שאלה
בס"ד
לפני שפורים הולך מאיתנו ואנו מתחילים את מרתון הניקיון השנתי, כבכל שנה מגיע אלינו [שושן פורים] שמבקש שנביט שוב במגילת אסתר, שננסה למצוא אוצרות נוספים שעדיין "מתבצרים".
נאמר בפזמון שלאחר המגילה "[שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב] צָהֲלָה וְשָֹמֵחָה בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכָי תְּשׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח. וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ. וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ".
הרבה פירושים נכתבו על מגילת אסתר, אך נבאר [בדרך הפשט] על פי דברי חכמינו את המסר שאנו צריכים לקחת מסיפור המגילה, "לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ. וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ".
בסיפור המגילה אנו מוצאים שעם ישראל היה שרוי במצב קשה, שפל וירוד מאוד, חושך גדול ונורא, בנוסף לגזירות שמד ואבדון, "כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ [אֵין לְהָשִׁיב]". אף על פי כן עם ישראל התחזק בתפילה לה' יתברך, בזכות מרדכי היהודי ואסתר המלכה, שעוררו אותם לא להתייאש מן הצעקה והזעקה לעולם.
על מרדכי היהודי נאמר "וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר וּמַה יֵּעָשֶׂה בה".
למרדכי היהודי היה רצון עיקש וחזק לבטל את הגזירה שמרחפת מעל לראשם של ישראל, הוא לא יתייאש ולא הרים ידיים, אלא כל יום ויום בא מחדש לפני ה' בתפילה ושיחה בינו לבין קונו "לדעת את שלום אסתר", שמרמזת על הנשמה הקדושה (תפארת שלמה רמזי פורים), "ומה יעשה בה", איך להוציאה מהמקומות השפלים והמטונפים, לקרבה ולהדביקה בה' יתברך.
לדברים אלו מצינו רמז בחז"ל:
"תנא כולן על שמו נקראו בן יאיר בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפלתו, בן שמעי בן ששמע אל תפלתו, בן קיש שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו"(בבלי מגילה יב, ע"ב).
ועל אסתר מסופר במדרש:
"אלי אלי למה עזבתני (תהילים כב, ב), אמר רבי לוי כיון שהגיעה אסתר לבית הצלמים נסתלקה הימנה שכינה ואמרה אלי אלי למה עזבתני" (ילקוט שמעוני תהילים פרק כב רמז תרפה).
כשאסתר נכנסה לבית הצלמים, מקום עבודה זרה, המקום הכי חשוך מאורו יתברך, הכי רחוק מכבוד שמיים, היא לא נכנעה לעצבות, היא לא נשברה ולא נפלה ברוחה, אלא האמינה בלב שלם שמלא כל הארץ
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו