איך מתגברים על הלחץ הזה??

שלום יקרה !

בראש ובראשונה אני רוצה ממש להזדהות איתך. לחץ הוא אחד הדברים בחיים שלי שאני עובדת עליו רבות. בעבר וגם קצת היום זה השפיע לי ממש על הדיבור, וכל פעם שהייתי טיפה לחוצה לא הייתי בכלל מצליחה לדבר מול אנשים. אך ממש אפשר לעבוד על זה ולראות פירות בעמל.

[מה זה בכלל לחץ, ולמה אנחנו כ"כ לא רוצים אותו]

שמעתי שייעורון קצר של מיכל וולשטיין, ובו היא מסבירה שלחץ זו מציאות שבה אני רוצה משהו, אבל אני לא מוכנה לקבל את האפשרות של "ואם לא". למשל: אני רוצה להצליח במבחן, ו"אם לא" אצליח - זה נורא ואיום, לא אפשרי, בלתי נסבל... וכן הלאה. זאת אומרת שלחץ זה מקום שבו הרצון שלי שמשהו יקרה בצורה מסוימת הוא כ"כ חזק שאני לא מצליחה להרגיש שמשהו אחר יקרה.

זה רובד אחד של לחץ.

יש רובד נוסף, משוכלל יותר, וגם אותו אני מכירה באופן אישי. זו בעצם חוויית חיים לחוצה. זאת אומרת שבכל סיטואציה חדשה שאני לא יודעת מה יקרה בה, בכל מפגש עם אנשים לא מוכרים, בכל מקום שאני לא בטוחה ב-100% איך אני ארגיש בו, אני חווה לחץ. וכאן הלחץ נובע מחוסר הוודאות שלי בעצם במציאות. מה יהיה? איך יהיה? או במקומות שהמקום החברתי שלי לא בטוח - אוהבים אותי? לא אוהבים אותי?

ושוב – הרצון לכסות את המציאות במה שמוכר לי וידוע לי כבר, גורם לפער, כי הרבה פעמים המציאות מפתיעה. כמו אדם שהולך עם עיניים עצומות: הוא ילך מאד לאט ובזהירות כי הוא לא יודע האם יש מכשול בדרך, ולכן הוא מצליח לשחרר את הפחד שאוחז בו. אז לעיתים יש באנשים מסויימים ממד כזה כלפי החיים. שאנחנו לא יודעים ולא בטוחים בעתיד או בהווה ואז נוצרת חוויה לחוצה קצת.

[מה עושים עם זה?]

לפני שאציע שיטות מעשיות להתמודדות מול לחץ, אני רוצה טיפה להסביר על התמודדות עם מצבי נפש מורכבים.

יש שיר של שלמה ארצי ובו הוא אומר משפט יפה וחשוב: "ולא לפחד מהפחד". זאת אומרת שלפעמים ההתמודדות עצמה פחות משנה מאשר היחס שלי להתמודדות הזו.

ז"א- אל תילחצי מזה שאת לחוצה!

ממש כמו אדם שנכנס לתוך מערבולת. האינסטינקט הטבעי אולי רוצה להילחם בה ולצאת ממנה. אך החכם עיניו בראשו - יודע כי עליו להיכנס לתוך המערבולת, לא להילחם בה, ורק ככה הוא יצלח אותה בשלום.

כשאת מרגישה לחץ, קודם כל תכילי את זה. ממש דברי עם עצמך. אני לחוצה עכשיו, למה אני לחוצה? [זה בסדר, מותר]. תני לעצמך לחוות. כשאני עושה את זה זו שיחה פנימית שאני כביכול מנהלת עם ילדה בת 5. כי הלחץ הוא לא הגיוני או שכלי, הוא לפעמים נשמע מאד ילדותי. אבל חשוב לפחות בהתחלה לתת לו להשמיע את הקול שלו. להכיל את המקום הנפשי שאת נמצאת בו בלי יותר מידי מלחמות. אגב, אותו כנ"ל לכל דבר.. פחד, מתח, חרדה. כמובן שאנו רוצים לעבור לשלב הבא של התמודדות, אבל שתנועת הנפש הראשונית תהיה הכלה וקבלה של מה שעובר עלי.

[ובכל זאת, קצת ת´כלס]

אני אלך מהקל אל הכבד.

• קודם כל לעבוד על התודעה. כמו שכתבתי בהתחלה, לחץ נובע לפעמים מחוסר יכולת לשחרר את המקום הזה שרוצה לדעת מה יקרה ואיך יהיה ושהדברים יסתדרו בצורה מסוימת. לפעמים זה באופן תת מודע ואני לא מבינה את זה בשכל. אז העבודה שלך זה להגיד לעצמך- מה יקרה אם לא יסתדרו הדברים כמו שאני רוצה? נגיד לחץ מפסיכומטרי. מה יקרה אם לא תצליחי? אני אעשה שוב פעם. נגיד. עוד שנה ´תלך´ על זה. בסדר. אז מה.

• לעבוד על התודעה מהמקום האמוני. יש לנו ביטחון גמור שכל דבר שקורה הוא בכיוונון מדויק וישיר של הקב"ה. ומתוך כך (וכשחושבים על זה -זה באמת נראה פשוט) באמת כל מה שקורה ויקרה הוא הדבר הנכון ביותר שצריך לקרות. ואגב. יש לפעמים טעות גדולה בקרב אנשים, אנחנו לא מאמינים בקב"ה בגלל שאנחנו צריכים מישהו לסמוך עליו. זה בדיוק הפוך. דווקא מתוך האמונה הבהירה שלנו בו אנו מסוגלים להסתכל על המציאות בצורה טובה ורגועה. (ובאמת אנשים צדיקים בדר"כ נתפסים בעינינו כאנשים שלווים ורגועים..)

• נסי לשמוע שיעורים של מיכאל אבולעפיה בערוץ מאיר. יש לו סדרת שיעורים על הנפש. הוא מאד מרגיע בכללי ויש לו מידי פעם עצות מעשיות ללחץ.. הוא מבליח את זה בין לבין בשיעורים.

• להתפלל על זה! פשוט וקל. לפעמים אנחנו שוכחים להתפלל על הדברים שהכי הכי מפריעים לנו.

• יש הרבה כלים טיפוליים לעבודה על לחץ. אני חושבת שאם את מרגישה שהלחץ שלך לא עובר ולא עוזב אותך, הייתי ממליצה לך בחום רב לגשת לאיש/אשת מקצוע שיתנו לך כלים לעבודה עם הלחץ. אם תרצי לבדוק אפשרות כזאת תוכלי תמיד לשלוח לי מייל.

שה´ יהיה בעזרך בכל! כל הכבוד לך על הרצון להתקדם.

מוזמנת בשמחה להמשיך לשאול במייל שלי או באתר.

שיר

shiryozev@gmail.com