שקר רע

שאלה

שלום רב

אני בת 31

בגיל הנעורים עברתי תקיפה פיזית (אלימות קשה) ע"י אבי.

הארוע היה קשה מאוד פיזית (המון פגיעות פנימיות וחיצוניות) ונפשית לא חזרתי לעצמי שנים ארוכות מאז המקרה.

לא דיברתי עם אבי 13 שנים למרות שחיינו באותו בית.

כשהתבגרתי והתחלתי להכיר גברים, היו שבטחתי בהם וסיפרתי להם על המקרה, אך רובם לא הבינו ואף ביטלו את הכאב שבנפשי המנופצת.

אני לא יודעת לומר למה, או מתי זה התחיל, אך בשלב כלשהו כנראה כדי להמחיש את הכאב שבליבי ואת הטראומה מהמקרה עבורי, וגם כדי להצדיק את העניין שאינני מדברת איתו שנים ארוכות, הוספתי "שמן למדורה" וסיפרתי כי גם אנס אותי בצעירותי. המשכתי עם סיפור זה בפני כל בני הזוג שהיו לי, ואף בפני גברים שלא היו בני זוג אך קיוותי לקבל מהם הגנה ואמפתיה ולקוות שלא יבאחו ממני מאחר והייתי עצובה ומסוגרת.

לימים חזרנו לקשר אבי ואני ואף קשר טוב ואוהב, אך הסיפור המשיך כאילו לא שלטתי בכך.

בשנים האחרונות בזכות טיפול שאני עוברת (במרכז לנפגעות אונס

-בגיל 5 עברתי אונס עי אדם ששמר עלי ועל אחי לעיתים) והפסקתי עם סיפור האונס עי אבי שלא היה ולא נברא.

כעת אבי חולה מאוד ולא נשאר לו זמם רב לדברי הרופאים? אני יודעת שהוא לא יודע שסיפרתי דבר נורא כל כך עליו במשך שנים, אבל אני יודעת ומצטערת עך כך באמת ובתמים.

האם יד דרך שאוכל לכפר על דבר נורא שכזה? כמובן מבלי להתוודות בפניו בכגי לא לפגוע בו יותר.

ואם כן מה עלי לעדות?

תודה

אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו

תשובה