צניעות מוגזמת

שלום

יש לשמור על ההלכה, זהו המינימום. ואם מוסיפים צניעות מעבר לחובה, יש בזה מידת חסידות.
אולם גם במידת חסידות יש להזהר, כאשר האדם אינו במדריגה לנהוג כך והוא בכל זאת מחמיר על עצמו יתר על המידה הדבר עלול לגרום לשבר עתידי ולזניחת שורת הדין, וכפי שאמרה הגמ' על חווה שהוסיפה על דברי המקום וכל המוסיף גורע במובן זה. אך אם אדם מסוגל, טוב להחמיר בענייני צניעות.
כאשר מחמיר, יש דברים שאינם בגדר חומרא אלא חסרי משמעות ואין להם מקום, והכלל הוא שמה שנהגו הגדולים והחמירו על עצמם ונשותיהם, יש בזה ערך כחומרא למי שמסוגל. ומה שלא נהגו הגדולים, אין בו ערך. אך אם אדם רואה שיש מעשה ספציפי שיוסיף לו טהרה באופן אישי מסיבה מסויימת, ואז יחמיר על עצמו במותר לו גם אם לא נהגו כך הגדולים.
לדוגמא, מעיקר הדין אין חובה לכסות השיער בבית כשאין אורחים. ואעפ"כ הגמ' מפליגה בשכר מי שקירות ביתה לא ראו שערה.

מידת חסידות נוספת שאדם לא ידע צורת אשה, וכן העיד הגאון הרב חרל"פ במי מרום חלק יז, על מרן הרב זצ"ל, שלא ידע צורת אשה. אך זוהי חומרא למי שמסוגל ולא שורת הדין (כמובן בצניעות הראויה).
וכפי שאמר אברהם לשרה הנה נא ידעתי וכו' וברש"י מתוך צניעות שבשניהם לא הכיר בה.

כל טוב