צניעות פעם והיום

שלום יקרה,

השאלה שלך חשובה מאוד ואני חייבת להגיד ששמחתי לקבל אותה ושמחתי בשבילך שאת שואלת ולא קוברת את התהיות האלה באיזו פינה חשוכה בלב וממשיכה עם החיים שלך כאילו הכל בסדר.

[לפני שאני כותבת לך תשובה אני חייבת להדגיש שחס וחלילה אין בדברי כדי להמעיט או לצמצם או למדוד את הדורות הקודמים, וברור לי שרבים מהם עשו את הטוב ביותר באמצעים ובנתונים שעמדו לרשותם.]

החברה הדתית היא חברה מורכבת והיא עברה תהליכים, בעיני היא עדיין עוברת. ואני בתשובתי אליך, רוצה להתמקד באנשים שבאמת מחפשים איך לקיים את ההלכה ולא מנסים לראות איך היא מסתדרת עם הרצונות שלהם.
המבנה של הקהילה של פעם לא היה כמו זה שאת רואה היום. בהרבה מאוד מקומות בכלל לא היה ברור שלכל קהילה, בית כנסת או בית מדרש צריך רב, לא היתה תודעת חיים מעצבת שכל יהודי צריך לקבוע עתים לתורה ברצינות וביסודיות ושרק ככה אפשר באמת לקיים אותה ושהיא תופיע בחיים.
פעם, הרבה בתים בחברה הדתית פשוט לא ידעו הרבה דברים בהלכה. לא כי הם לא רצו לדעת אלא כי הסביבה והידע שבאותו זמן עמד לרשותם היה חלקי מאוד, והאמצעים שהיו להם היו מצומצמים. מצד שני, החברה היתה מאוד חזקה ומשפיעה והיו הרבה דברים שאנשים לא ידעו שיש איתם בעיות הלכתיות.


כותבת לך כמה דוגמאות:
יש מקומות בארצות הברית של לפני 50 שנה בערך שבהם היתה חברה מעורבת והיו גם ריקודים מעורבים, הם לא באמת ידעו על זה שיש בעיה הלכתית בעניין. קראתי בספר דור ודור מאת מייקל קאופמן שעוסק בתקופה הזאת איך הרב שרגא פייבל מנדלוביץ שהיה רב בברוקלין והאזור, היה מסביר לאנשים שלפי ההלכה זה פשוט אסור ומבקש מהם לחדול מכך.
עוד דוגמא: באותו זמן בארה"ב וגם בארץ רוב הנשים לא כיסו את שיער ראשן. למה? כי ככה כולן היו ולא היתה מפגש אמתי עם ההלכה שהניע אנשים לשנות כיוון ולהבין שיש דברים שצריך לתקן.
לאט לאט התהווה תהליך של בניין והתחזקות בטוב שהביא להרבה משפחות לקיים את ההלכה כמו שהיא ולהוסיף בשמירת מצוות.
כמה צריך לשמוח שיש בידך דרך לברר את רצון ה´ ויש לך את מי לשאול ואת יכולה להיות בטוחה שבהצמדות שלך לדברי חכמים את הולכת על הכיוון הנכון.

מקוה שקצת עזרתי,
אם לא מוזמנת לשאול שוב,

הרבה טוב ושמחה,
נועה, חברים מקשיבים