לשבת ליד אישה בעבודה

ב"ה




ברכה ושלום.


1)אם המציאות היא שהישיבה בצפיפות גורמת לנגיעה וחיכוך בין גבר לאישה הזרים זה לזה הדבר אסור.
2)אם המציאות היא שכל אחד יושב בכיסאו ועסוק במלאכתו מול עמדת המחשב שלו וטרוד באומנותו כגון קליטת נתונים או סיכומם או מעקב אחר צג המחשב -הדבר מותר. ושמדובר בחדר במפעל שהוא לא נעול ויש אפשרות להכנס לשם (עובדים נוספים או בוס או בקרי ניסויים וכדומה) אין כלל בעיה של יחוד .ואומן באומנותו הוא טרוד.
3)אולם ממה שאני מבין מתוכן השאלה [העובד הדתי חושש למציאות מיסטית של אשה שיושבת בין שני גברים] כפי שמוזכר בתלמוד בבלי מסכת הוריות דף יג עמוד ב

עשרה דברים קשים ללימוד: העובר תחת האפסר [הגמל] וכל שכן תחת גמל [עצמו], והעובר בין שני גמלים, והעובר בין שתי נשים, והאשה העוברת בין שני אנשים, והעובר מתחת ריח רע של נבילה, והעובר תחת הגשר שלא עברו תחתיו מים מ' יום, והאוכל פת שלא בשל כל צרכו, והאוכל בשר מזוהמא ליסטרון, והשותה מאמת המים העוברת בבית הקברות, והמסתכל בפני המת; ויש אומרים: אף הקורא כתב שעל גבי הקבר."

וכן בתלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיא עמוד א

תנו רבנן: שלשה אין ממצעין ולא מתמצעין, ואלו הן: הכלב והדקל, והאשה. ויש אומרים: אף החזיר, ויש אומרים: אף הנחש. ואי ממצעין מאי תקנתיה? אמר רב פפא: נפתח באל ונפסיק באל. אי נמי: נפתח בלא ונפסיק בלא. הני בי תרי דמצעא להו אשה נדה, אם תחלת נדתה היא - הורגת אחד מהן, אם סוף נדתה היא - מריבה עושה ביניהן. מאי תקנתיה? נפתח באל ונפסיק באל. "

והסביר רש"י מסכת פסחים דף קיא עמוד א

אין ממצעין - לא יעברו בין שני אנשים, ואין מתמצעין - לא יעבור איש אחד בין שני כלבים, בין שתי נשים, בין שתי דקלים.
נפתח באל ונסיים באל - אל מוציאם ממצרים (במדבר כג) כי לא נחש ביעקב וגו' עד מה פעל אל.
נפתח בלא ונסיים בלא - לא איש אל עד לא יקימנו (שם /במדבר כג/)."

ואכן נפסק בקיצור שולחן ערוך סימן ג סעיף ח
"יש ליזהר שלא ילך איש בין שתי נשים, ולא בין שני כלבים או שני חזירים, וכן לא יניחו האנשים שתלך ביניהם אשה או כלב או חזיר."

אולם בספר "שדה חמד" לרבי חזקיה מדני זצ"ל חולק וכותב שבימינו השתנו הטבעים ואין מציאות של היזק משדים ומרוחות רעות וכדומה ולכן וכ"ש בארץ ישראל שכתוב בתורה עליה בדברים פרק יא(יב) אֶרֶץ אֲשֶׁר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה: "

ובשו"ת מנחת יצחק חלק י' סימן סח' נישאל האם המדובר הוא רק במעבר או גם בעומדים או ביושבים ונשאר בצ"ע.
כי ממשמעות התלמוד ההקפדה היא רק בעובר בלבד.

לכן יש להסביר לאותו עובד בשפה רכה ובנעימות שכל העיניין הזה הוא מצד זהירות יתירה וחסידות וחשש .
ואם הוא יאמר פרק תהילים או שיבקש מהשם בתפילת ערבית "השכינו אבינו לשלום והעמידינו מלכנו לחיים טובים ולשלום ופרוס עלינו סוכת שלומך ..וכ"ו או בתפילת 18 ב"שמע קולנו" שהשם ישמור ישמור אותו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה.

ובודאי שאין להעליב ואין לפגוע ואין לומר לנשים שהתורה אוסרת לשבת לידן ושהן מזיקות וכ"ו מפני שזה לא נכון.

יש לשים לב כי העניין הזה הוא מאוד מוגדר וספציפי .
מדובר על כך שמי שעושה אז המעשה הזה גורם לו קושי בלימוד ובקליטה .אין בזה איסור !אלא עצה טובה.
וההסבר הוא כי כל אדם מוקף ומסובב באנרגיות רוחניות ובאור בעל צבעים שונים המקיפים אותו.(הילה )
האור המקיף הזה חייב להשמר אך האדם יכול לאבד את האור הזה אם הוא פועל באחת או יותר מהעשרה דברים ששיגרמו לו קושי לקלוט כי האור השתבש קצת....


אבל במציאות של עובד שטרוד בעבודתו הרי הוא עוסק במצווה לפרנס את אישתו וילדיו וזכות המצווה הזו תגן בעדו ובעד ביתו .אמן.




בברכה,


עוזיאל.



.