הכל לטובה.. האמנם?!

שלום וברכה!
כדי להבהיר את הדברים אביא את המקורות כדי להבין מתוכם שבעצם אין שום סתירה.
המשנה במסכת ברכות אומרת "חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו) "וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאדֶךָ".
בְּכָל לְבָבְךָ - בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ, בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר רָע.
וּבְכָל נַפְשְׁךָ - אֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ.
וּבְכָל מְאדֶךָ - ...בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לָךְ הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ בִּמְאד מְאד.

שימי לב שהמשנה לא אומרת שאין רע, אלא היא אומרת שאף על פי שיש רע צריך לברך את הקב"ה.
על אותה המשנה נאמר בגמרא "לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד"= לעולם יגיד אדם, כל שעושה הקב"ה – טוב הוא עושה.
אז – רגע... יש פה סתירה?
אלא שהמשנה מדברת על ההסתכלות שלנו, אנחנו לא תמיד מבינים למה הכל טוב, יש מוות, יש קשיים, יש נסיונות, יש נפילות – אנחנו מרגישים רע!
על כך אומרת המשנה שבכל זאת אנחנו צריכים להודות לקב"ה, ולמה? משום שאע"פ שאנחנו לא מבינים איך עדיין כל מה שעושה הקב"ה – לטוב הוא עושה.

מה שרבי נחמן אומר – אל יאוש, למרות שיש רע (בעיניים שלנו) עדיין "הכל לטובה" והמצב יכול להתהפך תוך שניה למצב [שנבין בעיניים שלנו] שהכל לטובה.
בדיוק כמו בסיפור שמביאה הגמרא בהמשך (בתרגום חופשי): רבי עקיבא הלך בדרך וחיפש בעיר מקום לישון אך לא מצא, אמר ר' עקיבא "כל מה שהקב"ה עושה – לטובה", והלך לישון בשדה כשאיתו –נר, תרנגול וחמור. באה רוח וכיבתה את הנר. בא חתול ואכל את התרנגול, בא אריה ואכל את החמור, אבל רבי עקיבא בשלו, [הוא רואה שרע], אבל מבין שזה רק [בעינים שלו] – ובעז"ה, [הכל יתהפך לטובה גם לעיניו] ואמר "כל מה שהקב"ה עושה – לטובה", בסוף הגיע צבא ולקח את כל העיר בשבי, אך את רבי עקיבא בגלל שהוא היה בשדה ללא אור וללא רעש – לא ראו ולא לקחו – אמר רבי עקיבא "אמרתי לכם! – הכל לטובה"

חודש אדר שמח, ו...שהכל יתהפך לטובה.
מתי.
matirozn@walla.co.il