שאלה
ימי אלול עומדים להסתיים, ריחות של דבש וגרגירי רימונים מתגלגלים סביבנו...
אבל במובן המהותי- אנו נמצאים מול השאלה של- מאיפה להתחיל?
היום הגדול שאנו מתייצבים לקראתו, יום הדין, מצריך מאיתנו הכנה נפשית ורוחנית.
חיפשתי את ה"צידה לדרך" שפרשת השבוע נותנת לנו לקראת היום הקדוש.
"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא. יב לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא: לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. יג וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִיא: לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. יד כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ"
חז"ל דרשו כי אותה "ה- מצוה", היא מצוות התשובה.
לפעמים,אנו עלולים להגיע לקראת הימים הנוראים בהרגשה של "אין סיכוי",
אבל ה' כאבא טוב נותן לנו חיזוק:
זה לא נפלא ממך, לא רחוק, לא אי שם בשמיים, [זה בידיים שלך!]
אני חושבת שאחרי דבריו של ה' לא צריך להוסיף, אלא רק להיכנס לשבת האחרונה של השנה,
מתוך האמון של ה' בנו והאמונה שלנו בו- ולהתחיל שנה חדשה..!
שתהיה שנה של קרבת ה' ושל שמחה,
מעיין, חברים מקשיבים.
לע"נ אתאל ליפשיץ.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו