לא תעשה לך פסל וכל תמונה - על פי אור החיים

לשואל שלום
להלן הבנתי בקטע הנזכר. הציטוטים [מודגשים] והסברי בכתב רגיל.

["ודע כי טעות זה בה טעו רוב העובדים עבודה זרה כי יודעים הם שעובדים ללא אלוה אלא כדי שיהיה להם לאמצעי וכו' כנזכר"]
רבינו חיים בן עטר מסביר שרוב עובדי האלילים מבינים שאמנם לפסל הזה אין יכולות מאגיות, אלא שהוא מהווה מעין 'אמצעי' לעבודת הא-ל.
["ובחינה זו לא יקרא לה שם אלוה אלא פסל כי הוא יודע כי לא אלוה הוא וזה הוא פסלותו שאין בו כח אלהי ופסולת הוא לפני העיקר שהוא הבורא עולם"]
ולכן מובן השם "פסל", כי הוא פסול ונחות, שאין בו שום כח לפעול.
["או קראו פסל כי הוא עומד להתפסל כשיעבירנו ה' מממשלתו על ידי סיבה או על ידי סיבת זה המשתחוה לו שיהא גורם להתפסל על דרך אומרם ז"ל (איכה רבתי פ"ב) במעשה דור המבול שאמרו אנו משביעים לשרים הממונים וכו' וה' העביר ממשלת השרים כאומרו (ישעי' מ"ג) ואחלל שרי קודש"]
אפשרות אחרת למקור המילה "פסל" היא משום שה' עומד לפסול אותו ולהסיר אותו מן העולם. כל עצם שהופך להיות מושא של עבודה זרה, עתיד להיאבד מן העולם.
["וצוה ה' גם על בחינה זו ואמר לא תעשה לך פסל. פירוש: הגם כי לך בעצמך בדעתך שהוא פסל, אף על פי כן לא תעשהו לך!"]
ואפילו בדרך זו, שברור לאדם שהעצם העומד מולו לא פועל כלום, אסור לעבוד.
["וחזר ופירש מה הוא המעשה ואמר לא תשתחוה להם וגו' ואמר הטעם להאיסור כי אנכי ה' אל קנא פירוש מתקנא אני על הדבר הגם שיהיה בדרך זה"].
ואז חזר ה' לעצם האיסור, שהוא עבודה, והטעם- שכל עבודה זרה נחשבת לבגידה בה', אפילו אם תופס את הפסל כאמצעי לעבודת ה'.
לסיכום, החידוש של רבי חיים בן עטר בקצרה: גם עבודת ה' עלולה להיות עבודה זרה, כשהיא מתבצעת דרך אמצעים ארציים, ואפילו אנשים.
כל טוּב.