שאלה
שלום וברכה כבוד הרב!
כבר זמן רב בו אני מצוי בקרע בין שני עולמות.
אני אפרט, בשנה שחלפה לה זכיתי ללמוד תורה באחת המכינות הגדולות בארץ..
הייתה שנה עמוסה וגדושה , מלאה בחויות..
אולם כשאני יוצא מן הישיבה , מן הקודש הגלוי אני חש קרע בין שני עולמות. בין עולם הקודש הגלוי (בית המדרש ותלמידי חכמים) לבין העולם בחוץ. אני חיי בעיר גדולה , עיר שמלאה בסגנונות רבים ומגוונים של אנשים ואפילו בתוך משפחתי ממש..אני כל הזמן מרגיש את הקרע הזה בין הרצוי המתגלה בבית המדרש לבין המציאות בחוץ שגורמת סלידה ורצון להתסגרות..
אני לא מאמין שזוהי הדרך (הסתגרות) אני מרגיש שהתורה אמורה לחבר אותנו למציאות , לחיים.. ולא לנתק אותנו בגלל שהתורה נמצאת בעולמות עליונים ואידאלים אי שם למעלה והמציאות- לא.
אני מסתכל סביבי ואני רואה שני סוגי אנשים דתיים בדרך כלל.. א' אלו שהמציאות הביאה אותם לפשרנות , והם חיים חיים כפולים (שצריך עיון כמה *באמת* הקודש וההלכה תופס אצלם יותר מתרבות נחמדה..) והב' אלו שמנותקים מן המציאות , מסתגרים להם בתוך המרחב האישי שלהם (לא כגנאי , אלא כעובדה) ופעמים בודדות יוצאים אל המציאות שבחוץ או שמקיימים קשר - תחת התנאים שלהם (היינו באיגרות , שיעורים וכו')..
אני נמצא במקום בו אני תמיד מרגיש קרוע בין שני העולמות הללו,ואני אשמח עם הרב יוכל לעזור לי בעניין זה.
תודה רבה ושלום.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום
שאלתך קיומית ולא עניינית, ולכן אינה יכולה לבוא על פתרונה בתשובה של מידע אלא בשיחה. תתאם עימי זמן לפגישה, ובע"ה בל"נ אמצא לכך זמן.
חזק ואמץ