שאלה
שלום כבוד הרב
לפני כ3 שבועות התאבד בעלה של חברה של רעייתי.אני אישית לא הכרתי אותו אבל אני יודע שהוא עשה מצוות ומשפחתו הציקה לו....כולנו היינו מזועזעים מהמעשה וגם מבוהלים.הוא הותיר אשה ועוד ילדים.
אני באמונתי כשקורה אסון כמו תאונה פיגוע מחלה אני בדרך כלל אם באה לי מחשבה על זה אני אומר שזה מהשם וכך משתחרר מזה.במקרה הזה זה כנראה היה מתוך מצוקה או בעיה נפשית שאדם הרים ידיים.פה אי אפשר לשים את השם למרות שקודם המעשה כל מה שקרה עם האדם כן היה בהשגחה.מאז אציין שלפעמים אני מבוהל וחרד ומחפש כל מיני כלים כדי להרגיע את נפשי.גם היה לי מעין שיחה עם עצמי לגבי איך דנים אותו אבל זה הבהיל אותי.מה אפשר לעשות כדי לא להיות מבוהל?איזה כלים אפשר להשתמש?.
החיים ממשיכים.זה כאילו גובל בטיפשות.איך לא להיות מבוהל
תודה ובשורות טובות
תשובה
שלום וברכה
אוי...
אני כל כך רוצה לעזור, אולם אני צריך את עזרתך כדי להבין טוב יותר מפני מה אתה מבוהל, ומה למעשה אתה מחפש.
הקפיצה שלו אל מותו מלמדת שהוא נכנס לבור עמוק מאוד, לוורטיגו פנימי בלתי פתיר, והתסבוכת הזו גרמה לחשוב שהוא בדרך ללא מוצא, ותקוע במקום בו הוא נמצא. ריבונו של עולם נתן לנו את כוח הבחירה החופשית, והוא נתן לנו גם את האפשרות לפגוע בעצמנו ולעשות את הדברים הלא-נכונים שאנו בוחרים לעשות. אנו צריכים לדעת כי יש באפשרותנו (מבחינה מעשית) גם לבחור בחירות רעות, ועל כן מוטל עלינו להתמודד כל חיינו, ולהעדיף תמיד את הבחירה בטוב.
זה לא מבהיל. אלה החיים.
ואם תכוון אותי יותר מה מבהיל אותך – אנסה עוד לעזור.
כל טוב ומועדים לשמחה