שאלה
שלום כבוד הרב,
אביא לפניך 2 הלכות ומקור נוסף:
קש""ע, סימן קעא - שלא לנהוג ביזיון באוכלים, ה: ""... ואין סומכין קערה מלאה בפת, כדי שתעמוד יפה, דיש לחוש שמא ישפך מהקדרה על הפת וימאס. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד קנו]."".
קש""ע, סימן קעא - שלא לנהוג ביזיון באוכלים, ח: ""במקום צורך מותר להניח ככר לחם ולתת עליו ספר כדי לעיין בו, שהרי עושה אדם כל צרכיו בפת, וכל שאינו מידי דממאיס עושים בפת, וסומכים בה הקערה, וקל וחומר לספר שהוא למצות לימוד תורה. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד קנו בהערה]. ""
שיעורים על סדר השולחן ערוך - אורח חיים, עמ 118: ""...וכן מסקנת הרא״ש שההלכה כשמואל שבשימוש שאינו ממאיס את הפת עושה כל צרכו בפת, וכן מותר לסמוך הקערה בפת אם אינו ממאיסו. ...""
להלן שאלתי.
נראה שבהלכה השניה שהבאתי וגם לפי אורח חיים, מותר לסמוך הקערה הפת אם אינו ממאיסו. אך בהלכה הראשונה שהבאתי, אין סומכין קערה מלאה בפת.
אני מניח שמדובר בשני מקרים שונים ואשמח אם תוכל לבהר לי את הגדרת המושג סמיכה ומה ההבדל בין שני העניינים בשתי ההלכות השונות בעניין סמיכת העקרה לפת.
תודה,
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
ההבדל הוא שבהלכה הראשונה מדובר בקערה מלאה, באופן שיכול להישפך ממנה משהו על הפת, ולכן זה אסור. אבל כשאין את החשש הזה, זה מותר