האם על כל מעשה קטן יקום ויפול דבר? (תשובה מעמיקה)

שקד יקרה,

את נערה עמוקה וחושבת עם נפש גדולה באמת שלא מסתפקת בתשובות חלקיות ומזדמנות.איזה כיף לך.
כיף לך שאת חושבת על דברים כאלה, שזה מה שמעניין אותך.
איזה עולם רוחני עמוק ופנימי את הולכת לבנות. איזה דרך של בירור את עושה. כמה טוב שאת שואלת.


לפני שאנחנו מדברות על העולם הבא בואי נדבר על העולם הזה. יודעת למה יש עולם בכלל? יודעת למה הוא נברא?
העולם הזה הוא הופעה מאוד גדולה של טוב. אלוקים ברא אותו פשוט כדי להטיב לנו. בעולם הזה את יכולה להשיג דברים שלא תוכלי בשום עולם אחר.


העולם הזה הוא חומרי. אלוקים יכול הכל. והוא יכול גם לברוא עולם רוחני עליון שאין בו חומר בכלל. והוא ברא עולם כזה, שמורכב ממלאכים מושלמים שרק מחכים לשמוע מה התפקיד שלהם היום ואיך הם הולכים לעשות אותו בשלמות הכי שיש והם אף פעם לא טועים והם אף פעם לא עצובים או כועסים או מקנאים ואין להם הורים שהם צריכים לכבד.

אבל יש לאלוקים כבר עולם כזה והוא רצה לברוא עולם אחר, יקר בעיניו בהרבה מהעולם העליון של המלאכים שדברנו עליהם. הוא ברא את העולם הזה.
עולם שבו בו ילבשו בגדים ויצטרכו לקבל החלטה אם הם מתאימים לרצון שמים או לא, שבו ינסו להכנס הביתה בחיוך אחרי יום קשה, שיתאמצו לתת צדקה גם מהכנסה דלה, שישתדלו להתייחס יפה לחבר שאף אחד לא רוצה בקרבתו, שיעשו עבודה שתאפשר להם להצליח לפעמים להבליג על עלבון, שינסו לקבל אורחים בלתי רצויים בלי להראות להם את הכיוון.
זה העולם שלנו. ברוכה הבאה לעולם האמתי.

ובעולם הזה יש לך דרכים מאוד ברורות ומפורטות לדעת מה נכון ומה לא, אל מה צריך להתקרב ואת מה לאהוב ואיך לפתוח את הלב לדברים שחשובים באמת.

כל דבר טוב שאת עושה בו נרשם ונחתם לעד, כל דבר טוב שאת עושה מתועד בשמים ושייך אליך לתמיד.

ואם את טועה את בהחלט יכולה לתקן. יותר מזה, יש מצווה כזאת בתורה לתקן את הטעויות שעשינו. קוראים לה תשובה והיא קיימת עוד לפני שהעולם נברא. אלוקים ידע שהוא בורא בני אדם עם יצרים ותהיות, נפילות וקשיים ושאנחנו נכנסים לעולם מלא הסתרות, אז מראש הוא בונה לנו אפשרות לתקן והוא מקבל אותנו באהבה גדולה כשאנחנו באים אליו והוא סולח.

האהבה של ה´ אלינו היא אהבה עצמית שלא תלויה בשום דבר. בשום מעשה ובשום עמדה נפשית שלנו. שיהיה לך ברור: לא משנה מה חשבת, דברת , עשית, טעית או עברת ה´ תמיד אוהב אותך. אנחנו אומרים את המילים האלה כל יום בתפילה: "אהבה רבה אהבתנו ה´ אלוקינו חמלה גדולה ויתרה חמלת עלינו". לא אם, כאשר, כשנהיֶה משהו מסוים. ממש לא. האהבה הזאת עצמית וקיימת ושלמה ורק מחכה לנו שנגיע להרגיש אותה.

אלא מה? היצר הרע שלנו מת על המחשבות האלה. ככה הוא מתחיל לנצח. משכנע אותנו שאחרי שחטאנו אין לנו מה לבוא לפני ה´ ואין מה לדבר איתו וככה שערי הלב שלנו נסגרים לאט לאט ואנחנו לא מנסים אפילו להתקרב. גונזים את הגעגועים שלנו לה´ ומשליכים אותם בלי להבין שכל הדבר הזה הוא שקר אחד גדול, דמיון מתעתע, חיים בסרט.

יותר מזה, ה´ מחכה לנו כל הזמן שרק נבוא, שרק נדבר איתו והדרך לתקן תמיד פתוחה בפנינו כל עוד אנחנו חיים. וזאת מתנה ענקית שאם אנחנו מקבלים אותה כל החיים פשוט נהיים טובים. כי אנחנו לא מרגישים רדופים וסחופים וחסרי סיכוי מראש, אנחנו לא מנסים להיות משהו שאנחנו לא, עוד לפני שבכלל התחלנו לעשות משהו בעבודת ה´.

התשובה היא מתוקה והיא מתנה מרגשת לגמרי של אלוקים אלינו. היא יוצרת שיח פנימי שלנו אל עצמנו של הבנה ושל קבלה עצמית ושל פיוס וחיבור גדול למי שאנחנו רוצים להיות. היא מביאה אותנו להבנה שלבנות אישיות ולהופיע טוב בעולם זה תהליך שלוקח זמן ודורש הקשבה פנימית ולפעמים יש בו נפילות וטעויות ומכשולים. וזה לגמרי בסדר, זה חלק בלתי נפרד מלבנות צורת אדם. לכולנו יש נפילות. השאלה היא רק איך קמים מהן ואיך יוצאים מהן יותר מחוברים לעצמנו.


הרבה טוב ושמחה,
ממני נועה, חברים מקשיבים