סיום מערכת זוגית

שאלה

אני אישה נשואה כ5 שנים עם 2 בנות קטנות (שנתיים וחצי ובת שנה )

מהשנה הראשונה אני ובעלי רבים על מטלות הבית .

אני עושה את רובן, מבשלת ותמיד יש אוכל מבושל בבית, כביסות, כלים ככל האפשר , מסדרת מידיי יום ומטפלת בבנות.

אך המטלות הן ללא הפסקה ואני צריכה עזרה.

חשוב לציין שאני אישה עובדת אני עורכת דין ואין באפשרותי לעשות הכל בבית .

בעלי עוזר עם הילדות (כל בוקר לקחת לגן ופעמיים בשבוע מוציא מהגן) הוא גם עובד כעו"ד .

חשוב לי לדעת מספר דברים לגבי ההלכה גם כי אני עתידה לעמוד מול בית דין רבני וגם להבנה הבסיסית הרוחנית שלי.

האם על הבעל אין כל מחוייבות לעזור לאישה גם כבפועל היא לא מסוגלת לעמוד בכל הנטל ומרגישה קושי עצום ?

אני שוב מדגישה שאני עושה את הרוב ועל בעלי יש רק את נטל העזרה בכלים מעט כשצריך ולקחת את הבנות לגן .

בנוסף חשוב לי לציין שכל פעם שאנשים מעירים לי שאני לא עושה מספיק בבית כי הוא מספר להם את זה כי זה יושב לו על הלב, הוא מתחיל להשפיל אותי ליידם ולומר " כל הכבוד טוב מאוד שאתה אומר לה את זה" הדבר גורם לי להבין שאין לאדם הזה כל הערכה על מה שאני עושה ורק עסוק שמה שאני לא עושה ונופל עליו .

השאלה שלי האם לפי ההלכה אכן אני מחוייבת לעשות הכל עד כדי כך שאני סובלת מזה גופנית ונפשית ולבעל אין כל מחוייבות לתת יד

בבית ?

שוב אני מדגישה בעלי עוזר אך מתוך תחושה של חסד ולא מתוך רצון אמיתי וההשקפות השונות שלנו גורמות לנו לשנוא אחד את השני . אני ממש לא מרגישה מאושרת ליידו .

אני במצב שאין לי כל רגש לאדם הזה כי תחושת הזילזול שלו במשך השנים כבר מאסה עליי ואני לא מסוגלת להישאר נשואה לאדם שאני לא אוהבת ולכן אני רוצה להתגרש מאוד מאוד .

מעניין אותי לדעת גם להבא להמשך חיי עם האדם הנכון כי במידה וזה כך יכול להיות שאפילו לא ארצה להתחתן שוב עם אדם דתי כי הדעות האלה בעצם כופות עליי חיי אומללות

תשובה