שאלה
שלום הרב
שמי יעקב אני נמצא בזוגיוצ עם בחורה במשך כחצי שנה ברוך ה׳ אנחנו מסתדרים אוהבים ומכבדים אחד את השני נוצרה בעיה לאחרטנה שההורים שלי לא מוכנים לקבל את הבחורה בגלל ההורים שלה הם טוענים בגלל שהם לא שומרים שבת והיה להם בעיות בינם לבין עצמם לא כדאי לי להיכנס לבית שהוא לא בריא כך הם טוענים(אגב אני בחור דתי וחברה שלי כחצי שנה שומרת שבת) נפרדנו לפני כמה ימים וממש קשה לשנינו לוותר כי אנחנו מרגישים שזה יהיה פספוס השאלה שלי אם אני צריך להקשיב להורים שלי ששוב בשום פנים ואופן לא מוכנים לשמוע עליה גם שזה יכול לגרום להשלכות כבדות מצידם אליי או להמשיך עם הבחורה(הבעיה שיש על המשפחה שלה הרבה שמועות לא טובות) אני מרגיש שבגלל שאני בן יחיד בין חמש אחיות מחפשים עבורי את ההכי טוב למרות שאני מרגיש שכרגע זה הדבר הנכון בשבילי?
האם כיבוד הורים גובר על הבעיה או לא?
אודה לך מאוד על התשובה
חזק וברוך
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אם אתה שואל מה ההלכה?
התשובה היא שלפי ההלכה אתה לא חייב להקשיב להורים שלך.
מצוות כיבוד הורים לא מחייבת להסכים להחלטות של ההורים על הילדים שלהם: הם לא יכולים לקובע לך עם מי להתחתן, מה ללמוד, במה לעבוד, היכן לגור וכו'
כיבוד הורים זה שאתה חייב לדאוג להורים: אם הם מבקשים שתבקר אותם מדי פעם, שתדאג לעשות להם קניות, שתקח אותם למקומות שהם צריכים להגיע וכד' - זו מצוות כיבוד הורים.
אבל גם אם אתה לא חייב לשמוע בקולם - אולי כדאי לך לשמוע להם.
הצעירים נשאבים לאהבה עיוורת. כשמתלהבים מבן זוג לא רואים בכלל את החסרונות שלו. רק אחרי שמתחתנים ונרגעים מבינים שההורים צדקו...
וודאי שהעקר הוא האדם שאתה מתחתן אתו, אבל יש משקל גם לדרך ולסגנון של המשפחה שלו.
אני ממליץ לך להיות קשוב להורים שלך. לבקש מהם לנהל שיחה הוגנת ומכבדת. הם יגידו את שלהם ואתה תקשיב ואחר כך תגיד אתה את שלך והם יקשיבו. אני מקווה שאם תנהלו שיחה כזאת, בסופו של דבר תוכלו להגיע להבנה ולהסכמה משותפת.
בהצלחה