שאל את הרב

כלבים

חדשות כיפה הרב מאיר נהוראי 06/11/04 23:13 כב בחשון התשסה

שאלה

פעמים רבות בלכתי ברשות הרבים ראיתי כלב המהלך חופשי ואינו קשור ברצועה, המתנפל על אדם (במיוחד על ילדים) והילד רועד מפחד (ואם זה מבוגר אז הוא בועט בכלב) והנה מאיפה-שהוא מגיח בעל הכלב וצועק "עמוד במקומך" ! , "אל תזוז" ! "הוא לא נושך" !ו"אל תדאג הוא מחוסן" וכד'

שאלתי; הואיל ומדובר ברשות הרבים וכל אדם רשאי להלך בה ואין לאף אדם סמכות לעכבו בכל צורה שהיא, האם יכול בעל הכלב לטעון " אתה אשם בכך שהכלב נשך אותך כי אמרתי לך לא לזוז וזזת "

האם חייב אדם להימנע מלבעוט בכלב (שהיא דרך ההתגוננות היחידה, כי בריחה תגרום לכלב לרדוף אחריו), ולסמוך על "הצהרת" בעל הכלב כי אינו נושך או כי הוא מחוסן ?

האם על אדם שכלב מתנפל עליו (או שרואה כלב המתנפל על ילד והילד רועד מפחד) לשקול את הנזק לבעל הכלב (יש כלבים שמחירם מגיע ל 500$), מול נשיכה שאולי מכאיבה קצת אך אינה מסוכנת (כי הכלב מחוסן) או מול ילד הרועד מפחד והכלב לא נגע בו (כי הוא לא נושך).

שאלותי דלעיל הן רציניות כי ניתקלתי אין ספור במקרים מעין אלה.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

שלום וברכה

אני מביא לפניך מספר מקורות תלמד אותם ותמצא תשובה לשאלתך

בהצלחה


מסכת בבא קמא דף עט עמוד ב
מתני'. אין מגדלין בהמה דקה בא"י, אבל מגדלין בסוריא ובמדברות של ארץ ישראל. אין מגדלין תרנגולין בירושלים - מפני הקדשים, ולא כהנים בארץ ישראל - מפני הטהרות. אין מגדלין חזירין בכל מקום. לא יגדל אדם את הכלב - אלא אם כן היה קשור בשלשלת. אין פורסין נישובים ליונים - אלא אם כן היה רחוק מן הישוב ל' ריס.

מסכת בבא קמא דף פג עמוד א
לא יגדל אדם את הכלב - אא"כ קשור בשלשלאות כו'. תנו רבנן: לא יגדל אדם את הכלב - אלא אם כן קשור בשלשלת, אבל מגדל הוא בעיר הסמוכה לספר, וקושרו ביום ומתירו בלילה. תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: המגדל כלבים כמגדל חזירים. למאי נפקא מינה? למיקם עליה בארור. אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: בבל כעיר הסמוכה לספר דמי, תרגמה: נהרדעא. דריש ר' דוסתאי דמן בירי: במדבר י' ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל - ללמדך, שאין שכינה שורה על ישראל פחות משני אלפים ושני רבבות, חסר אחת, והיתה אשה מעוברת ביניהם וראויה להשלים, ונבח בה כלב והפילה, נמצא זה גורם לשכינה שתסתלק מישראל. ההיא איתתא דעלת למיפא בההוא ביתא, נבח בה כלבא, אמר לה מריה: לא תיסתפי מיניה, שקולי ניביה. אמרה ליה: שקילי טיבותיך ושדיא אחיזרי, כבר נד ולד.
מסכת שבת דף סג עמוד א
אמר רבי שמעון בן לקיש: כל המגדל כלב רע בתוך ביתו - מונע חסד מתוך ביתו.
תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף מו עמוד א
ר"א אומר: אין לו שמירה אלא סכין (כו'). אמר רבה: מאי טעמא דר"א? דאמר קרא: שמות כ"א ולא ישמרנו, שוב אין לו שמירה לזה. א"ל אביי: אלא מעתה, דכתיב: שמות כ"א ולא יכסנו, נמי שוב אין לו כיסוי לזה! וכי תימא הכי נמי, והתנן: כסהו כראוי, ונפל לתוכו שור או חמור ומת - פטור! אלא אמר אביי: היינו טעמיה דר"א, כדתניא, ר' נתן אומר: מניין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו, ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו? שנאמר: דברים כ"ב ולא תשים דמים בביתך.
על היחס בין שתי הסוגיות ב"ק מ"ו:, פ"ג.
נמוקי יוסף בבא קמא
"...בין כך ובין כך, בין אזיק בין לא אזיק היכא דידענא מילתא דכלבא בישא הוא משמתינן ליה עד דמסלק היזקא שיהרגנו שנאמר "לא תשים דמים בביתך".
חדושי המאירי ב"ק ט"ו
כל שמניח בביתו דברים המזיקים יש רשות לבית דין להחרימו ולשמתו עד שיסלק את היזקו שנאמר "לא תשים דמים בביתך".
חדושי המאירי ב"ק ע"ט.
"וכן אין מגדלין כלב רע מפני שהיזקו מצוי אלא א"כ היה שומרו וקושרו בשלשלת."
רמב"ם הלכות נזקי ממון פרק ה הלכה ט
וכן אסרו חכמים לגדל חזירים בכל מקום, ולא את הכלב אלא אם כן היה קשור בשלשלת, אבל מגדל הוא כלבים בעיר הסמוכה לספר, ביום קושרו ובלילה מתירו, ואמרו חכמים ארור מגדל כלבים וחזירים מפני שהזיקן מרובה ומצוי.
רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק יא הלכה ד'
אחד הגג ואחד כל דבר שיש בו סכנה וראוי שיכשל בו אדם וימות כגון שהיתה לו באר או בור בחצירו בין שיש בהן מים בין שאין בהן מים חייב לעשות להן חוליה גבוהה עשרה טפחים או לעשות לה כסוי כדי שלא יפול בה אדם וימות. וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה שנ' דברים ד' ט' השמר לך ושמור נפשך, ואם לא הסיר, והניח המכשולות המביאין לידי סכנה, ביטל מצות עשה ועבר על לא תשים דמים.

שולחן ערוך חושן משפט סימן תט סעיף ג
אסור לגדל כלב רע, אלא אם כן הוא אסור בשלשלאות של ברזל וקשור בהם. ובעיר הסמוכה לספר, מותר לגדלו; וקושרו ביום ומתירו בלילה. הגה: וי"א דהשתא שאנו שרוין בין העכו"ם ואומות בכל ענין שרי, ופוק חזי מאי עמא דבר (הגהת אלפסי החדשים). מיהו נראה אם הוא כלב רע, שיש לחוש שיזיק בני אדם, דאסור לגדלו אלא אם כן קשור בשלשלאות של ברזל.


שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך ג - חו"מ סימן ח
כל שכלב זה נובח על כל מי שהוא אינו מכיר אפילו אינו נושך דינו כדין "כלב רע", וראוי היכא דאפשר להקפיד שיהיה הכלב נמצא בחצר הבית במשך כל היום וגם יהיה קשור שם בשלשלת או ברצועה חזקה שמא יבוא מישהו לבקר את בני הבית ויכנס לחצר והכלב יזיקו [עי' היטב גמ' בבא בתרא (ז ע"ב) ההוא חסידא וכו' וברש"י שם], וכן נמי ראוי לשים שלט המודיע מבחוץ שנמצא כאן כלב להודיע לעוברים ושבים שלא יבהלו ויפחדו מנביחתו, ובלילה יכול להתיר לו את הרצועה כדי שיוכל הכלב להסתובב בחצר ולשמור משעה שאין לחוש שמא יבואו בני אדם לבקרו, ואולם יש להקפיד ששער החצר יהיה סגור כדי שלא יוכל הכלב לצאת לבחוץ ולהזיק העוברים והשבים, ורק לאדם שיכנס לתוך החצר ללא רשות יוכל הכלב לתופסו. [ומה שאמרנו דאף בלילה יש לשמור הכלב בחצר, הנה אע"ג דחזינן מדברי הגמ' הנ"ל דמתיר את הכלב בלילה והיינו דיכול להיות מהלך ומשוטט חופשי ולא קשור גם חוץ לחצר היינו משום שאז הוא זמן שאין בני אדם מצויים, וכמ"ש מהרש"ל (הנ"ל) שבלילה אין בזה השמת דמים משום שאין בני אדם מצויים אז, וראה נמי בשו"ע הגר"ז (הנ"ל) שצריך להיות קשור בשלשלת עד שעה שבני אדם הולכים לישון, וע"ע בשו"ת משנה הלכות (ח"ה סו"ס רצו). יעו"ש. אבל עתה שבני אדם מהלכים בחוץ גם בשעות המאוחרות לכן י"ל דסגי ליה בהכי שהוא מתירו בתוך מקום החצר ולא מוציאו בחוץ. וע"ע בדברי מהרש"א בב"ק (טו ע"ב בחידושי אגדות ד"ה מנין שלא יגדל כלב רע וכו') שכתב לבאר דאף שהזהיר הכתוב על מעקה בלבד, הוא מפני הדרים בביתו שלא יפלו מן הגג, אבל לגדל כלב רע דודאי לא יגיע היזק לבני ביתו שהורגל הכלב הרע עימהם והוא מגדלו לשמירתו מן הגנבים בלילה, וכן בסולם רעוע ידעו בו בני ביתו, אף על פי כן קאמר לא תשים דמים וגו'. יעו"ש. וחזינן מדבריו אלה של מהרש"א נמי דאף כשמגדל הכלב מפני שמירה מהגנבים בכל זאת צריך להזהר בלאו דלא תשים וגו', ולכן בלילה עכשיו שאנשים באים מאוחר לבתיהם עדיין צריך לשמור את הכלב].

אם אין חצר הסמוכה לבית שיהיה הכלב מונח בו, צריך הכלב להיות קשור ביום בשלשלת חזקה הנראית לעין שהעוברים ושבים לא יפחדו, וכן צריך שגם בלילה יהיה קשור בשלשלת מפני העוברים והשבים שלפעמים עוברים בשעות מאוחרות בלילה כדי שלא ינזקו, ודי בכך שיהיה לכלב שלשלת ארוכה שיכול למנוע את הרוצים להתקרב סמוך לבית ממש ולהזיק את היושבים בו.

ועכ"פ צריך להקפיד שכלב כזה הנ"ל שנובח על כל מי שהוא אינו מכיר, לא יהיה מצוי ללא קשירה ברצועה או שלשלת, וכל שכן אם הוא כלב נושך ומזיק שיש להקפיד ולהשגיח עליו במשנה זהירות שיהיה קשור תמיד. וכלב שאינו נושך ואף אינו נובח כלל מבואר דינו באות א' לעיל. הנ"ל בצורכי שמירה רגילים שאין בהם חשש סכנת נפשות ממש, אולם במקום שהוא סמוך לגבול וכיו"ב שיש חשש למסתננים ואוייבים ח"ו והוא סכנת נפשות ממש ודאי שיש להתיר שיהיה הכלב משוטט בלילה ללא קשירה בשלשלת ואם יש צורך מותר גם ביום, אולם כמובן שיש ג"כ לדאוג לסידורי בטחון מתאימים שלא יזיק הכלב ת"ו את תושבי המקום העוברים ושבים שם, וכגון לסדר שיהיה הכלב מונח בין ב' גדרות וכדו'. והשי"ת שומר ישראל ישמור שארית ישראל אמן.

פסקי דין - ירושלים דיני ממונות ובירורי יהדות ד פס"ד בעמוד רנא

נושא הדיון:
התובעת ננשכה ברגלה ע"י כלבו של הנתבע בלכתה ברחוב. בעקבות הנשיכה נזקקה לטיפול רפואי במשך כחצי שנה. היא טוענת שהכלב מועד לנשיכות אף שלא כדרך, וכבר נשך כלבים וכלבות (לדבריה אין דרך כלב לנשוך כלבה). היא תובעת דמי נזק וריפוי.
פס"ד:
אין בעל הכלב חייב בתשלומי פיצויים לתובעת, אך מצוה עליו לסלק את הכלב המזיק בכל דרך אפשרית.

השאלות לדיון:
א. כלב ביתי שנשך אדם, האם דינו כמועד מתחילתו לכך וחייב נזק שלם אף כשנשך ברשות הרבים.
ב. האם חייב בעליו של הכלב לסלקו בכל דרך אפשרית.









👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות