר לא הציעו לעשות זאת, כנראה שהדברים צריכים להישאר כך. . .

לפני הכל חשוב להדגיש – אין פיתרון, תשובה, שתמנע את ההתלבטות. ההתלבטות היא תהליך חשוב שתמיד יהיה קיים. מי שלא מתלבט הוא פשוט לא רציני, לא אחראי. החיים מורכבים מהמון תהליכים, וההתלבטויות הן חלק מהם. אי אפשר להתעלם, 'לקצר את הדרך', לעשות איזה מעקף. חייבים להתלבט, השאלה היא רק איך בדיוק עושים את התהליך הזה נכון.

הדבר הראשון שחשוב לעשות לפני התלבטות נכונה הוא להירגע, להבין שזה בסדר. אנחנו בני אדם ומעורבים רגשית במעשינו, דבר שמקשה מאוד על ההחלטה. כדי למנוע את המעורבות הזו עד כמה שאפשר צריך פשוט 'להתרחק', להסתכל על הדברים ממרחק, בצורה 'שיכלית' ו'קרה'. נכון, זה קשה, אבל חייבים לעשות זאת. העצות הכי טובות איך לעשות זאת (מנסיוני הדל) הן קודם כל להירגע, לא להגיע להחלטה תחת לחץ. לא תמיד זה אפשרי, כי החיים לא מחכים לנו, אבל אנחנו צריכים לעשות את מה שאנחנו יכולים כדי ליצור אווירה שכזו לעצמנו, עד כמה שניתן. תפוס ספר, ארוחה או אפילו סרט (כשר כמובן) שמרגיע אותך ואז, מתוך אווירת הרגיעה הזו, נסה להגיע להחלטה. הדבר השני הוא לשבת עם איזה דף. לא כולנו יכולים לסרטט בראש את האפשרויות וההשלכות שלהן. קח דף, עט (אפשר גם עיפרון) ופשוט שב. בלי לחץ, קח לך את הזמן, ותתחיל לרשום.

בתחילת ההתלבטות ובתחילת הפיתרון חייבים לעשות איזה 'עבודת שטח' על האפשרויות וההשלכות שלהן. הרבה פעמים הדבר מונע את ההתלבטות כי פתאום מגלים שאפשרות מסוימת איננה קיימת למרות שהיינו רוצים אותה או שאנחנו בכלל לא רוצים אפשרות מסוימת מבחינה שכלית למרות שהלב מושך אליה, ואז ההתמודדות היא לא עם התלבטות אלא עם יצר, דבר שהוא אחר לגמרי. תועלת חשובה נוספת היא שהשאלות מתמקדות, נהיות ברורות יותר. פתאום לא מדברים על הדבר הכללי, הגדול והמבלבל, על השאלה הקריטית האם להתחתן איתה לדוגמא, אלא על שאלה ממוקדת, משהו שקל לנו יותר לחשוב עליו, כמו, באותה הדוגמא, האם זה שאני לא כל כך אוהב טיולים (לא טיולי הלילה לאור הירח, אותם אני אוהב, אלא הטיולים האלה עם התיק, בשמש, כשנגמרים המים. . .) והיא מאוד אוהבת אותם זה סיבה להימנע מהנישואין, מה משקל הטיולים בחיי הזוגיות.

דבר שני שכדאי מאוד לעשות, גם כדי להשלים את השלב הראשון וגם כדי להירגע לפני קבלת ההחלטה, זה להתייעץ עם אחרים. אני לא מדבר על מירוץ מטורף להשגת מידע מתוך לחץ, אלא על התייעצות בפרופרציה הראויה. בדרך כלל כאשר נדבר עם אחרים נוכל להחכים מנסיונם, לקבל עוד נתונים שלא חשבנו עליהם, וגם, ואולי זה הכי חשוב, להבין את הבעיה והשלכותיה בצורה נכונה ולא מוגזמת. דוגמא פשוטה – בסוף השנה הראשונה בישיבה התברר לי שאני לא ממשיך עם אותן החברותות ומאוד נלחצתי – עם מי אלמד? ואם לא אמצע חברותא וכולם כבר יתפסו בעוד אני מתלבט מה יהיה איתי? הרי אני לא יכול ללמוד בלי חברותא, אני לא בנוי לזה? כאשר ישבתי מול הר"מ והרצתי לפניו את הבעיה פתאום התברר שהצרות שלי הן 'צרות של עשירים'. פתאום, תוך כדי שיחה, התברר שאני זה שפירק את החברותות הקודמות (רשע שכמותי) כי לא הייתי מרוצה מהן, שיש אנשים שרוצים ללמוד איתי ואני רק צריך לקבל את ההחלטה עם מי בלי להיבהל ממנה – העולם לא ייחרב אם אטעה. פתאום יכולתי לנשום, להירגע, ולהתמקד בבעיה – עם מי אני רוצה ללמוד, עם מי אני חושב שאצליח ללמוד הכי טוב.

דבר שלישי, אחרי שנרגענו ואספנו את המידע הוא השלב החשוב והפשוט – לקבל את ההחלטה. אם עשינו את העבודה כמו שצריך נגלה אחד מן השתיים, או שהמידע שאספנו מכריע חד משמעית, או, וזה קורה לא פעם ומלחיץ הרבה אנשים, שאין המידע יכול לומר לנו מה לעשות, הוא לא מכריע. כמו הסיפור שהבאתי בהתחלה על החבר שלא יודע האם להמשיך להיפגש או לא כי הוא מסודר והיא לא, כך גם בהרבה התלבטויות – אנחנו אוספים את הנתונים, רואים יתרונות וחסרונות, מתייעצים ואחרי הכל, בסופו של דבר, אין הכרעה ברורה. מה עושים אז? כיצד מקבלים החלטה נכונה כאשר אין החלטה שכזו?

זו נקודה שקשה מאוד לרובנו להשלים איתה, אבל היא נכונה וחשובה. כדי להסביר אותה כדאי להסביר דבר מאוד חשוב – למה חשוב לנו לקבל את ההחלטה הנכונה.

אנחנו רוצים לחיות נכון, לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר. הרצון הזה הוא טוב עד שהוא מגיע לשלב ההרסני, שלב ה'מה אם'.

הקב"ה שם אותנו בעולם הזה ונתן לנו את הכלים לחיות בו בצורה הנכונה ביותר. יש לנו הרגל מחיי היום יום שנכון פירושו עומד במבחן השכל, שהחלטה נכונה היא החלטה שאנחנו יכולים לנמק בצורה שיכלית. זו הסיבה שכאשר אנחנו מגיעים להחלטה שאין לנו בה הכרעה שיכלית ברורה אנחנו מתלבטים מאוד לפניה וגרוע מזה, גם אחריה. היה כדאי ללכת לכאן לשירות לאומי? היה כדאי להתחתן איתו?

חשוב לזכור בנקודות האלו שיש למעלה, מעלינו, מישהו שמנהל את העניינים והוא עושה את זה ממש טוב. כאשר אין החלטה נכונה מבחינה שיכלית חובה עלינו להבין ולהאמין שאין כאן החלטה נכונה מהבחינה הזו ואין כאן טעות מבחינת השכל. האדם אינו מורכב רק משכל ולא צריך להשתמש רק בו. אין לשכל פיתרון? תכריע לפי הלב, לפי הרגש. זוהי החלטה נכונה ואמיתית לא פחות. כמו שבהחלטה שכלית ייתכן שיתברר שטעינו ואז נצטרך לומר לעצמנו 'עשיתי מה שיכלתי, לפי הנתונים שהיו בידי, ולהצטער עכשיו פירושו להעניש את עצמי בלי שעשיתי שום דבר רע אלא בגלל שהקב"ה החליט שהחיים שלי צריכים להיות אחרים ממה שחשבתי' כך גם בהחלטה רגשית.

קיבלת החלטה – תהיה שלם איתה. בין אם זו החלטה שכלית ובין אם זו החלטה רגשית, בשעת קבלת ההחלטה ואחריה צריך הרבה אמונה שהקב"ה מנהיג את העולם. הבחירה שלנו, ההחלטה שלנו, היא נכונה וחשובה, אבל היא לא הכל. יתכן שאתלבט, אחליט, ויתברר שהפסדתי. אז מה?

תהליך ההחלטה הוא תהליך חשוב ואם עשיתי אותו נכון אז עשיתי את מה שאני צריך ואין זכות לאף אדם, ולי בכלל, לבוא אלי בתלונות וטענות על החלטתי. הקב"ה ישפוט אותי על תהליך ההחלטה ולא על תוצאותיה, ואם התהליך היה נכון זוהי רק עצת היצר להתחרט עליו. חלק מה'טריקים' של היצר זה להחליש אותנו בשאלות על נכונות דרכנו, דבר שמוריד את המוטיבציה, מחליש את רוח הלחימה שלנו והביטחון העצמי לקבלת ההחלטות הבאות. חובה עלינו להילחם בו בכל כוחנו בעזרת האמונה שאין הקב"ה שופט אותנו בצורה מחמירה על דברים שמעבר ליכולתנו. אם עשינו מה שאנחנו יכולים בתהליך קבלת ההחלטה אז אסור לנו להרהר אחריה האם היא הייתה נכונה – הדבר רק יחליש אותנו.

לסיכום – תאספו את הנתונים תוך התייעצות עם אחרים, גשו להחלטה מתוך רגיעה כדי שתוכלו לראות את השאלה שעומדת על הפרק בצורה ברורה ולא להוציא אותה אל מחוץ למקום שלה, ואז קבלו החלטה, שכלית אם אפשר ורגשית אם אין החלטה אחרת. הסיום החשוב הוא שאחרי ההחלטה [חובה להאמין בקב"ה שהחלטנו נכון] ולשמוח, לא משנה מה יקרה.
אני מקווה שהצלחתי לעזור,

יהונתן.

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!