אוננות נשית - לבנות בלבד.

ב"ה

שלום .

ראשית לכל ההמשך אנא עייני בתשובות שנכתבו כאן באתר בנושא זה כגון תשובתי :

https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=27355

https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=9065

וגם ב:

https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=2383

https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=9954

וכהמשך למה שכתבי בתשובות הנ"ל אוסיף ואומר כי שאלתך נידונת בדורות האחרונים יותר מבעבר ,בתלמוד מוזכרת אוננות נשים כתופעה שלילית ,ומבחינה הלכתית

נעדרת איסור ,לא מצאו איסור מפורש על כך כמו אצל גברים ,אבל ברור שהיא תופעה שלילית והיא כניעה ליצר .

לשאלתך אין ספק שתופעה זו גורמת לתופעות לואי פסיכולוגיות המתגברות אחר החתונה .

תופעות שעלולות לגרום דחייה של בן הזוג עד כדי הרגשת בגידה .רק בשביל זה כדאי להפסיק את התופעה ומהר .

מבחינת הקבלה האיסור הוא חמור שבעתיים ,כמו האיסור אצל גברים כי בכל מעשה אוננות או אפילו הרהורים ומחשבות נבראים מלאכים רעים וכוחות רעים המיועדים אך ורק להזיק כיוון שהם לא באו לידי מימוש בעולם החיובי אלא נשארו בעולם של החטא ,משם הם נבראו ולשם הם משתייכים ,בראש ובראשונה הם ירצו להתנקם ולהזיק למי שבראם והביא אותם לעולם כפוטנציאל ולא בשלמות ,ולכן תחשבי טוב טוב לפני המעשה ואם תצרפי את רגשות האשם שלך ,תראי "שאין הצר שווה בנזק המלך "

יש בידינו שכל ויש בידינו יכולת להתגבר ולשלוט אל יוצרינו כי זה בדיוק "מותר האדם מן הבהמה" .

בספר "בכור המהפכה הגרענית" של פרופסור קציר מסופר שם על ניסוי שעשו עם עכברים ,חיברו להם אלקטרודה למרכז ההנאה במוח ולימדו את העכבר ללחוץ על מתג חשמלי ,תוצאות הניסוי היה שהעכבר מת מהנאה, כי הוא לא יכל לשלוט על עצמו ומת ,מת מהנאה כתוצאה מריבוי הפעולות שהוא עשה .

לנו יש כוחות אחרים שזה הוא בדיוק " מותר האדם " ויותר מזה לגבי אשה סוטה נאמר " היא עשתה מעשה בהמה לכן ..." מה הוא מעשה הבהמה שהיא עשתה ? היא פשוט נתנה חופש ליצרים שלה !! ולכן התורה מגדירה את זה בלשון קשה "מעשה בהמה".

כמו שאמרתי אם נותנים חופש צנוע וקטן בחדרי חדרים

אז המרחק קצר מאוד להתיר לאדם ולהרגיל אותו גם להכנע ליצר בדברים יותר גדולים וכך דורשים חז"ל על הפסוק "לא יהיה בך אל זר "-איזהו אל זר בליבו של האדם? אלא זה הוא יצר הרע שהיום אומר לו כך ומחר אומר לו לך עבוד עבודה זרה " ולכן מצווה אותנו התורה לגדוע את היצר הרע הקטן בעודו בעוד שהוא קטן .

וחז"ל ירדו לחדרי חדרים של ליבו של האדם ואמרו "אבר קטן יש באדם משביעו-רעב. מרעיבו -שבע" ולכן התורה גבלה גבולות ברורים והתירה ואסרה וקבעה מה מותר ומה אסור בכדי שהאדם ימצא את האיזון הנכון שמתאים לו .

כל מה שכתבתי הוא כהמשך לתשובות הנזכרות למעלה מפני שהתורה רואה ערך עליון בשליטה ביצר ובכוחות של האדם ולא לדכא אותם או לרמוס אותם ועייני בתשובתי "דיכוי היצר המיני בעזרת תרופה" ב:

https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=47963

בברכה,

עוזיאל