שאלה
יש פסוק בתורה שהוא המפתח לכל עבודת יום הכיפורים-["הן הראנו ה' אלוקינו את כבודו"] (דברים ה, כ). ידוע שלא ניתן לראות את ה' והוא חסר צורה וגוף ולכן מדובר במשהו שהוא לא הקב"ה אלא הוא כבודו של ה'. אמנם אלה מושגים שלא מובנים לנו אך אנחנו יכולים להבין שיש זמנים שאנחנו מרגישים בהם יותר את נוכחות ה'. בהר סיני עם ישראל הרגיש כל כך את נוכחות ה'; לא רק ברגש אלא הוא היה ממש נוכח והנוכחות מבוטאת בפסוק.
אנחנו יכולים לדמיין את ההרגשה העילאית שתהיה לנו כשייבנה בית המקדש, שהיא אותה הרגשה בעת עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים. אם היינו מרגישים את אותה הרגשה, היינו מתמוטטים עכשיו. הרגשה כזו הייתה גם במעמד הר סיני: כתוב שבכל דיברה שיצאה מפי משה\ה' יצאה נשמתם של בני ישראל וחזרה אל גופם באמצעות כלים שה' העניק להם. זו עצמה שאם אין כלים לקבל אותה היא יכולה להוציא את נשמתו של האדם.
עובר זמן ובני ישראל צריכים להקים את המשכן, ואז הביטוי שבפסוק הזה חוזר בשבעת ימי המילואים, ביום השמיני- "וירא כבוד ה' אל כל העם וירונו ויפלו על פניהם" (ויקרא ט, כד). הרמב"ן ממחיש את הפסוק הזה ואומר שבשעה הזו כל העם בפתח המשכן ומתעד לראות את כבוד ה' "וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם" אך באותה שעה מתים שני בני אהרון והשמחה שהייתה שם נעצרת.
פרשת אחרי מות המתארת את עבודת כוהן גדול ביום הכיפורים באה ללמד את משה איך לתקן את המציאות שנגרמה בעקבות חטא נדב ואביהוא . איך לעשות את העבודה כמו שצריך לבל נפגע. ומכך אפשר להבין שכל עבודת יום הכיפורים היא על מנת שנחזור למעמד שהיה בחנוכת המשכן- שכל העם רואה את כבוד ה'.
"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם - תטהרו" (ויקרא טז, ל) הדבר המרכזי שקורה ביום הכיפורים הוא שאנחנו זוכים להיפגש עם הקב"ה. הפגישה עם ה' מתבצעת באמצעות הכוהן הגדול הנכנס לקודש הקודשים ושם הוא נפגש עם כבוד ה' בשם כל ישראל. הוא מתפלל "אנא ה'... אנא בשם..." כלומר בכוח גילוי שם ה' בעולם אנא כפר נא.
[כשאדם מגיע ל"לפני ה'" הוא נטהר, עצם נוכחותו של הקב"ה מטהרת אותנו.] "ישראל שעמדו בהר סיני פסקה זוהמתן" עצם העמידה לפני ה' טיהרה את זוהמתם שיצאו עמה ממצרים. עיקר העיקרים בתפילת יום הכיפורים הוא סדר העבודה, שאף על פי שאין לנו עבודה ממשית בבית המקדש, אנחנו יכולים בתפילתנו לדמיין את העבודה ולעבור שלב ש
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו