שאלה
לרב שרלו שלום וברכה,
אשתי הטרייה ואני נכנסנו לדיון מעניין בהלכה ונשמח מאוד אם הרב יוכל להאיר את עניינו.
מדובר בסוגיה שטרם נתקלנו בה באמת, אולם זו סוגיה שבהחלט לא רחוקה מהמציאות ומן הסתם רבים אחרים כבר נתקלו בה.
נניח שבחור נשוי נוסע לבדו בשעת לילה מאוחרת ולפתע מבחין בבחורה שמחכה לטרמפ. האם מותר יהיה לאותו בחור להסיע את אותה בחורה לבד ברכב בשעת לילה מאוחרת בעוד אשתו מחכה לו בבית והדבר מפריע לה מאוד ועלול לגרום לחיכוכים ומריבות ולפגיעה בשלום הבית.
לדעתי, יש כאן עניין של ספק פיקוח נפש, שכן לא ניתן לדעת אילו טיפוסים מפוקפקים אותה בחורה עלולה לפגוש. עלולה להיות סכנת חיים או סכנה מפני הטרדה מינית לדוגמה וכולי.
אני זוכר שפעם קראתי מאמר של הרב בעקבות חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים הי"ד, שיש להגביר את המוכנות לאסוף טרמפיסטים על מנת למנוע סכנה ועל מנת להגביר את החסד בין איש לרעהו.
אשתי סוברת, שעצם הרעיון שבעלה ייסע ברכב עם אישה אחרת בלילה, לבד, יוצרת מציאות לא ראויה ולא צנועה, וטוענת שהדבר יגרום לה אי נוחות וצער. וכואב לה כיוון שמרגישה שאני מעדיף כביכול לעזור לאותה בחורה, גם כאשר הדבר יגרום לה לצער.
ניסיתי להציע פתרון שהבעל ידבר עם אשתו או עם חבר במהלך הנסיעה כדי שכביכול יהיה מישהו "נוכח" איתם בנסיעה..
אם כן השאלה המרכזית היא: איזה ערך גובר- ספק פיקוח נפש, או שמא שלום בית?
האם יש הבדל בין אזורים שונים בהם יש יותר חשש לסכנות או פחות חשש?
האם הפתרון שהצעתי יכול להיות נכון? ומה קורה במצב שאין מישהו זמין לשוחח איתו?
נודה מקרב לב לתשובת הרב!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
זו שאלה מרתקת מאוד שקשה מאוד מאוד לענות עליה.
לכאורה התשובה פשוטה - כיוון שגם אתה וגם אשתך מצווים על פיקוח נפש, אין בסמכות אף אחד להימנע מלהציל נפש חברו, בשל הסיכון הגדול שיש בו, והחובה להציל נפשות קודמת לרוב מוחלט של כל ההתחייבויות האחרות.
אולם התמונה למעשה הרבה יותר מורכבת: ראשית, אי אפשר להגדיר את המצב כפיקוח נפש מובהק שאתה מחויב בו. ב״ה, אנחנו לא גרים במקום בו בחורה העומדת לבדה נרצחת או נאנסת ח״ו, ואפילו להגדיר את המצב כספק פיקוח נפש היא נכונה, אבל רק מתוך מודעות לכך שהספק הוא נמוך מאוד מאוד.
בוודאי שלא עושים מעשי חסד על חשבון כאבו של בן הזוג, כי חלק ממהות ברית הנישואין שנכרתה בין בני הזוג היא העובדה שהם קודם כל מחויבים האחד לשני - ודבק באשתו - ורק לאחר מכן מתקיימת בהם ההרחבה לגבי אחרים. לא זו בלבד, אלא שהחובה לסייע לבחורה זו אינו מוטלת עליך בלבד, אלא על כל העוברים באותה הדרך.
לפיכך, הדבר הנכון ביותר הוא לדבר על כך ביניכם, ולהחליט ביחד מה כן ומה לא, ואיך כן ואיך לא. אם מגיעים להסכמה משותפת - זה כמובן הטוב ביותר; אך אם לא מגיעים להסכמה משותפת - הברית בינך ובין אשתך היא בבחינת ״שלך קודם לשל כל אדם״, ואתה מחויב לברית זו לפני כל דבר אחר.
כל טוב והרבה שלום