מממ... מה ללבוש היום? - דבר תורה לפרשת תצווה

שאלה

[לעילוי נשמת סבי מורי - עמוס כמוס בן סברסה].

בפרשת השבוע, פרשת "[תצווה]" אנחנו עולים שלב נוסף בגילוי אור הקב"ה בחיינו.

לאחר שנצטווינו לבנות מקדש ולהתמלא במצוות – יש [להפיץ] את האור הזה הלאה לזולת. זה בעצם היה תפקיד הכוהנים: להוריד את התורה לחיי היום-יום ולחבר את הרוחניות לגשמיות. וזה למעשה [התפקיד והייעוד של כל יהודי] ("ממלכת כהנים" בפרשת "יתרו").

הפרשה כותבת ומתארת בדקדקנות את בגדי הכוהנים, ובמיוחד את בגדי הכוהן הגדול, כדי שנוכל לגלות ולהתחבר לכל הדברים שבגדים אלו מייצגים: כפרת חטאי העם, ברכות אהבה, השכנת שלום, גמילות חסדים ללא גבולות, והעברת אור הקב"ה בקדושה ובאיזון.

[לכוהן הפשוט] (ההדיוט) היו 4 לבושים עשויים מפשתן: כותונת, מכנסיים, מגבעת ואבנט. [לכוהן הגדול] נוספו ארבעה לבושי זהב: חושן, אפוד, מעיל וציץ (ביום הכיפורים לבש בגדים לבנים).

הכוהן הגדול נשא גם שני פרטים מסתוריים: החושן והאורים והתומים.

החושן – אריג יקר בצורת ריבוע שהיה מונח על חזה הכוהן הגדול כנגד הלב.

בתוך החושן היו האורים והתומים - אבנים יקרות עליהם חותם של 12 שבטי ישראל. באמצעות האורים והתומים היה הכוהן הגדול עושה משפט צדק, באמצעות הסתכלות באורים ותומים היה מקבל תשובה לכל שאלה (יש אומרים שהאבנים היו מאירות ובולטות ויש אומרים שהן היו זזות ויוצרות את התשובה).

היום ננסה להתמקד בחלק מבגדי הכוהנים:

[מכנסיים]: אחת המטרות של המכנסיים היא להסתיר, לכסות ולהצניע. ככל שאנחנו עוסקים יותר בהחצנה ומבליטים אותה - אנו מטשטשים את ההבחנה בין אדם לאדם, ההחצנה מטשטשת את [המפגש עם האישיות] המיוחדת שיש בכל אחד ואחד.

אך לפעמים גם הכיסוי הוא [ריסוק ואיבוד הזהות האישית] אם לא זוכרים ש[האישיות השלמה] בנויה מרבדים שונים. המכנסיים נועדו להרגיש את יסוד [המשמעת], ההבדל והצמצום.

*

[הציץ]: הציץ מאפשר לנו להצהיר מהי [קבוצת ההשתייכות] – "קדש ליהוה". באמצעות הציץ אנחנו מביאים לידי ביטוי את הערכים שאנו מאמינים בהם ואת התפקיד שלנו (דוגמה: הבדלים בין מדי חיילים).

הציץ מבטא את ייעוד הכוהנים הגדולים ותפקידם בעולם ונועד להרגיש את יסוד [המשמעות].

בעצם הציץ מעשיר את המכנסיים – סוד הצמצום של היחיד מאפשר לו להגדיר מה "[הציץ האישי]" שלו. (זו גם הסיבה שהם אינם כתובים בפרשה הזאת).

*

[המעיל]

תשובה