שאלה
אין דורשין בעריות בשלשה
ולא במעשה בראשית בשנים.
ולא במרכבה ביחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו.
כל המסתכל בארבעה דברים, ראוי לו כאילו לא בא לעולם, מה למעלה, מה למטה, מה לפנים, ומה לאחור.
וכל שלא חס על כבוד קונו, ראוי לו שלא בא לעולם.
ובספר משלי פרק כה פסוק ב כתוב :
כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר, וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר.
ורשי מפרש: כבוד אלוקים הסתר דבר כגון מעשה מרכבה ומעשה בראשית.
רציתי לשאול מה הפירוש של החלק הסופי של המשנה ?
והאם הנ"ל אוסר לצפות בסרטי אבולוציה שמתארים את בריאת העולם ע"פ המדע ? (תורת האבולוציה)
או האם יש הלכה לגבי צפייה בסרטי אבולוציה ?
כמובן שאני מאמין בתורה הקדושה ושומר תורה ומצוות.
תודה רבה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום
א.
הרמב"ם מפרש "שמי שלא יחוס ויחמול על שכלו (וינסה לחקור בדברים הנסתרים ממנו), והשכל הוא כבוד ה´, ומי שאינו יודע שיעור זה הדבר (השכל) שניתן לו - הריהו נמשל כבהמות.
כלומר, דעת האדם מוגבלת, ואין יכולת לדעת לעמוק את החכמה האלוקית, וזוהי אגב שאלתו של משה רבינו "הודיעני נא את דרכך"- שנענה בשלילה. המרה"ל מסביר זאת שאם הנברא היה מבין הכל אז מה היה ההבדל בינו לבין הבורא, ולכן ההגבלה היא מחויבת.
ב.
רבים מנסים להסביר את היחס בין המדע לבין התורה. קיימת שיטה האומרת שהתורה היא "תולדות האדם", ולפני בריאת האדם חז"ל אמרו שהקב"ה היה בורא עולמות ומחריבן, והיו עולמות לפני העולם שלנו. אולם, התורה מתחילה מרגע בריאת העולם של בני האדם. לכן, המדע מצביע על ההתפתחות החומרית לפי מבטו המחקרי, ואילו התורה עוסקת ברגע שנשמת האדם החלה לפעול בעולם.
לכן, הצפייה במחקרי המדע תלויה בגישה בין התורה למדע:
א. אם המדע לא סותר, אלא עוסק בפן אחר- אז אין בעיה לצפות
ב. אם המדע כופר - אז הנחה הרמב"ם לא להתעסק בספרי כפירה אלא אם אדם רוצה למצוא תשובות בכדי להשיב כנגדם.
והאם מדובר בחקירה במעשה בראשית? - נראה שלא, כיוון שזהו עיסוק בהתפתחות הפיזית של העולם, וברצון לדלות משם חוקיות טבעית.
ברכה והצלחה
יוגב כהן
הר ברכה