לשון הרע בתורה

שלום לך רעות!

שאלת שאלה יפה ומחכימה, אני אביא שלוש תובנות שיעזרו להבין.

[התורה היא נבואה]

דיבור של התורה לחוד ודיבור של האדם לחוד, התורה כמו הנביאים שכתבו נבואות ונבואה שנכתבה היא נצרכה לדורות, כך גם התורה שהיא הנבואה הגדולה ביותר, היא נכתבה לדורות והיא דבר ה´ אלינו כעם, התורה היא דיבור אלוקי ולא אנושי. ולכן כשהתורה מספרת לנו דברים רעים היא באה ללמד אותנו לדורות איך להתנהג או איך לא להתנהג, וללכת רק בדרך הטובה שה´ נתן לנו, ואילו האדם שמדבר לשון הרע הוא יורד לחייו של חברו ומזיק לו, (למרות שיש מצבים של "למען יראו וייראו" שאז אפשר להזהיר את הציבור).

[התורה נזהרת בלשונה]

לא תמיד התורה מגלה לנו מי עשה את המעשה הרע, למשל בפרשת המקושש עצים בשבת, התורה לא אמרה מי זה ואף חז"ל העבירו ביקרות על רבי עקיבא שאמר שזה "צלפחד" ואמרו לו אם התורה הסתירה, אז למה אתה מגלה?
אז רואים מכאן שיש סיבה למה התורה מגלה או לא מגלה מי העושה, וכמובן הסיבה כמו שאמרנו היא לתועלת הדורות הרבים.

[התורה ספרה לשבח]

עוד כיוון אחר, לפעמים התורה מגלה את החטא ואת העובר עליה לומר לך שרק את החטא הזה היה לו ולא שום דבר אחר, כמו משה רבינו שהתורה בכל הזדמנות אומרת לנו שהוא לא יכנס לארץ בגלל שהוא היכה את הסלע, לומר לך שרק בגלל זה ולא בגלל חטאים אחרים שכן הוא קדוש וטהור שלא קם נביא עוד כמשה אשר ידעו ה´ פנים אל פנים.

בברכה חן

chencorcos@gmail.com