טבעונות

בס"ד

שלום וברכת ד'

אין שום צורך להיות צמחוני או טבעוני מבחינה הלכתית, רוב רובם של גדולי ישראל לכל הדורות אכלו בשר, ואכלו במקדש בשר וגם בחגים ושמחות אכלו בשר, וכך נפסק בהלכה שיש לאכול בשמחות בשר (למי שיכול).
צער בעלי חיים הפופוליסטי (מבית מדרש של אנונימוס וכו') הוא איננו צער בעלי חיים של היהדות. היהדות יש לה צער בעלי חיים האסור מהתורה, אבל הגדרותיו נמצאות בשו"ע ולא במחשבות אדם. עיקר הויכוח הוא האם יש יתרון לאדם מהבהמה או לא. לדעת ארגוני זכויות בע"ח לבהמה יש נשמה עצמית וזכויות עצמיות ואילו היהדות יודעת שיש סדר בבריאה מהאדם היהודי בעל הנבואה, האדם הרגיל שאין לו נבואה, בעלי חיים, צומח, ודומם. על כן יש איסור לצער בע"ח, אבל מהו צער והיכן הגדרתו זה נתון לת"ח שעסקו בשאלות אלו.
ברור שיש תופעות שצריך להוקיע שיש בהם צער בעלי חיים במציאות של ימינו אבל לא כל דבר הוא צער בעלי חיים, כגון שחיטה והריגה לצורך בני אדם, אין בהם צער בעלי חיים, כפי שנפסק בשו"ע אבן העזר סי' ה. כמו כן ברור שאם יש אפשרות להקל על הצער יש לעשות כן. ברור שכל מי שמרסס כנגד מעופפים ותיקנים הוא עובר על צער בעלי חיים, אם יש אפשרות להרחיק אותם ללא הריגה. כל מי שמגדל בעל חיים בביתו וכולא אותו בכלא, עובר על איסור צער בעלי חיים על פי התורה (אלא א"כ צריך לשמירה), כיוון שבעלי חיים נוצרו לחופש ולא להנאת בני אדם ותחביבים (על פי תשובת נוב"י).

עוד יש לדעת שאפילו אם במקום מסויים עשו איסור של צער בעלי חיים האוכל לא נאסר. כפי שרוב האגסים בימינו הם נעשים באיסור כלאים, אבל הפרי לא נאסר, לא כל דבר אסור גם נאסר, ומי אנו שנגזור גזרות חדשות, רק חכמי התורה הרואים את הראייה הכוללת יכולים לגזור ולעשות תקנות מסוימות, וזה צריך להתקבל בכל ישראל, וכפי שהיו תקנות (שמן עכו"ם) שאמנם תקנו וכשראו שלא פושט בישראל ביטלו, דהיינו כל תקנה צריך לדעת איך לעשות.

לסיכום אין כל סיבה ואין כל חיוב להיות צמחוני או טבעוני, יש חיוב להשתדל להפחית את צער בעלי חיים שאנו עושים, אבל לא בהפחדות ואיומים אלא בדרך ראויה, תחילה לכבד כל אדם ואח"כ לכבד בעלי חיים כמה שפחות לכלוא בעלי חיים, כמה שפחות סתם להרוג, אבל כל מה שנצרך לאכילת האדם, בריאות וצרכיו הבסיסיים אין בכך צער בעלי חיים, ובלבד שיעשה בדרך הראויה, שהצער יהיה הקטן ביותר ולא יהיה בכך אכזריות.

שבת שלום
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ