חבר מכיתה ח'..

שלום וברכה

אכן מקרה מסובך, לפחות בכל הקשור ללב.

אני אומר "לב" כי בראש חבר/ה זה לא דבר טוב. נקודה.

ישנם יוצאים מן הכלל, מקרים בהם אהבה נבטה בכיתה ח', לבלבה לאורך כל שנות התיכון, הנצה בתקופת השירות לאומי/צבאי ולבסוף פרחה עד 120. לפי רוב הבחירות שלנו בכיתה ח' לא בהכרח זהות לבחירות שלנו בכיתה י' (תזכרי איך הרגשנו גדולים בכיתה ח' ותסתכלי איך החמשושיות נראות בעיניך כיום) אנחנו מתפתחים ומשתנים.

לפי רוב הסיפור דומה, היינו באותו השבט/ מד"שים/ התנדבנו באותו המקום והחיכוך יצר קשר.
זה לא תמיד דבר רע, בטח לא כאשר זה קורה בגיל 20 כאשר אנחנו מחפשים קשר, כאשר ראשית לכל מחפשים (או לפחות מהרהרים במציאת בן זוג לחיים) ואז בוחרים במי שהכרנו אין בכך רע. מה שאין כן כאשר מדובר בנערים בני 14 אשר הגיעו לקשר כמעט במקרה. כאן הקירבה התפתחה בלי ששמנו לב ובלי שבדקנו התאמה באמת, פשוט בחרנו במי שהסביבה זימנה לנו ולפעמים גם הביע התעניינות. (אני מודע לכך שיש מקרים אחרים ואני שם את כולם באותו סל, אך לאחר ההתאמות הנדרשות, לרוב הדמיון בין המקרים רב על המפריד).

הקשר התחיל בטוב, היתה הבנה וקירבה, אבל מאז התבגרת. את מתחילה לחשוב על המשך הדרך ברצינות ופתאום הקשר הזה, עם כל זה שוודאי עדיין יש בו ממד טוב, נראה כמכביד על ההתקדמות שלך.

ההמלצה שלי היא להסביר לו דוגרי שההחלטה התקבלה בכיתה ח' ואת לא שוללת אותה לחלוטין, אבל כעת היא לא נכונה לך ולא מתאימה. לצד הדברים הטובים (שחשוב להגיד אותם בכנות ולא רק כמבוא) תדגישי לו את המקומות בו הקשר מעכב אתכם (גם אותו!) מלהתפתח.

אל תצפי ממנו להשתכנע, הוא רוצה תוצאה מסויימת ואת תצטרכי להיות חזקה ולהחליט אחרת. ככל שתהיי יותר נחושה וברורה הדבר יחסוך לכם סחבת או פינג פונג (דבר פחות כיף בחיים מאשר במשחק האולימפי). אמנם אם את מרגישה שיש לקשר הזה סיכוי בעיתוי המתאים, תעלי בפניו כי יש תקווה לחזרה בעתיד. לא על חשבון ההווה.

כל הכבוד שאת מסכימה לבחון דברים מחדש

אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת בשמחה

הדוא"ל שלי:
eyfy156@gmail.com

בברכה

אליהו