לבחור לאהוב

שאלה

שלום רב, אני בת 19 ויצאתי עד לפני חודשיים עם גבר בן 17 במשך שנה ו8 חודשים.

הכרנו לפני שלוש שנים שהייתי הרבה פחות דתייה ובוגרת מהיום, בעיקרון הסכמתי לצאת איתו כי בניגוד לשאר הגברים שרצו שאצא איתם הרגשתי שהוא אוהב את האישיות שלי הרבה יותר מאת החיצוניות. והאמת שהוא היה די "חננה" ואני הייתי יותר "מקובלת" וראיתי שאני עושה לו טוב בזה שאני מדברת איתו אז המשכתי עד שהכרתי באמת אדם נפלא שדאג ותמך בי בלי סוף (עד היום) אז ככה התחלנו לצאת רציני כשלא באמת "אהבתי" אבל ככל שעבר הזמן רק אהבתי אותו יותר ובאמת זה היה הדדי.. היו לנו ריבים אבל ידענו לסדר אותם מתוך כבוד אחד לשניה ו..באמת – אני יכולה לומר בלב שלם שהייתה לנו זוגיות בריאה ונפלאה ו..כמעט מושלמת. כמעט.

לפני כשנה התחזקתי יותר והחלטתי בהדרגה שאני רוצה לשמור נגיעה – הוא כיבד את ההחלטה שלי. בהתחלה היה לי נורא קשה כי כבר הכרתי את המגע שלו ואהבתי אותו אבל לאט לאט ברוך ה' באמצעות המון דברים שקראתי הצלחתי להגיע למצב של התגברות על היצר שלי – הבעיה שגם לו היה קשה. הוא רצה, הוא באמת רצה. וכשנכשלנו הוא גם בכה .. הוא באמת מעריך ומכבד אותי אבל .. לא סתם הזכרתי בהתחלה את הגילאים שלנו – לפני חודשיים נפרדנו כי זה הגיע לשיא שבאמת אני כבר יכולתי להתגבר על עצמי אבל הוא ממש יתייסר והגענו למסקנה שקשה לו עוד יותר בגלל הגיל שלו שכידוע הוא מלא יותר בהורמונים , אז נפרדנו כדי שנפסיק לחטוא והוא אמר בהמון כוונה ורצינות שהוא רוצה להתחזק עד שהוא יצליח לשמור נגיעה ואז נחזור.

במהלך החודשים האלה כן היה לי קשה והתגעגעתי אליו .. אבל האמנתי שאם זה צריך לקרות – זה יקרה. והצלחתי לחיות גם בלעדיו (למרות שמלא פעמים הרגשתי שאוכל לחיות טוב יותר איתו)

לפני יומיים (בצאת ראש השנה) הוא אמר לי שבאמת החג היה אינטנסיבי בשבילו והוא הבין כמה הוא אוהב אותי. הוא אמר שאם שלב 10 זה להצליח לשמור נגיעה אז הוא ב7 וחצי. והכל טוב ויפה וזה בדיוק מה שתמיד קיוויתי שיקרה .. אבל , לא יודעת. ביומיים האחרונים אני מרגישה שאולי אנחנו לא צריכים לחזור, אני לא יודעת להסביר.

אולי בגלל שהוא היה מבולבל לפני שנפרדנו ואני זוכרת את החודש האחרון שלנו יחד, כמה מפורקים היינו וכמה ריבים היו .. אני יודעת שזה 98% בגלל הנגיעה והגיל שלו וגם עשיתי שירות בתל אביב בזמן שהוא היה בצפת אז זה רק הקשה עלינו לק

תשובה