שאלה
שלום הרב
אני נשוי 10 שנים עם אישה מקסימה ושני ילדים.
אנחנו שומרים טהרת המשפחה מאז שהתחתנו ולאורך השנים היו בינינו פערים ברצון לתדירות היחסים בתקופה המותרת (אני רוצה יותר, היא פחות) אבל ייאמר לזכותה של אשתי שתמיד ידעה לגשר על הפער הזה אם זה בדיבור עדין או אפילו בקיום יחסים כדי לרצות אותי.
חשוב להדגיש, ברוב הפעמים שאנו מקיימים יחסים היא יוצאת מסופקת.
לאחרונה, אשתי עברה איזה שינוי אישי ופתאום חשוב לה מאוד שיהיה לה "דיבור" בנושא ושליטה בכל הקשור לקיום היחסים.
אני מבין שהיא טרודה בעבודה, רוצה זמן לעצמה (המון זמן בנייד ובטלפונים עם החברות), מתעסקת עם הילדים וקוראת הרבה ספרים (לאחרונה רומנים ארוטיים) אבל כשזה מגיע לזמן בשבילנו זה מתפוצץ.
גם כשאני מנסה לגשש בעדינות, לא רק שאינני נענה בסירוב אני גם חוטף צעקות ועצבים, דבר שהורס את הקשר הזוגי שלנו לחתיכות ולמרות שאני באמת מנסה לשקם אותו בחזרה כל אירוע כזה גורם לי לצלקת נפשית אדירה וגורמת לקרע במערכת יחסים.
חשוב להדגיש שבערב המקווה אשתי נפלאה ובנוסף אני מקפיד שתמיד ייצא שקיום יחסים יספקו אותה.
אני לא מושלם אבל אני מרגיש שפתאום נשבר "טאבו" בזוגיות וזה גורם לי למשבר.
אני משקיע , נותן, מקשיב ואפילו לא מחסיר ממנה דבר מהחלומות שלה.
כל פעם שאני מנסה ליצור הידברות ולהציף את הנושא בצורה עדינה, זה רק גורם לה להתחפר עוד יותר ואף גורם לה לומר משפטים שמאכזבים אותי עוד יותר.
אני גם מנסה להיות מאוד עדין ולא ביקורתי כלפיה, אבל לפעמים ה"אכזבה" שלי מורגשת באוויר עם כל העבודה העצמית שלי. (מתבטא בשקט)
זה הגיע למצב שאני מעדיף לא לצער אותה ולהקשיב לפתרונות היצירתיים של יועצים זוגיים חילוניים שאומרים לתת לאישה פשוט אויר ושהגבר יספק את צרכיו באופן אחר (ודאי שלא בבגידה) אפילו ע"י שפיכת זרע עצמאית.
האם יש צד שהוא בהלכה שיתיר את המציאות הזו שגבר ישפוך את זרעו ? הרי אין פה שום צד של שפיכת זרע למנוע מהאישה הריון אלא אך ורק מציאות "זמנית" שנובעת מעייפות גיל מעבר אצל האישה.
ואם לא, אני רוצה להבין איך ההלכה מנחה גבר דתי לנהוג במקרים כאלו כי שבירת "טאבו" כזו גם שוברת בי את הרצון להמשיך לשמור טהרת המשפחה ולמאוס בכל חיי הדת...
(לא רוצה לעזוב את אשתי בגלל סיבה כזו, אני מאוד אוהב אותה, אבל זה משפיע עליי בשיקול הדעת בהרבה דברים שקשורים לבית עד לרצ
תשובה
בס"ד
שלום רב,
משהו עובר על אשתך, היא מביאה את השינוי הזה אל הזוגיות שלכם.
גם אם תאונן* הקושי הזה לא יפתר, אדם צריך אישה שתהיה אתו ולצידו, לא רק כדי לפרוק את יצרו.
אשתך כרגע שוקעת בתוך עצמה ולא נמצאת אתך, זו הבעיה האמתית ובה חייבים לטפל.
העובדה שהיא מתרחקת מיחסי מין במציאות, ושוקעת ברומנים אירוטיים צריכה עוד יותר להטריד.
אני מאמין בפתרונות מקצועיים שמציפים בעיה במלוא חריפותה ומתוך כך מבקשים את הפתרון המלא עבורה.
אתם צריכים ללכת ליועץ זוגי: למצוא יועץ או יועצת (מה שמתאים לאשתך) שיש לה ניסיון מקצועי, יועצת ששייכת למגזר שלנו, שמכירה את הסגנון שלנו. תעברו יעוץ מסודר כדי לברר את הקשיים ולמצוא פתרון אמתי ומלא.
תסביר לאשתך שהזוגיות שלכם נפגעת וחייבים לתקן אותה. תסביר לה שהייעוץ ייצור מציאות זוגית חדשה ששניכם תבנו ביחד. תשכנע אותה שבתוך הייעוץ הזוגי תמצאו דרך חיים שתביא לשניכם יותר מרגוע ותמנע מתחים שמקשים על שניכם.
אם אשתך לא תסכים לפנות לייעוץ - תפנה אתה לבדך תחילה, כדי לקבל הדרכה איך להביא אותה לייעוץ.
עיין באתרים לדוגמה:
http://www.zugot-zugot.co.il/Suppliers/ייעוץ זוגי דתי.html
http://www.betipulnet.co.il/lexicon/Consulting_for_religious_couples
http://www.izoonim.co.il/
בהצלחה, שנה טובה