חברים

שלום וברכה,

טוב מאד שאינך נגרר אחריהם, ושאתה מבחין בין מותר לאסור.

בהוכחה ישנם מספר כללים (סימן תרח באורח חיים):

א. המוכיח חייב להיות אכן 'נקי', ושלא יהיה אפשר לומר עליו שהוא גם פושע (אפילו בדברים אחרים)

ב. מעיקר הדין ישנה חלוקה:

1. . באיסורי דרבנן - אם יודעים שהתוכחות לא יעזרו, אז לא אומרים כלום. עדיך שיהיו שוגגים ולא מזידים.

2. באיסורי דאורייתא - יש לפחות לומר פעם אחת כי הדבר אסור.

למעשה, הייתי מציע כי תדבר איתם "בגובה העיניים", ותאמר להם שאנו מקיימים את המסורת בגלל האמונה שלנו ולא בגלל דבר אחר, מי שמרמה הוא מרמה את עצמו, ואם אנו לא שומרים על קדושת ביהכ"ס שלנו, אז מה נלין אם גויים משחיתים את המבנים..וכו' וכו'.

ברגע שאמרת זאת, יצאת ידי חובה. גם אם לא יפסיקו את מעשיהם מיד, סוף האמת לחלחל את ליבותיהם.

ברכה והצלחה

יוגב כהן
הר ברכה