תכלת בטלית מת, ויצר לב האדם

שלום

א. מביאים אותו עטוף בטלית עם תכלת. וכ"כ הגאון ר' יצחק אלחנן זצ"ל על מי שהקפיד על תכלת רדזין. וק"ו לימינו בתכלת הנכונה של ארגמן כהה קוצים.

ב. האדם עצמו ישר מיסודו. אלא שיצרו רע, ומתלבש בו מנעוריו. ועל פי רוב ישוב לישרותו הראשונית בזקנותו, וכפירוש רמב"ן לפסוק זה.
יסוד הוא מהות, ויצר הוא המפגש עם המציאות התחתונה, שמפגש זה בתחילתו בדר"כ מגיע עם חטא בשלב הראשוני.

כל טוב