שאלה
שלום הרב,
אוננות בקרב נשים מותרת או אסורה?
נגיד אישה שמרגישה זקוקה לריגוש כלשהו ומבצעת כביכול אוננות כלשהי גם עם היא יבשה או בצורה יותר ברורה רטובה עוברת על הלכה כלשהי?
בדקתי בכמה אתרים רובם אומרים שלא מדברים על כך, בדרך כלל יותר מדברים על האוננות בקרב גברים שהיא אוסרת על כך בתורה.
ואם האוננות בקרב נשים כן אסורה עד כמה היא אסורה?
תשובה
לשואלת שלום
יצר המין הוא יצר חזק, קשה להתמודדות; הן בקרב נשים והן בקרב גברים. הנסיון הופך קשה ככל שהשנים עוברות והזוגיות מתעכבת.
תופעה זו היא בעצם חיפוש אחר הנאה. במקרה הזה הנאה גשמית, אך פעמים רבות נובעת ממחסור בעונג רוחני. יש למלא את החסר הזה בכיוון חיובי. ננסה לנתב את הצורך לרוחניות לאפיק מועיל ואמיתי ולא לאפיק של אשליות ודמיונות שווא. כדאי לנסות לזהות בעצמנו נקודות שיכולות להרים אותנו מבחינה רוחנית וללכת בכיונים אלו כגון: שירה, ריקוד, נגינה, התעמלות, עזרה לזולת, יצירות אומנות, פיסול, ציור וכדומה.
אוננות נשים נאסרה, ונלמדת מן הפסוק בתיאור חטא דור המבול: "הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ" (כל בשר - לרבות נשים), וכן מן הפסוק "וְהָיָה מַֽחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ". ועוד, שהנגררת אחר יצר התאווה באופן שאינו מתוקן, עלולה להגיע לחטאים נוספים.
בנוסף, מבחינת הקבלה האיסור הוא חמור שבעתיים, כמו האיסור אצל גברים. כתוב שבכל מעשה אוננות נבראים מלאכים רעים וכוחות רעים המיועדים אך ורק להזיק כיוון שהם לא באו לידי מימוש בעולם החיובי אלא נשארו בעולם של החטא, משם הם נבראו ולשם הם משתייכים. בראש ובראשונה הם ירצו להזיק למי שבראם והביא אותם לעולם כפוטנציאל ולא בשלמות.
תורתנו הקדושה מלמדת אותנו שישנם דחפים מסויימים באדם שעליו לרסן, או להמתין עם מימושם עד אשר יתבצע הדבר מתוך קדושת הזיווג, וחיזוק התא המשפחתי.
(מקורות: שמחת הבית וברכתו | הרב עוזיאל אליהו שליט"א)