שאל את הרב

האם להראות שמחה על מות עראפת?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 11/11/04 21:32 כז בחשון התשסה

שאלה

שלום!

בבית ספרי היו הרבה מחלוקות אם מותר לשמוח בצורה גלויה על מותו של עראפת...

מצד אחד כתוב: "בנפול אויבך אל תשמח"

מצד שני נאמר לי שזה מדובר רק ביהודים

מצד שלישי, למדתי מדרש שבו כתוב שלאחר שירת הים ה' אמר לישראל: "בני טובעים בים ואתם אומרים שירה?" למרות שהמצרים היו רשעים....

אז מה מותר ומה אסור לפי רוח היהדות?

תודה

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

שלום וברכה.
קודם כל אני רוצה לברך על הדיונים המעניינים.
אני מבין שאין ויכוח אם לשמוח או לא, אלא השאלה האם להראות את זה בגלוי. ואכן עצם זה שיש לשמוח על מות אויבים זה בריא מאוד, אדם עם נפש בריאה שמח כאשר אויב של העם שלו, שגרם למוות של יותר מאלף יהודים ולסבל של עשרות אלפים, מת.
מי שאומר לא לשמוח בצורה גלויה, אומר זאת ממקום מאוד טהור בנפש, של הכרה בכך שיש במיתה זו פוטנציאל שהלך לאיבוד, כי לכל אדם היתה בחירה חופשית והוא היה יכול לבחור בטוב.

אבל בכל זאת עד כמה שאני מבין את רוח היהדות, בהחלט ראוי להביע שמחה על מותו של אויב.
הפסוק "בנפול אויבך אל תשמח" מתייחס כמו שכתבת רק ליהודים, כמו שמספרת הגמרא במסכת מגילה דף טז ע"א שכאשר המן נאלץ להרכיב את מרדכי ברחוב העיר ואמר לו "עלה ורכב" אמר לו מרדכי "איני יכול, שחלש כוחי מחמת התענית". המן התכופף כדי שמרדכי יוכל לעלות עליו, ותוך כדי שמרדכי עלה – בעט בהמן. שאל אותו המן: האם לא נאמר אצלכם "בנפול אויבך אל תשמח"? ענה לו מרדכי שזה דוקא בין יהודים, כמו שאדם אינו שמח במפלתו של אחיו, אבל ביחס לאויב גוי שכל עניינו הוא להתנגד לעם היהודי נאמר "ואתה על במותימו תדרוך".
למה זה היה חשוב למרדכי? כי מרדכי ידע שככל שמשניאים יותר את הרשעה, כך הנפש יכולה לקלוט את אהבת הטוב. ומה שנכון אצל אדם פרטי, נכון גם אצל עם. עם צריך לדעת לשנוא את אויביו, ורק כך הוא יוכל לאהוב את עצמו, וערכם של מעשים מוחשיים וגלויים הוא להחדיר זאת לנפש. אמנם, בדרך כלל השנאה היא דבר שלילי, אבל לכל רגש שברא הקב"ה יש מקום, והתפקיד של השנאה הוא להפנותה כלפי הרשעים.
המשפט "מעשה ידי (לא 'בני', כי רק ישראל נקראו בנים למקום) טובעים בים ואתם אומרים שירה" נאמר למלאכים, ולא לבני ישראל שאכן אמרו שירה, וזו זכות גדולה לישראל כפי שהאריכו חכמים במדרש רבה, ולכן אנחנו חוזרים על שירה זו כל יום. בשירת הים אנחנו לא מודים רק על יציאת מצרים, אלא גם על מפלת הרשעים, כמו "נשפת ברוחך כסמו ים", "נטית ימינך תבלעמו ארץ" ועוד.
עוד דבר חשוב אנו למדים בשירת הים, שכדאי להפנות את גילויי השמחה אל הקב"ה – כאמירת תודה. באבוד רשעים רינה, ואנחנו מודים לה' שהיום העולם נהיה נקי ומזוכך יותר.
יהי רצון שכשם שמת הכלב הרוצח (סליחה אם הכלבים נעלבים, כלב לפחות מילא את תפקידו ונשאר במדרגה שנברא, לכלב שמת היום היה פוטנציאל להיות אדם) כך יאבדו כל אויבך ה'.
יעקב,
yaakov@kipa.co.il

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות