הזמנה לחתונה

איסור גניבת דעת קיים כאשר מראש המוכר מעלים מידע (סי' רכח). יש לדון מצד איסור מזיק. בשו"ע בסימן ש"ו מובאת דוגמא להזק שנגרם ע"י דיבור. אדם שמתייעץ עם בעל מקצוע (בנקאי) על שווי של מטבע מסוימת ועל-סמך העצה הוא רכש את המטבע. לבסוף התברר שבעל המקצוע טעה - הדין הוא שצריך לשלם את ההזק. בתנאי שהמתייעץ הבהיר לבעל המקצוע שהוא סומך עליו לגמרי. במקרה שלנו כל בעל שמחה יודע שישנם ביטולים, ויש שמראש מזמינים פחות מנות. אם בעל שמחה יבהיר שהוא סומך על האישור הטלפוני באופן מוחלט והאורח לא הגיע (ללא סיבה שהיא בגדר אונס), אפשר שניתן יהיה לחייבו.

תשובת הרב בראלי שליט"א - דיין בבית דין צדק בשדרות ע"י ישיבת ההסדר