שאלה
בס"ד
שלום כבוד הרב
ראשית אתנצל על אורך השאלה ועל כך ששאלתי כמה רבנים משום שהנושא הזה מטריד אותי רבות, אשמח שתענה לי ברצינות.
זה זמן רב שאני חוזרת בתשובה ומתקרבת יותר ויותר לאלוקים. אתה בטח יודע שכאשר מתחילים אז מאוד צמאים להכל תמיד לעוד ועוד הלכות ולימודים.
בכל מקרה, הגעתי אל הצניעות.
מעולם לא לבשתי חשוף, נולדתי למשפחה דתייה (לבוש מסורתי) , כשהתחלתי להאריך קצת בבגדים וללבוש יותר צנוע היו הרהה שאמרו לי שהם אוהבים איך שאני מתלבשת וכשאני חושבת על זה מאז ומתמיד היה לי מעין "סטייל אישי" כזה שהיו אוהבים וכמובן שאהבתי בעצמי.
כשהחלו לי ספקות בקשר מה אסור ומה מותר (למשל האם חובה לגרוב גרביים כי אצלנו בעיר זה רק חרדיות) אז הגעתי למסקנה שיש יותר מידי זרמים ביהדות ואני צריכה לבחור אחד. עוד לא בחרתי ב100% , זה נורא קשה. אבל עשיתי מחקר קצר על רבנים עד שפגשתי באינטרנט את הרב אליעזר מלמד , אהבתי את ההשקפה שלו ואת הכתיבה וכו' אז החלטתי לבדוק מה דעותיו לגבי צניעות ולשמחתי גיליתי שהוא כתב באתר ישיבה המון הלכות בכתיבה מאוד ברורה ונעימה עם כל הדעות. החלטתי ללכת על פיו.
יש לי שאלה ששלחתי אליו אבל עברו כבר כמה שבועות ולא קיבלתי תשובה והנושא הזה מטריד אותי כל יום אז חשבתי שאולי כדאי לנסות כאן כי אתם יותר זמינים ועזרתם לי רבות (תודה על כך )
השאלה היא כזו -
בין ההלכות שהרב מלמד כתב הוא כותב " הצניעות למעשה מהווה ביטוי לקדושת החיים של האדם, ומסייעת לו להתרומם אל הערכים המקודשים של החיים. הפריצות חושפת ומדגישה את הצד החומרי והחיצוני שבאדם, ואילו הצניעות מייחדת את תשומת הלב לפנימיות, לנשמה" – אני מזדהה כי אני גם חושבת כך וזו אחת הסיבות שלא לבשתי חשוף אף פעם אבל כאשר הוא כותב " גם "מי שאינו שומר על הצניעות, חוטא, בעל כורחו, בהדגשה יתירה של החומריות על פני הרוחניות, ושל הגוף על פני הנשמה. וזאת משום שהרוחניות מטבעה נסתרת, וכדי לעמוד על טיבה של הנשמה, יש להעמיד את הגוף במקומו הראוי לו, ולא להדגישו ולהופכו לעיקר. ורק לאחר שהרוחניות הועמדה על מקומה המרכזי, ניתן להתבונן בצניעות בצדדים הגופניים שבחיינו, ולהפיק מהם את מלוא עוצמת החיים, בלי שהדבר יפגע בנשמה. תכונת הצניעות, המוטבעת בעם הישראלי לדורותיו, הייתה התשתית לכל ההשגים הרוחניים הכבירים של עם ישראל, ולכן התורה מדגישה כל כך א
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום
ראשית, השאלה שלך היא מצוינת, ומעידה על רצון אמיתי לברר את רצון ה'.
אשרייך על ההקפדה על גדי הצניעות. הלוואי שכולנו נזכה לשמור ולהקפיד.
אכן, כמו שציטטת מהרב מלמד שליט"א, הצניעות היא מושג רחב שכולל הרבה דברים, ועיקרו לאפשר לצד הרוחני שלנו להופיע ללא הסחת הדעת החומרית.
בתוך התחום הרחב הזה, ישנם דברים שהגדרים שלהם ברורים ומוחלטים, כפי שהזכרת מהלכות צניעות (אורך הבגדים וכיוצא בזה), וישנם דברים שהגדר שלהם איננו מוחלט, אלא הוא תלוי במצב הנפש ובסיטואציה.
מה שאין עליו ספק, זה שאדם עובד ה' צריך להיות צנוע בכל אורחות חייו. כמאמר הפסוק 'הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך'.
ומה שכתבת שיש דתיים ודתיות שאינם מתנהגים בהכרח בצניעות (גם אם שומרים על גדרי ההלכה באורך הלבוש. וגם זה נושא פרוץ), זה אכן כואב מאוד, וה לא התחום היחיד, שבו גם לחלק מאלו המכונים 'דתיים' או 'חרדים' יש הרבה מה להשתפר.
לגבי השאלה העקרונית שלך - מצד אחד אנחנו רואים שהנטייה של היופי וההרמוניות היא תכונה מרכזית בנפש האנושית בכלל ובנפש האישה בפרט. ולכן ברור שהרצון להראות טוב ויפה הוא לא ממקור שלילי. יתר על כן, רואים במקומות מסוימים שחז"ל הקפידו שאדם לא ייראה במצב מאוס שבעצם מצער אחרים שרואים אותו.
מצד שני, ברור שבנושא הזה טמונה סכנה גדולה, כיון שהמוטיבציה יכולה לנבוע מהרצון לאיך אני נראית בעיני אחרים, ואז זה הופך להיות למשהו הפוך מצניעות.
ככלל, כשם שאיש צריך לשמור את עיניו, שהיופי הנשי היחיד שהוא מסתכל עליו, הוא זה של אשתו (כי שם שיש קשר מהותי רוחני, יש אפשרות להופעה גם של קשר פיזי, וזו קדושה), כך אצל אישה, היופי שלה מיועד לאיש שלה, ולא לאחרים.
לכן בגדול, הבחינה צריכה להיות איך מצד אחד את לא מזניחה את עצמך, ומתלבשת בצורה נורמלית וטובה, ומצד שני, מוודאת שהמוטיבציה היא לא משיכת עיניים של אחרים להסתכל עלייך.
זה הכלל שיש לו כמובן הרבה התפרטות.
בהצלחה רבה בעלייה העולה אל בית ה'.
אני מצרף כמה קישורים לתשובות שניתנו על שאלות שנשאלו בכיוון הזה -
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=251217
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=230407
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=221881
https://www.kipa.co.il/ask/show/http-/www.kipa.co.il/ask/show/92092-צניעות-חיצונית-או-פנימית