שאלה
שלום.
רציתי לשאול אני מאוד חסר אונים עם מצוות הברית מילה.
מזה שנים ארוכות מאז שאני ילד אני זועם וכועס וכאוב.
אני מרגיש וחושב באופן כפייתי שהדבר הוא ברברי מזעזע ולא ראוי.
הפגיעה בגוף שרק נולד עם סכין ובאכזריות לא נתפסת בעיני.
אני אדם לגמרי חרדי אבל קשה לי עם זה בטירוף ואני חושב על זה המון.....
קשה לי במיוחד מה אני אמור לעשות שאני אומר ברכת המזון ואומרים "ועל ברכתך שחתמת בבשרנו" בא לי להקיא מזה וממש לא מסוגל שאני אומר את המילים האלו והנפש שלי והנשמה שלי כל כך נגד הדבר.
מה אני יכול לעשות?? אני ממש כועס על השם ועל התורה בגלל זה.
אני מאוד כועס על זה שפגעו בגופי וכמו שאומר הרמב"ם שזה פוגע בהנאה כדי שיהיה לגבר קל להתגבר על התאווה...
זה מקומם אותי ואני כועס מאוד על הדת בגלל זה.
מה עושים??? תדריך אותי איך לצאת מהסבך
יהיה לך זכות עצומה כי היהדות שלי אז תהייה יותר שייכת ויותר שמחה ומאושרת
תשובה
שלום
ראשית, מקבלים בענווה את רצון ד´, עושים ברית לילדינו ומברכים בברכת המזון את הנוסח שתקנו רבותינו.
שנית, אם אפשר, יש אפשרות לתת טעמים למצווה זו. וכגון שהיא באה על מנת לבסס בנו את האמירה האלהית בישראל- העולם הזה טעון תיקון מצד האדם על מנת להגיע בו לפגישה עם הבורא.
ישנן תפיסות הרואות בטבע שלמות, או בעולם הרוח שלמות. שתי אלו, כופרות ביסוד התיקון, דהיינו בצורך של האדם לעבוד ולשמור על המציאות, ולתקן אותה, כך שתתאים להופעת האידיאלים המרוממים בחיי המציאות.
ברית המילה היא היסוד המורה על התיקון, דהיינו על אמונתנו שיכולה להיות השראת שכינה בעולם הזה, לאחר שנעשה בו תיקונים שד´ ציווה אותנו.
כל טוב