מה פירוש "סברי מרנן" שבקידוש?

לשואל היקר שלום רב,
המובן של "סברי מרנן" הוא: בידיעתכם וברשותכם מורי ורבותי. וכך כותב השו"ע: "המקדש על היין ומוציא אחרים אומר לפני ברכת היין סברי, כלומר: תנו דעתכם לברכה כדי לצאת ידי חובתכם". (בית יוסף שו"ע או"ח סי' קסז)
מקור הבטוי הוא במדרש תנחומא (פקודי ב) שם נאמר "וכן שליח ציבור כשיש בידו כוס של קידוש או של הבדלה, והוא אומר סברי מרנן, ואמר הקהל לחיים, כלומר כי לחיים יהא הכוס".
מצאנו בהלכה כמה סיבות לאמירת "סברי מרנן":
הב"ח (או"ח סי' קעד) כתב בשם המהרש"ל שעל כל שתית יין אומרים זאת, מפני שהיו משקים את האבלים, לכן מבקשים רשותם, שתהא שתיה זו לחיים.
דבר נוסף, שמי שנתחייב דיני נפשות היו משקים אותו יין חריף, למעט את סבלו. ואכן אמרו חז"ל: "לא נברא יין אלא לנחם אבלים ולשלם שכר לרשעים, שנאמר (משלי לא,ו): 'תנו שכר לאובד ויין למרי נפש'". על-כן, הנוטל כוס יין שואל 'סברי מרנן', והמסובים עונים 'לחיי' - לחיים תהיה כוס זאת.
בשם המהר"ם מינץ הביא שם שמכיוון שהמפגש הראשון שלנו בתורה עם יין הביא קללה לעולם בימי נוח לאחר המבול, לכן אומרים סברי, כלומר הבינו שבדעתי לשתות, ועל דעתכם אני משקה אתכם, שלא יזיק, ולכן עונים אחריו לחיים – שהפעם שתיה זו תיהיה לחיים טובים ולשלום.
בשיורי כנסת הגדולה (או"ח סי' קסז, בהגהת ב"י אות ד) הביא בשם האבודרהם שמכיוון שעץ הדעת שבגללו נקנסה מיתה על אדם הראשון היה גפן, לכן אומרים זאת.
דעת השיורי כנסת הגדולה עצמו שמכיוון שקורים נזקים כתוצאה משכרות היין, מאחלים שתהא שתיה זו לחיים. כן כתב גם הבית יוסף בשם שבלי הלקט. ראה עוד טעמים שכתב.
גם בספר כף החיים (סי' קסז אות קח-ט) הביא טעמים בנושא.
ומצאנו עוד דעה בקידוש ובהבדלה, לפני ברכת הגפן, פונה המקדש אל המסובים במילים: 'סברי מרנן?', והם עונים 'לחיי!' (בעדות ספרד; בעדות אשכנז לא נהוג לענות). הפירוש הפשוט הוא, שהמקדש שואל את המסובים אם ברצונם לצאת ידי חובת הברכה, והם עונים 'לחיי', שבלשון התלמוד פירושו 'הן'.
ויהי"ר שנזכה לעשות את הפסח כהלכתו כבר בשנה זו, כל טוב,
שלמה, חברים מקשיבים.
shlomo@makshivim.org.il.