שאלה
שלום וברכה.
לעניות דעתי ולמטיב הבנתי ההגדרה של פגם הברית
היא הוצאה זרע שלא לצורך על פי רוב הדעות ששמעתי מחכמים.
אבל ברצוני לדעת... כל כך מחמירים עם רווק שמאונן ומוציא זרע מתוך ייצרו... בטענה שהזרע הולך על אבנים וסלעים..
אז איך ייתכן שאדם נשוי לא פוגם את הזרע שלו?
אם כל הזרע לרוב יוצא מהנרתיק של האישה מיד אחרי הביאה?
או בזמן היחסים עצמם הזרע כבר ניפלט החוצה מהנרתיק .
זה כמעט בלתי נימנע.... או לכל הפחות ניראה דבר טבעי לחלוטין.
אז האם הזרע שיצא החוצה הוא לבטלה?
אגב כפי שזכור לי אונן היה דש בפנים וזורה בחוץ לכן נענש...
כלומר הטיפות היו בחוץ.... והשם המית אותו במקום.
להתייחסותך.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אסור לאדם להשחית זרעו מלכתחילה מפני שהפעולה פוגעת בטוהר הנפש. הבעיה אינה מה קורה לזרע אלא מה קורה לנפשו של האדם שמשחית את זרעו בידיים.
כאשר אדם מביא את זרעו בדרך כשרה למקום הראוי לו בתוך האבר של האישה הוא לא משחית את זרעו אלא נוהג על פי מצוות בוראו ולכן נפשו נשמרת בטהרתה.
וודאי חלק מהזרע יקלט וחלק יפלט וכו´ כך הקב"ה ברא את אברי הגוף, אבל מכיוון שהאדם הביא את הזרע למקום הנכון בתוך איבר האישה - אין כאן השחתת זרע ואין כאן פגיעה בטהרת הנפש.