שאלה
כבוד הרב\רבנים שלום,
חלילה מלהתפאר במצוות,אך יוצא שאני מתפלל ומניח תפילין כל יום ומשתדל להרבות במעשים טובים כמה שאפשר...מה שמטריד אותי זה שלעיתים אני מוצא את עצמי מתפלל שלא לשמה...אני אדם מאוד סקרן ומאוד אוהב את היהדות,אינני שומר שבת כהלכתה,אך אני מגדיר עצמי מסורתי ואוהב אמונה.. הייתי רוצה להתפלל לשמה,לעשות דברים פחות למען עצמי,לרצות באמת לעשות רוח נחת ליוצרנו ולא לכבודי ולעצמי,אני מוצא את עצמי מבקש לעצמי ולעיתים מתאכזב שלא הצלחתי לקיים את המצווה בכוונה גדולה או בטהרה שלמה... אולי אני מצפה מעצמי ליותר מדי? איך מגיעים לשוות הנפש בעבודת הבורא...
בתודה ובכבוד יונתן
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
קשה מאד להגיע למצב של כוונה כל התפילה, ועל כן כדאי להתשדל לפחות בג' הברכות הראשונות לכוון בהם. כדאי ללמוד את נוסח תפילת שמונה עשרה עם ביאורי של הגר"ח פרידלנדר זצ"ל, שפתי חיים על התפילה, שהוא מסביר היטב את הברכות הראשונות, ולכוון היטב בהם, שאר הברכות יש לכוון רק לשם תפילה לקב"ה. לאחר מן אפשר להמשיך הלאה בעוד ברכות. אבל מכיוון שעיקר כוונת התפילה היא בג' הראשונות יש להשתדל בהן. אנו בטוחים שבדרך איטית וארוכה מצליחים.
חתימה טובה
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ