שאלה
ב"ההרב, שאלה שמטרידה רחתי לאחרונה.שמעתי שגאווה- אפשרית רק אצל תלמיד חכם וגם אצלו צריך שמינית שבשמינית או משו כזה.בכל מקרה, ידוע שגאווה זו מידה רעה.אבל לא הגיוני שכל אבא יהיה גאה בבן שלו? שכל אדם יהיה גאה במולדת שלו?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
הפסול הוא במידת הגאווה:
מידת הגאווה זו התנשאות על אחרים - לחשוב שאני שווה יותר מאחרים.
זה פסול גם אם אני תלמיד חכם וגם אם יש לי בן מוכשר או עם מיוחד.
אבל לשמוח על כך שזכיתי ללמוד תורה או שזכיתי שיש לי בן מיוחד או שאני שייך לעם מיוחד: אלו דברים טובים ומצוינים. הלוואי שכל עם ישראל היה גאה בעמו ובמולדתו.