שאלה
שלום כבוד הרב,
לאחרונה אני נמצא בתקופה שבה עולות לי המון שאלות, אני משתדל להתחזק בעבודת הבורא אך מאידך איני קרוב להיות "חרדי" ולא רק זה אלא שאני לא רואה בסטטוס זה כיעד בשבילי.
שאלתי היא כזאת:
האם יש בעייתיות בצורת חיים שבה לא כל מעשיי הם לשם שמיים אלא בשביל הנאתי האישית בלבד ובמעשים שאני עושה בחיי היום יום שאינם לשם שמיים אך כשלעצמם אינם חטא?
אני נהנה מהרבה עיסוקים כגון: שמיעת שירים לועזיים, ספורט (בעיקר פיתוח גוף) וכדו', מעשים אשר כמו שציינתי לעיל כשלעצמם אין בהם חטא אך אין מהם תועלת רוחנית.
האם זה רע שיהיו לי יעדים בחיי העולם הזה שאינם רוחניים? נכון שאין הם עיקר חיי העולם הזה אך אין ביכולתי לבטל את עצמי לאפס ולהתעלם מכל מה שאני אוהב. האם זה רע שאראה לנכון לא להתקדם מעבר למצב רוחני אשר אהיה בו בהמשך החיים, הרי ממילא אף אחד לא יוכל לשמור את כל התורה כולה?!
אשמח לקבל ממך תשובה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה,
שאלתך מאוד חשובה ונוגעת כמעט לכל אדם.
אנסה לענות בנק' על שאלותייך שאפשר לעסוק בהן רבות.
א. עלינו לשאוף שכל מעשינו יהיו לשם שמיים.
ב. זה לא קל לעשות שכל מעשינו יהיו לשם שמיים.
ג. עצם זה שאתה משתדל לא לעשות עברות, זה כבר דבר
חשוב. ועל כך אמרו חז"ל שכאשר אדם נזהר מלא לעשות
עבירה זה נחשב לו כמצווה.
ד. גם בשמיעת מוזיקה / ספורט וכדו' שאתה עושה להנאתך,
אתה יכול להפכם לשם שמיים ולמצווה, על ידי שתכוון
שכאשר אתה שומע מוזיקה זה כדי שתהיה שמח וכך תתפלל
בהמשך בשמחה. או כאשר אתה עושה ספורט, זה כדי שיהיה
לך כח ותהיה בריא לעבוד את ה'.
ה.אינך צריך להתעלם ממה שאתה אוהב.
ו. נכון שאין אדם שיכול לקיים את כל התורה כולה. אבל
השאיפה להתקדם מבחינה רוחנית, תמיד חשובה שתהיה. כי מי
שלא שואף קדימה לא נשאר במקום אלה רק מדרדר למטה..
אתה תעשה את ההשתדלות המרבית שלך, וה' יעזור לך.
ברכה והצלחה